לוקאס הסתכל על האיש מנסה לראות את פניו אבל מסכה שחורה הסתירה את כל פניו חוץ מהעינים השחורות שלו .
היד שלו נשלחה עם מחט קטנה דוקר את לוקאס בצווארו שהאקדח צמוד למיצחו.
"זה צריך להשתיק אותך " לחש והתישר.
"תיצמד לדלת " פקד האיש וככה לוקאס עשה .
האיש שיחרר יד אחת מהאקדח ועבר על גופו של לוקאס בבדיקה מחטת בכיסים סביב החגורה בכל מקום אפשרי .
"אין עלי כלום חוץ מהטלפון והארנק שהם בתוך הרכב , אז אתה מוכן להפסיק למשש אותי ככה " ביקש לוקאס והבחור נאנך בעצביים מצמיד את האקדח לרקתו של לוקאס באיום .
"ניראה לי שעדין לא הבנת את הסיטואציה " אמר בכעס ולוקאס גילגל את עייניו בבוז .
"אם עצרת אותי אז אתה יודע מי אני , רוב הזמן כולם אומרים שאני אדיש וקר אולי אתה חושב אחרת " הבחור הלך אחורה צעד אחד וגיחך במרירות .
"לי רק אמרו להביא אותך לא מענין אותי מי אתה ומה חושבים עליך אוקיי " אמר הבחור והוציא אזיקים מהכיס האחורי של מיכנסיו מחבר אותם לידיו של לוקאס שהיו עדוקים עד כמה שיוכל .
"שאלה נחמדה . לאין אתה לוקח אותי אם יורשה לי לשאול ?"
"אתה תידע שנגיע" אמר הבחור והתחיל להוביל את לוקאס לתוך חורשת העצים שהיתה בצד השני של הכביש הריק בשעות הלילה האלו .
"מי שלח אותך לתפוס אותי לעזאזל ?" שאל לוקאס והבחור גיחך.
"אוקיי מעכשיו תפסיק לזיין לי את השכל עם השאלות שלך או שאני אדפוק לך כדור
בראש " אמר הבחור בקול מלגלג .
"תאמת שנחמד לי לזיין לך תשכל כי במילא אתה לא תעשה לי דבר , אתה צריך אותי בשביל משהו אז לפגוע בי זאת לא אופציה " עכשיו לוקאס גיחך והצחוק שלו התחזק מרגע לרגע עד שהוא היה צריך לעצור במקום ולהסדיר את נשימותיו.
"אתה חולה נפש , אני מאים עליך אני יכול להרוג אותך ואתה פאקינג צוחק " צעק הבחור בכעס ולוקאס נפל על בירכיו והמשיך לצחוק מרים את ידיו הקשורות באזיקים ומנגב דימעת צחוק חמקנית.
"אני מצטער... יש לי מצב רוח טוב , אני לא יודע מאיפה זה מגיע אולי מה שהזרקת לי לא משפיע טוב " צחק לוקאס וחזר לעמוד על רגליו מול הבחור בשחורים.
"תקשיב לא מענין אותי המצב רוח שלך פשוט תסתום כבר את הפה " לוקאס היה כמו שיכור מהצחוק שלו שהמילים של הבחור נכנסו דרך אוזן אחת אבל יצאו מהשניה .
הוא היה כל כך שמח ומרוגש אחרי כל מה שקרה שהוא לא יכל להשקיט את ליבו שפעם בחוזקה שרק נזכר בה .
"אני מצטער אבל אני לא מסוגל לשתוק
כרגע " אמר לוקאס בכל הכנות שהיתה לו .
"אבל אתה חופר, אני פשוט לא יכול ככה חשבתי שהיה קל לעשות את המשימה הזאת אבל היא כל כך קשה אני עוד רגע יורה לעצמי בראש פשוט תהיה בשקט " הבחור צעק מצמיד את האקדח לראשו של לוקאס ומתקדם איתו מנסה לזרז את צעדיו של החטוף כמה שרק יצליח .
"באמת זה הכי טוב שלך , קראוון שחור באמצע היער .
אני מרגיש כאילו אתה הולך לאנוס אותי בדבר הזה , רגע אתה לא הולך לאנוס אותי שם נכון אני לא בקטע הזה . " צחק לוקאס וניסה לעצור , לא רצה לעצבן את הבחור יותר ממה שקורה עכשיו .
" אמרו לי שאתה יותר חכם ושאתה לא תדבר ביכלל מה השתנה " הבחור פתח את דלת הקראוון וחריקת ברזל נשמע באוויר .
" אני באמת לא יודע מה יש לי אבל... אה ... אני לא יודע מ-מה היה החומר במזרק שלך אולי זה זה ." אמר לוקאס והרגיש קצת מסוחרר נותן לגופו להישען על קיר הקראוון .
"זה צריך להשתיק אותך לא לגרום לך לדבר " אמר הבחור בכעס מתעצבן ומחפס את המפתח הנכון בצרור המפתחות שבידו .
"רק חשבתי " אמר לוקאס תופס את ראשו בידיו ועוצם את עייניו גופו התרסק על האדמה הקרה בחסרון כוחות נשימותיו מתקצרות וראשו לא מפסיק להסתחרר.
"היי , קום לוקאס תקום ." הבחור התקופף עליו מנהר את גופו בבהלה .
"יהרגו אותי אם יקרה לך דבר מה קום !" צעק הבחור ועיניו של לוקאס נפתחו נשימתו חזרה אליו אבל גופו לא זז .
YOU ARE READING
The wrong kidnapped (הושלם)
Romanceלוקאס נעמד לידה תופס במפרק ידה ומקרב אותה אליו . מזיז את שיערה ומתקרב לאוזנה. "הגוף שלך בנוי לשמלות צמודות , אבל זאת חשופה מידי . אני לא אוהב שרואים את מה ששיך לי " "לוקאס אתה לא רציתה שאני ההיה שלך , ניראה לי שאתה זוכר " לחשה פרדריקה , מרגישה את...
