העיינים נפתחו הכל היה לא מוכר ומוכר בו זמנית.
החדר אותו חדר הצבעים אותם צבעים אבל הכל הרגיש לא רגיל, לא אמיתי.
נשימה ונשיפה , לחזור על אותה פעולה שוב ושוב לאט ובזהירות, ככה הזמן עבר החלון הקצת קצת פתוח הראה את שינוי הגוונים שהיו בחוץ את השינוי מאור הצהריים החזק והמסנוור לגווני שקיעה רגועים כתמתמים.
עצימת עיינים פתיחת עיינים, מנסה להבין מה הפאקינג קטע המסריח הזה שקורה פה.
למה הכל כל כך מוזר למה יש הרגשה מוזרה שמרחפת באוויר החדר החמים.
חמשת האצבעות הראשונות של יד שמאל מתחילות לזוז לאט מראות תיפקוד מלא.
אחרי זה היד זזה לאט וגם הרגל .
השמיכה עולה קצת רק בוקסר שחור על גופו שנראה פתאום מצומק מהרגיל.
פוך גדול מחסה אותו ועדין קור מקפי חודר לגופו.
צעדים,צעדים נשמעים מחוץ לדלת נשמעים פתאום בקולי קולות.
עצור, רגליים עוצרות מול הדלת. עיינים נעצמות מסתתר מתחת לשמיכה אפילו יותר.
דלת נפתחת שריקת הצירים, שתי צלליות גדולות מסתירות את מנורת המסדרון שבחוץ.
תזוזות , נשימות חזקות ,סחרחורת פתאומית חזקה כאב ראש חזק , הכל נפסק.
גוף לא זז , עיינים לא רואות כלום ראש כואב ומסתובב כל כך , הדבר היחיד שנשמע זה הלב הדופק לאט לאט .
בום...בום...בום...
בלי נשימות בלי תזוזות בלי ראייה , הכל לא הגיוני כלום פה לא הגיוני הכל מרגיש מציאותי כל כך.
"תלך אני יבוא עוד רגע" קול מהצד השני של החדר קול מוכר אבל קר לא רגיל כלל.
"אני למטה" צעדים דלת נסגרת חלון נפתח , עדין סחרחורת.
פתח עיינים מסובב את ראשו ומסתכל עליה , כל כך יפה כמו מלאך , מלאך שלו.
היא הסתכלה עליו מחייכת בחמידות שרגילה לה לא אמרה מילה רק התקרבה אליו והתישב לידו נושקת למצחו ברכות אבל שפתייה קרות , קרות מידי .
הוא התרחק מסתכל עליה מוזר והיא מחזירה לו את אותו חיוך מתוק.
"את קרה, קרה מידי" אמר לוקאס והתיישב משעין את גבו על משענת המיטה הגדולה .
"אתה בסדר?" אמרה והתקרבה אליו יותר.
"אני...מרגיש מוזר" אמר ותפס בגופה גורם לה לצחקק מאט ולהמשך אליו כפי שרצה.
לוקאס נישק אותה כמו שאהב, החדיר את לשונו לפיה המתוק וטעם ממנה כאילו היתה הפעם הראשונה, אבל זה הרגיש מוזר לא היה שום טעם מתקתק ושום מתיקות רק הרגשה רגילה.
הוא תפס בגופה הקטן והושיב אותה עליו כמו על סוס דוהר,מחזיר את שפתיו לשפתיה.
"לוקאס אני צריכה ללכת" לחשה והתנתקה משפתיו הרכות.
"לאין?" שאל בלחש " עם בראין הוא מחכה לי למטה" לחשה בחזרה מתנתקת ממנו ויורדת ממנו מתקדמת לחדר הארונות.
מבולבל הוא קם מהמיטה והתקדם אל אותו מקום, עומד בכניסה נשען על משקוף הדלת ומסתכל עליה בבילבול.
היא יפה כל כך יפה, הוא יודע שהיא יפה אבל עכשיו יש מסביבה כמו אור שמקיף אותה שמאיר כל מקום שהיא דורכת בו.
"מה הקטע פרד, לאין אתם הולכים" פרדריקה הסתובבה אליו מסדרת את רוחסן המכנס שלבשה ומתקרבת אליו לאט, ידיה מחליקות על החזה שלו למעלה מתלופפות סביב צווארו ומושכות אותו אליה.
YOU ARE READING
The wrong kidnapped (הושלם)
Romanceלוקאס נעמד לידה תופס במפרק ידה ומקרב אותה אליו . מזיז את שיערה ומתקרב לאוזנה. "הגוף שלך בנוי לשמלות צמודות , אבל זאת חשופה מידי . אני לא אוהב שרואים את מה ששיך לי " "לוקאס אתה לא רציתה שאני ההיה שלך , ניראה לי שאתה זוכר " לחשה פרדריקה , מרגישה את...
