The wrong kidnapped (הושלם)

פרק 1 - תולדות חייו

"ג׳יימס יש בעיה" דילן נכנס למשרדו המהודר של ג׳יימס קאסל אדונו במבט משונה.
ג׳יימס ישב כרגיל על כיסא העור השחור שלו ועיין בערמת הניירת שהיתה על שולחנו,הערמה מפוזרת בבלאגן לכל מקום אפשרי.

אקדחו הכסוף יצא ממקומו וכוון לגופו של דילן, דילן ידע שזאת לא סיבה לפגוע בגופו, כי בחיים של ג׳יימס הוא לא יעשה דבר שכזה זה היה רק מעצבים העומס שהיה על כתפיו שגע אותו לגמרי.
"דבר כבר דילן, אין לי את כל היום עבורך"צעק ג׳יימס והכה אגרוף חזק בשולחנו.

ג׳יימס לא השתמש באקדחו במידת הרג, רק בשימוש להגנה עצמית.
וגם קשיחותו היתה רק בשביל להעמיד את חייליו במקומם.
ג׳יימס היה חכם הוא ידע את מי לקחת בשביל העבודות שלו, ידע לקחת אליו את האנשיים שחייבים לו כסף אז במקום זאת הם היו עובדים אצלו, הוא ידע לקחת את המכורים שהיה מספק להם את החומר שהיה מקיים את החיים שלהם.
ג׳יימס ידע שרובם וויתרו על עצמם,על החיים שיכלו להיות להם.
אז בשבילו לא היה בעיה לוותר עליהם.
הם כבר וויתרו מזמן .
במקום שישלמו לו הוא היה לוקח אותם לעבודות שידע שאלה אנשיים שגם אם יהרגו לא יהיה אכפת לאיש כי הם היו חסרי משפחה וחסרי חלומות.

במקום זאת יש גם צדדים אחרים, ג׳יימס רגיש ואוהב בשעות הפנאי שלו, בשעות שהוא נמצא עם משפחתו ולא בעבודה שלו כמובן.
ג׳יימס אוהב את משפחתו יותר מכל והוא יעשה הכל כדי לשמור עליה מכל פגע.
הוא אוהב את זמן חג המולד שבו הוא לוקח את אישתו ובשנה האחרונה גם את ביתו הקטנה, הולכים שלושתם לחורשות הגדולות ומסתכלים על עצי האשוח והיו בוחרים אחד גדול ומרשים ביופיו.

ג׳יימס אהב כל כך לראות את העץ עומד במרכז הבית מקושט בכל כך הרבה קישוטים יפייפים שאישתו היתה קונה.
הוא אוהב לשבת בשולחן החג המלא כל טוב
שביתו יושבת על הכיסא לידו ואוכלת בתאבון מהמאכלים הטעיים.

ג׳יימס היה אוהב את הערבים בהם היה חוזר מוקדם במיוחד בשביל להיות עם משפחתו.
אהב לשכב במיטתו הגדולה והלבנה כמו שנהב שאיתו אשתו האהובה בין זרועותיו, ביתו הקטנה נמצאת בעריסה מנמנמת לידם בתשישות.
ג׳יימס היה מקפיד על חיבור המשפחה, זה היה חלומו מגיל מוקדם מאוד.
רצה תמיד משפחה אוהבת ותומכת שלא פוגעת בך כלל.

כי כזאת לא היתה לג׳יימס עד עכשיו, הוא חלם על זה בכל לילה לפני שנתו.
אימו שעבדה בזנות רק בגלל אביו שרצה כסף ולא הפריעה לו לתת את אישתו בשביל זה.
אביו היה מכה אותו ואת אחותו בכל אפשרות שהיתה לו.
ג׳יימס היה אומלל מילדותו, רק חיפש לשמוע 'כל הכבוד ' מפיותיהם של הוריו אבל גם זאת לא שמע כי הם לא התענינו בהצלחתו במבחנים, או בחוכמתו הרבה.
רק אחותו התחשבה בו מדי פעם שהיתה בבית ולא בעבודה לעזור להוסיף עוד כסף לכיס של אביהם.

ג׳יימס לא יכל לספוג זאת יותר לראות את אביו מכה את אימו בחוזקה, גורם לסימניים ולדימום להופיעה על גופה הצנום.
אז שהיה בגיל שלוש עשרה וראה את זה קורה מול עייניו, אחליט שלא עוד, הוא ניסה לשחרר את אחיזתו החזקה של אביו מגופה של אימו אבל בסופו של דבר הוא קיבל יותר מכות וכאב מבדרך כלל.
הוא זוכר את זה טוב כי זה חרוט במוחו ובעורו כמו תזכורת שהוא בחיים לא היה יותר חזק מאביו.
שהוא קם על רצפת החדר שראשו כואב וגופו שורף כאילו להבות חמות נוגעות בעורו.
שהיה צריך לקום ולנסות לרפא את פצעיו בכוחות עצמו.
אחרי אותו מקרה החליט שלא התקרב לאביו כי פחד כל כך לחזור לאותו מצב או יותר גרוע מיזה.