לוקאס הסתובב לצד השני של המיטה מרגיש ליטופים נעיימים בידו הימינית.
הוא התקרב למקום והניך את הראש על דבר מוצק שלא הרגיש כמו המיזרון של מיטתו .
"דאגתי לך כל כך " שמע לוקאס את קולה האהוב וחיכך את לחיו הימנית על החלק המוצק מרגיש אצבעות קטנות משטלבות בשיערו .
"חשבתי ...חשבתי שהם עשו לך משהו " לחשה והניך את ידה החמימה על פניו עוברת עם אצבעותיה על שפתיו הנפוחות משנתו הארוכה .
"שהתקשרתי כל כך הרבה פעמיים ולא ענית לי התחלטי לדאוג כל כך .
אז בקשתי מאחד השומרים שיביא אותי לפה ואתה לא היתה פה גם לא הוק .
ואז בראין התקשר הוא סיפר לי מה קרה ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי "
לחשה וקולה רועד ומודאג , אצבעותיה ממשיכות ללטף את זיפיו שהשמיעו רעש חלק מאוד אבל ממכר .
"לוקאס אני לא יודעת מה היתי עושה עם עצמי אם היה קורה לך משהו " אמרה וקולה רועד .
לוקאס פתח קצת את עייניו שמבטו היה אל הקיר הצדדי של מיטתו .
מעליו היתה פרדריקה שלו מסתכלת על אותו קיר בחולמניות וידיה מלטפות את פניו ברכות.
רטיבות קטנה הרטיבה את פניו של לוקאס ועיניו נעצמו בחזרה הוא לא רצה להתעורר הוא רצה להמשיך לשמוע את קולה ולהקשיב למילותיה.
"אני לא ידעתי אך להרגיש , הכל נפל עלי פחדתי שלא הראה אותך יותר .
פחדתי שהוא היה לוקח אותך ממני ולא היתי יכולה לטבוע בירוק הממכר שבעינים שלך " לחשה ונשקה לרקתו.
עור ברווז עיטר את גבו וצמרמורת מתוקה עיפפה את כל רוחו .
"כל כך פחדתי שהכל יעלם , שאתה תעלם, שאנחנו נעלם " לחשה והורידה את ידה אל זרועו החזקה עוברת עליה בריפרוף עם אצבעותיה הקטנות .
"אני לא ידעתי אך להמשיך " ציחקקה במרירות והמשיכה את דבריה .
"לא ידעתי אך אני אמשיך, אך הלב שלי יחזור לתפקד אם זה היה הופך למציאות והיתה חומק מבין אצבעותי .
מה היתי עושה אז , מנסה לשכוח ממך , זה לא דבר הגיוני לעשות כי אני לא יוכלה לשכוח ממך .
אני לא יכולה להוציא אותך מהראש שלי או מהלב שלי כי אתה כבר חלק ממני אתה חלק מהגוף שלי מהנשמה שלי אתה במחשבות שלי מתרוצץ שם כל היממה אתה הכל בשבילי לוקאס , אתה הכל ."
תחושת קור חדרה לזרועו של לוקאס הצמרמורת מהמגע הנעיים נעלמה ובמקום זה החליפה אותה צמרמורת של כאב .
יבבות חלושות נשמעו מעליו , נשימות של בכי .
היא בכתה , פרדריקה בכתה כי חשבה על אובדנו היא פוחדת לאבד אותו באותה מידה שהוא פוחד לאבד אותה .
"פרדריקה " לחש לוקאס ופתח את עייניו, אבל שום מילה לא נישמע חוץ מקולות הדמעות שהתגבר.
"פרדריקה אני פה, אהובה שלי אני לא הולך לא תיפטרי ממני כל כך מהר " ציחקקה פרדריקה במרירות והחזירה את אצבעותיה אל שיערו החלק .
"אני יודעת " ציחקקה במרירות אבל הדמעות המשיכו לזרום .
לוקאס סובב אליה את פניו מסתכל עליה מלמטה על פניה המאירות בחושך שבחדר.
עייניה זוהרות וכחולות כאוקינוס הוא נמשך אליהם ולא יכל להוזיז את עייניו מעיניה .
"לוקאס אתה בוהה " אמרה פרדריקה בלחש אבל גם היא לא הורידה את מבטה מעיניו.
ידה ירדה לפניו עוברת ללחיו ומלטפת באהבה .
לוקאס הרים את ידו והניך אותה על ידה הקטנה ועצם את עייניו מסובב את פיו לכף ידה ונושק לה .
YOU ARE READING
The wrong kidnapped (הושלם)
Romanceלוקאס נעמד לידה תופס במפרק ידה ומקרב אותה אליו . מזיז את שיערה ומתקרב לאוזנה. "הגוף שלך בנוי לשמלות צמודות , אבל זאת חשופה מידי . אני לא אוהב שרואים את מה ששיך לי " "לוקאס אתה לא רציתה שאני ההיה שלך , ניראה לי שאתה זוכר " לחשה פרדריקה , מרגישה את...
