אוקיי אז יש לי בעיה בוואטפד ואני לא כל כך מצליחה להבין מה זה, קיצר זה לא נתן לי לעלות את הפרק שלם אז אני מנסה לחלק אותו לשתיים.
תהנו❤
"טוב אז ככה..." אמרה אמי ולקחה נשימה עמוקה.
לא אמרתי כלום רק חיכיתי שתתחיל כבר אני כל כך נואש להבין מה קרה לטאהיונג.
"אהה אוקיי אני יתחיל מההתחלה.
אתה וטאהיונג מכירים מאז שנולדתם...
אבל אני ואבא גרמנו לך לשכוח ממנו מאחר וקרה מה שקרה...
אז בוא אני אסביר לך למה עשינו את זה.
שאתה וטאהיונג הייתם בני שנתיים אבא שלך ואבא של טאהיונג קים היונג ג'ין התחילו להסתבך עם בן אדם רע מאוד...
הבן אדם ביקש כסף והם נתנו לו, ככה היה במשך שנתיים שלמות עד שיום אחד הם החליטו לעמוד נגדו ולהגיד לו שהם לא הולכים לתת לו שום כסף יותר.
הבן אדם הזה ה-ה-הוא התעצבן ואיים עליהם שעם הם לא אומרים לו שזה בדיחה ומביאים לו עכשיו את כל הכסף שהוא דורש, הוא יהרוג א-אותם.
הם לא הקשיבו לו והוא בכלל לא אהב את זה... הוא אמר שהוא מבטיח לנקום בהם ושלא ישכחו ממנו כל כך מהר.
אבא שלך לא סיפר לי דבר על זה אלה רק אחריי שהוא התחיל להרגיש שעוקבים אחריו, הוא סיפר לי על כמות הכסף שהם נתנו לו על איך הם הגיעו אליו בכלל וכל מה שהייתי צריכה לדעת והוא לא סיפר לי.
יום אחד הבן אדם הופיע פה, בבית הזה ואמר לאבא שעם הוא לא רוצה שאחד מאיתנו יפגע הוא צריך להרוג את אבא של טאהיונג... הוא נתן לו יומיים לחשוב על זה.
אחריי יומיים שאבא שלך לא הפסיק לחשוב על זה הוא החליט לעשות את זה,
הוא החליט להרוג את קים היונג ג'ין."
..............
נקודת מבט טאהיונג:
אני ער כבר ממזמן ומשום מה גונגקוק לא בא היום, והוסוק בעבודה היום ככה שאני לבד עד הערב.
למה גונגקוק לא בא היום?? אולי הוא סוף סוף הבין כמה אני מגעיל ומכוער?
קראתי לאחות ושאלתי אותה "את יודעת אולי איפה גונגקוק המטפל שלי?"
"הוא לקח יום חופש היום ככה שהוא יבוא רק מחר" אמרה לי והלכה.
נשארתי לבד.
אני לא אוהב להיות לבד ליתר דיוק עכשיו אני לא אוהב להיות לבד פעם אהבתי את זה, לא רציתי לראות מישהו חוץ מהוסוקי אבל מאז שאני הכרתי את גונגקוק אני רוצה כל הזמן להיות בחברתו, כל הזמן לידו.
אבל הוא לא פה עכשיו... ואני לבד, ואני מפחד.
הרגשתי מין חור גדול בלב שלי, אולי הוא באמת הבין שאני מכוער ומגעיל והחליט לעזוב אותי? הוא לא יחזור יותר? 'שאלתי את עצמי ופשוט התחלתי לבכות'
הוא עזב אותי אני לבד עכשיו, אני לא רוצה להיות לבד!!
אני מפחד.
התחלתי ליבב ולבכות בלי סוף, אני כל כך מפחד להיות לבד, אני לא יכול להתמודד עם עוד עזיבה, פשוט לא יכול!
הושטתי את ידי לטלפון שהוסוק קנה לי לא מזמן וחייגתי אל הוסוק.
היד שלי לא הפסיקה לרעוד בזמן שאני שומע את רעש הטלפון מנדנד לי באוזן.
הוסוק ענה לי סוף סוף ולא נתתי לו להוציא אפילו מילה אחת ופשוט נשפכתי לתוך גל של יבובים ובכי.
הוסוק נבהל ויכולתי לשמוע את זה "טאה??? מה קרה?! למה אתה בוכה?? הכל בסדר? בבקשה תגיד לי שהכל בסדר!" תקף אותי בשאלות בקול לחוץ.
השאלות שלו רק גרמו לי לבכות יותר "ה-הוא ע-עזב אותי ה-הוסו-ק" אמרתי בקול בכייני תוך כדאי בכי וילולים.
"גונגקוק?? מה זאת אומרת עזב אותך?!" שאל הוסוק מופתע ומבולבל "הוא עזב אותי פשוט ע-עזב! הוא לא בא הבוקר ואני מחכה לו כבר כל כך הרבה ז-זמן.
האחות אמרה שהוא לקח יום חופש ושהוא יחזור רק מחר אבל אני יודע שהוא לא יחזור, הוסוק הוא הבין שאני מ-מכוער ומגע-יל ובגלל זה הוא עזב אותי" אמרתי לו בכאב בזמן שהחור בלב לא מפסיק להכאיב לי.
"טאה הוא רק לקח יום חופש זה הכל!! אין לך מה לדאוג אני בטוח שהוא יחזור מחר והכל יהיה בסדר, אבל בוא נסביר לך משהו אתה לא מכוער ובטח שבטח לא מגעיל!! אל תעז להגיד את זה על עצמך יותר! שמעת?!" צעק עליי בטלפון.
"א-אוקיי סליחה..." אמרתי בקול חלש "אתה רוצה אולי שאני אתקשר אליו? להראות לך שהוא באמת חוזר מחר" שאל אותי הוסוק וישר עלה לי חיוך על הפנים "כןן כןןן בבקשה אני רוצה לשמוע את הקול שלו" אמרתי לו בהתרגשות "אוקיי אוקיי אבל תרגעע" אמר לי הוסוק בגיחוך קטן.
הוסוק התקשר לגונגקוק בשיחת ועידה אבל הוא לא ענה...
הוא באמת עזב אותי, הוא מסנן את הוסוק בגללי.
ניתקתי להוסוק לפני שיכל להוציא עוד מילה אחת מפיו.
התחלתי לבכות בכי רועש ואני די בטוח שהאחיות או הרופאים שעברו ליד דלת החדר יכלו לשמוע את זה.
לפתע נכנסתי לתוך התקף חרדה והתחלתי להחנק בזמן שהדמעות לא מפסיקות ליפול מעיניי.
ניסיתי להגיע לכפתור שנמצא ליד מיטת בית החולים אך לא הצלחתי היד שלי רועדה ביחד עם כל הגוף שלי בזמן שאני לא מצליח לנשום לא מהאף ולא מהפה והגרון מתחיל לשרוף לי כאילו לקחו לפיד בוער ותקעו לי בתוך הגרון.
לפתע שמעתי רעש חזק של פתיחת דלת וצעדים חזקים.
הסטתי את מבטי לדלת וראיתי רופאים ואחיות עם מזרק ענקי.
נכנסתי ללחץ תוך כדאי שאני מנסה להכניס אוויר דרך האף והפה ולא מצליח.
האחיות רצו אליי ואחזו בי בחוזקה בזמן שנלחמתי בהם, מנסה להשתחרר מאחיזתן.
אני מפחד מהמזרק הזה יותר מלאבד את חיי, הוא כל הזמן מרדים אותי וגורם לי לראות שחור לפחות איזה 3 שעות, גורם לי להכנס לתוך מקום חשוך ושקט... שקט מפחיד.
כל פעם שאני שם אני מרגיש יותר לבד מאשר איך שאני מרגיש בעולם האמיתי.
הרופא הזריק לי את המזרק בזמן שלא הפסקתי להשתולל ולהשמיע קולות חניקה.
התחלתי לראות מטושטש ואז שחור.
YOU ARE READING
ההחלטה הנכונה. vkook story✅
Любовные романы{finished🔚} גונגקוק- ילד מבית טוב, הורים אוהבים ונחמדים. תמיד אוהב לעזור ולכן הוא מתנדב בבית החולים שבבוסאן. מה יקרה כשיגלה שהכל היה שקר? טאהיונג- ילד פגיע עם עבר קשה מאחוריו. המטופל שגונגקוק יצטרך לטפל בו. מה יקרה שהשניים יגלו שהם מכירים מהעבר? שה...
