ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 27-

נקודת מבט הוסוק:
"גימין אל תיגע בזה!!" שמעתי את גין צועק "גם בזה לא!!" שמעתי שוב צעקות במעומעם "טאהיונג וגימין עופו מפה!!" שמעתי צעקה מחרישת אוזניים ואחריה ציחקוקים קטנים, הצחוק של טאהיונג והצחוק של גימין.
הצחוק היפה של גימין, כמה התגעגעתי אליו.
פקחתי את עיניי לאט מסונוור מהאור אשר יוצא מהמנורה והסתכלתי סביבי מנסה לקלוט מאיפה נובע הריח הטוב הזה של האוכל.
"גין אני מצטער בבקשה תתן לנו לאכול פה!!" שמעתי את גימין אומר בצחקוק קטן.
ישר חיפשתי אותו בעיניי וראיתי אותו עומד עם טאהיונג ליד הדלת ומולם גין נוזף בהם בזמן שהם צוחקים עליו.
בהיתי בגימין, כמה התגעגעתי אליו.
חיפשתי בעיניי את גונגקוק וראיתי אותו יושב בשולחן בצד השני של החדר מסדר את האוכל על השולחן ומגחך.
כל כך התגעגעתי לכולם.
נסיתי להרים קצת את גופי ולהתיישב על המיטה אך לא הצלחתי ופשוט נשפתי ביאוש והנחתי את ראשי על הכרית מביט הישר לתקרה מתפלל שישימו לב שהתעוררתי.
"גין תעזוב את הילדים כבר ובואו לאכול, אני רעב!!" שמעתי את גונגקוק נוזף בגין ותיארתי לעצמי שהוא מסתכל עליהם במבט כועס.
"פעם הבאה שאתם תתנהגו ככה אתם תמצאו את עצמכם אוכלים ליד פח הזבל של בית החולים בזמן שהחתולי זבל יארחו לכם חברה!" שמעתי את גין מזהיר את גימין וטאהיונג "סליחה גין מקווים שזה לא יקרה פעם הבאה" שמעתי את טאהיונג אומר לגין בצחקוק ואחריו את הצחוק היפה של גימין שלי.
שמעתי את צעדיהם ותיארתי לעצמי שהם הולכים לשולחן בו גונגקוק ישב.
התייאשתי והחלטתי לנסות לגרום להם לשים לב אליי.
בכל זאת הרגע קמתי מהמתים וצומת לב זה לא מה שיזיק לי.
הוזזתי את ראשי לצד המיטה וראיתי את עמוד האינפוזיה המחוברת לי ליד.
אני יודע שזה יכאב אבל אני לא יכול יותר.
הרמתי את ידי לכיוון עמוד האינפוזיה בזמן שהיד שלי רעדה והרגשתי את הכאבים אשר יוצאים מכיוון היד שלי, נתתי לעמוד האינפוזיה דחיפה קטנה והוא הסתובב טיפה מה שגרם למחט אשר תקוע לי ביד לזוז גם הוא ובוא אני יגיד ככה.
זה כאב, מאוד כאב.
רעש האינפוזיה ואנחת הכאב החזקה שלי גרמה לכולם להרים את מבטם אליי וסוף סוף לקלוט שהתעוררתי.
"הוסוק?!!" גימין צעק ופתח את עיניו בהלם.
גימין קם מהר מהכיסא בו ישב ורץ אליי.
"הוסוקק" גימין צעק ביבבה וחיבק אותי בחוזקה.
לא הצלחתי להרים את שתי ידיי מאחר וביד אחת האינפוזיה עקומה וזה מאוד כואב כך שעם אני ירים את היד האינפוזיה תצא וזה יכאב אפילו יותר אז פשוט הרמתי את ידי השנייה וחיבקתי את גימין איתה בחוזקה.
שמעתי את גימין מתחיל לבכות והרגשתי איך הוא רועד בין ידיי בזמן שראשו קבור בשקע צווארי והוא מחבק אותי בחוזקה.
הנחתי את ראשי על כתפו מרגיש איך גופי מתחיל להרגע.
"הוסוק!!" לפתע שמעתי צעקה נוספת והרמתי את ראשי מכתפו של גימין וראיתי את טאהיונג עומד מולי עם דמעות רועד והיה נראה כאילו הוא עומד להתמוטט.
גימין קם ממני ולא עבר שנייה והרגשתי את טאהיונג נופל עליי חזק ומחבק אותי בחוזקה, בוכה לכתפי בדיוק כמו שגימין עשה לפניי שנייה.
חיבקתי גם אותו בחוזקה, כל כך דאגתי שהוא יעשה לעצמו משהו שאני לא יהיה פה.
אבל להפך, זה נראה שהוא עלה במשקל ואני דיי בטוח שגונגקוק קשור לזה.
"א-אני כל כך ד-דאגתי לך! מטומטם!!" ילל טאהיונג לכתפי בבכי.
הנחתי את ראשי על כתפו מנסה להרגיע אותו בכך שאני מלטף את גבו.
"כ-כל כך פ-פחדתי שת-תעזוב אותי" ילל טאהיונג בקול חלש וסדוק.
בגלל שלא יכלתי לדבר למרות שהרגשתי הרבה פחות כאב בלסת.
פשוט החזקתי בסנטרו והצמדתי את שפתינו לנשיקה קטנה, לא יותר מנגיעת שפתיים.
עצמתי את עיניי והוא עצם את שלו, ידעתי שזה מה שירגיע אותו וצדקתי.
שיחררתי את הנשיקה וליטפתי את שיערו בזמן שהוא החזיר את ראשו חזרה לכתפי וחיבק אותי בחוזקה.
הסתכלתי מסביבי וראיתי את גין וגונגקןק עומדים מסתכלים עליי עם דמעות בעיניים וחיוך על פניהם.
טפחתי פעמיים על הגב של טאהיונג מסמן לו לקום מאחר ורציתי לחבק גם את גין וגונגקוק.
הוא נישק אותי בלחי וקם ושוב לא היה לי שנייה לנשום וישר גין קפץ עליי בחיבוק מוחץ.
"אתה לא מבין כמה דאגתי לך" אמר גין בבכי חלש וחיבק אותי בחוזקה.
גיחכתי וליטפתי את ראשו.
"בחיים שלך אל תעשה את זה יותר!! מעכשיו אני שם עלייך השגחה של 24/7!!" אמר גין בנחישות ופרצוף שגרם לי לצחוק אך לא יכלתי כי כאב לי.
"טוב גין קום בבקשה גם אני רוצה צומת לב!!" שמעתי את גונגקוק אומר וראיתי אותו מניח יד על גבו של גין ומושך אותו אחורה.
ציחקקתי אך ישר הפסקתי כי זה כאב.
הרמתי את מבטי מחכה לקפיצה של גונגקוק אך היא לא הגיע אלה הרגשתי איך הוא נותן לי סטירה קטנה ולא כואבת בלחי.
"גונגקוק מה אתה עושה?!" שמעתי לפתע את טאהיונג וגימין צועקים על גונגקוק מופתעים ומבוהלים מהמכה.
"מטומטם! מה נראה לך שאתה מקפיץ לנו ככה את הלב?!! אתה יודע מה הלך פה שלא היית?!" גונגקוק צעק עליי מתעלם מהצעקות של גימין וטאהיונג עליו.
גיחכתי בלב והרמתי את ידי מראה לו שאני מחכה לחיבוק והוא ישר נפל עליי בחיבוק מוחץ גם הוא.
"בחיים שלך שזה לא יחזור על עצמו!!" שמעתי אותו ממלמל בזמן שהרגשתי את כתפי נרטבת מדמעותיו.
האמת אני לא יהיה מופתע עם אני יגלה שהכתף שלי מלאה בדמעות.
ליטפתי את גבו והנהנתי בגיחוך.
ממש מעצבן אותי שכל מה שאני יכול לעשות בשבילם זה לתת להם חיבוק ולגחך להם בתור תשובה, בא לי לדבר, לצחוק, לנשק את גימין...
אבל מה שכן, אני שמח שחזרתי.

והוסוק שלנו חזר!!
מקווה שנהנתם מהפרק כבר התחלתי לכתוב את הפרק שבו כל העבר של הוסוק וטאהיונג מתגלה והוא הרבה יותר מעניין ממה שחשבתי🤗😂

_adi_agassi✌