ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 15-

נקודת מבט הוסוק:
כל הגוף כואב לי, הלב כואב לי...
אני לא רוצה לחזור לתקופה כמו פעם, פשוט לא רוצה.
לבלות פה כמעט חצי מהילדות שלך במקום הדוחה הזה זה ממש לא כיף.
עם לא היה לי את טאהיונג הייתי מתאבד ואני חושב על זה כל יום מחדש.
קשה לי, כואב לי, ואני מרגיש מלוכלך.
אני יודע שאני כל הזמן מחייך אבל מאחוריי החיוך הזה מוסתר כל כך הרבה כאב.
הרגשתי כאבים עזים בזמן שפתחתי את עיניי וראיתי את טאהיונג מחבק אותי בזמן שראשי על חזהו וגונגקוק לצידו יושב על כיסא ליד המיטה מדברים
"ט-טאהי" לא הצלחתי להמשיך את המשפט מהכאבים העזים שהרגשתי.
טאהיונג וגונגקוק העבירו את מבטם אליי וטאהיונג ישר הרים את ידו וליטף את מצחי.
"הוסוקי התעוררת, איך אתה מרגיש??" שאל אותי טאהיונג בזמן שגונגקוק לקח את ידי בשלו והחזיק אותה חזק.
הרמתי את מבטי לגונגקוק וראיתי אותו מחייך אליי רציתי לחייך חזרה אך כאב לי מדי הלסת ככה שלא הצלחתי גם לענות לשאלה של טאהיונג.
לא עניתי אלה רק הנהנתי והנחתי את ראשי חזרה על חזהו של טאהיונג.
"קשה לך לדבר?" שאל אותי גונגקוק ואני רק הנהנתי אליו בזמן שעיניי עצומות וראשי על חזהו של טאהיונג.
"הוסוקי אתה חושב שתצליח לאכול? אתה רעב?" שאל אותי טאהיונג ואני רק הנהנתי לשלילה, לא מסוגל לראות אוכל או להזיז את הלסת.
"הוסוק אתה רוצה אולי שאני אקרא לרופא?" שאל אותי גונגקוק ואני שוב הנהנתי לשלילה לא מסוגל לראות אף אחד חוץ משניהם.
"הוסוקי אתה רוצה לחזור לישון? כואב לך?" שאל אותי טאהיונג וליטף את ראשי.
עצמתי את עיניי מההרגשה של הליטוף מנסה כמה שיותר להתרכז בה מאשר בכאב ולהבין שטאהיונג לצידי וגם גונגקוק.
הנהנתי לכן בעיניים עצומות וקברתי את ראשי יותר בחזהו של טאהיונג.
הרגשתי איך טאהיונג מלטף את ראשי ומצחי ומזיז את שיערי קצת ככה שיוכל לראות יותר מהפציעות בפניי.
גונגקוק רק חיזק את אחיזתו בידי וליטף אותי בקטנה עם אגודלו.
נרגעתי קצת מהידיעה ששניהם פה ואני לא לבד הפעם.
אבל זה לא שינה את העובדה שכואב לי, בלב ובגוף.
אני צריך את גימין... למה הוא היה חייב לעשות לי את זה? דווקא עכשיו? שאני הכי צריך אותו?
הרגשתי איך דמעות עולות לעיניי, דמעות של כאב ועצב.
נתתי לדמעות לזלוג על פניי למרות שידעתי שטאהיונג וגונגקוק פה.
הרגשתי איך טאהיונג מחבק אותי יותר חזק ומכסה אותי בשמיכה כמה שיותר.
גונגקוק עזב את ידי וליטף את כל זרועי.
זה הרגיע אותי קצת אך הדמעות לא הפסיקו לזלוג על פניי.
אני צריך את גימין.
כואב לי.

הבטחתי עוד פרק וקיימתי.
פרק עצוב אני יודעת זה בכוונה בשביל שתבינו מה הוסוק מרגיש.
בכיתי שכתבתי את הפרק הזה😭
הפרקים הקרובים יהיו קצת עצובים אבל גם שמחים אךך הסיפור לא יגמר עצוב אין לכם מה לדאוג כי אני לא סובלת סופים עצובים!
בשלושה ימים או יומיים הקרובים לא יעלה פרק יש לי מבחנים ללמוד אליהם סורי...