ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 8-

זה הפרק על מה שקרה בין הוסוק לגימין.
יעלה המשך של הפרק בפרק הבא.

נקודת מבט הוסוק:

אני וגימין כרגע מחוץ לבית הקפה סוחבים את הדברים.

גימין עצר לפתע "מאיפה אתה מכיר אותו? הוא לא נראה קוריאני"

"הוא והמשפחה שלו עברו לגור בקוריאה 3 שנים לפני שהגעתי לבית חולים, הוא היה בן 20 מתי שהגעתי לכאן והוא עבד בבית קפה ואח שלו כרופא במחלקה בה הייתי..." אמרתי
בהתחלה בטבעיות אבל שהתחלתי לדבר על אחיו ישר הרגשתי חור בלב והשפלתי מבט.

"הוו הבנתי. הכל בסדר? שאלתי משהו לא במקום? אני מצטער לא התכוונתי לחטט" אמר לי גימין בטון מצטער.

הרמתי את ראשי וחייכתי חיוך חצי מזויף חצי אמיתי "זה בסדר בוא נמשיך" אמרתי לו והתחלנו להתקדם לכיוון המעליות.

חיכינו למעלית שתבוא ואני וגימין כל שנייה העברנו מבטים אחד בשנייה והיה שקט מביך.

"א-אז אתה הרבה שנים נמצא בבית חולים אה...?" אמר וניסה להפליג את המתח ששרר באוויר.

"כן בערך מאז גיל 14 נכנסתי לבית חולים ועזבתי בגיל 21 בערך אבל אני עדיין פה כל יום בגלל טאהיונג" הסברתי לו.

"אז בן כמה טאהיונג היה שאתם הגעתם לכאן?" שאל אותי

"12, הוא היה בן 12" אמרתי במלמול שקט.

כואב לי עליו שהוא בגיל כל כך צעיר הגיע למקום הזה ועד עכשיו נמצא בו.

"וואו הוא היה ממש קטן! מה קרה לכם שבגיל כל כך צעיר נכנסתם לבית חולים כל כך הרבה זמן?!" שאל אותי מופתע.

"עברנו הרבה דברים, כל אחד במשפחה שלו אבל את הרוב עברנו ביחד. שנינו באים מעבר לא פשוט בכלל..." אמרתי בזמן שהסתכלתי על הרצפה ושיחקתי באצבעותיי.

לפתע הרגשתי זרועות נכרכות מסביבי ישר הרמתי את מבטי וראיתי את גימין מחבק אותי ושהקפה מונח לידנו ברצפה.

הופתעתי אבל חיבקתי חזרה.

הוא הניח את ראשו בין כתפי לצווארי, שקעתי בחיבוק.

אני אפילו לא יודע למה כל כך התרגשתי מהחיבוק, הגוף שלו כל כך חם.

לא שמנו לב כמה זמן התחבקנו אבל אני בטוח שהמעלית עברה פה כבר איזה חמש פעמים.

התנתקנו מהחיבוק והסתכלתי על גימין והוא השפיל מבט והסמיק.

אוףףף הוא חייב להיות כל כך חמוד?!

תפסתי לו בשתי הלחיים וקירבתי את הפנים שלי לשלו "אתה חייב להיות כל כך חמוד?!!" שאלתי אותו בחיוך ענקי.

הוא הסמיק אפילו יותר ועזבתי את לחייו.

"ס-סליחה על החיבוק, פשוט חשבתי שאתה עצוב ואולי רצית ח-"