ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 20-

הפרק מוקדש ל talyabbt1 ו- teakookie1 שהם האוניות הכי נחמדות בעולם😚

נקודת מבט גימין:
"תגידד" שמעתי את טאהיונג אומר וסובבתי את מבטי אליו.
"מה קורה בינך לבין הוסוק? אתם ביחד?" שאל אותי בזמן שנשען אחורה על הספסל בחוץ.
מה אנחנו באמת? זוג? ידידים?
"האמת שאני לא יודע.. לא יצא לנו לדבר על זה עם כל מה שקרה.." אמרתי לו
הוא המהם והנהן.
"אתה אוהב אותו?" שאל אחריי כמה שניות ארוכות של שקט.
הסמקתי מהשאלה וידעתי כבר את התשובה אבל התביישתי מדי להגיד את זה, ועוד לחבר הכי טוב שלו..
"א-א כן.." עניתי לו מסמיק "גם הוא אותך ואני רואה את זה" אמר לי והניח את ידו על כתפי "ב-באמת?" סתכלתי עליו בעיניים אבודות ומתות לתשובות.
"כן, אבל בבקשה ממך תבטיח לי שאתה לא תפגע בו, הוא הדבר הכי יקר לי בחיים ועם מישהו יעשה לו משהו אני לא יחשוב פעמיים ויחזיר לו פי שתיים יותר כואב" הוא אמר ומלהיות חמוד הוא לפתע נהייה מפחיד.
"א-אני מבטיח" אמרתי לו מפוחד.
הוא הנהן בחיוך וסובב את מבטו קדימה.
מה הלך פה עכשיו?
לפתע ראיתי את גין רץ אלינו במהירות, הסתכלתי עליו מבולבל והוא הגיע אלינו והתנשף "ה-הוסוק.. בואו מהר!" הוא אמר מתנשף.
לא הבנתי מה הוא רוצה מאיתנו אבל מודה קצת נבהלתי אז לא חשבתי פעמים ופשוט קמתי והלכתי אחריו.
....................

"הוסוק בבקשה תירגע! הכל בסדר אני פה אין לך מה לדאוג!" שמעתי את גונגקוק צועק בדאגה מתוך החדר.
מתוך החדר יצאו כל כך הרבה רעש ולפתע מישהו דחף אותי בכתף בחוזקה ורץ לתוך החדר.
זה היה רופא!
רצתי לתוך החדר וחשכו עיניי.
כל מה ששמעתי זה הצעקות של הרופאים והאחיות והרעש הנוראי והחזק שיצא מהמכונה של הוסוק.
המכונה של פעימות הלב השתגעה ופחדתי שהיא תשבר או תתפוצץ.
אבל מה שיותר פחדתי היה מלראות את הוסוק ככה, מפרכס על המיטה הרועדת, הוסוק התחיל לרעוד כמו משוגע ועיניו הסתובבו אחורה בזמן שהרבה קצף יצא מפיו.
הסתכלתי בהלם ודמעות עלו לעיניי וטשטשו את ראייתי מהמראה המזוויע הזה.
"הוסוק!!" שמעתי במעומעם את טאהיונג צועק מאחוריי.
הסתכלתי מסביבי בלחץ לראות מה לעזעזל קרא לו ושראיתי את הסיבה הרגשתי את הכעס מחלחל בתוכי.
התקדמתי אליו ונתתי לו את האגרוף הכי חזק וגדול שיכלתי לתת והראש שלו עף לצד ושמעו את הצליל הסדק שיצא מאפו מה שאומר ששברתי לו את האף.
מגיע לו חתיכת בן זונה, זבל, אשפה אמן יקבר בגיהנום!
"גימין! מה אתה עושה?!" שמעתי את גונגקוק צועק ורץ אליי ועוזב את טאהיונג אשר בכה בכיי מר ונפל לרצפה על ברכיו.
כל מה שעשיתי היה להסתכל בזעם על הבן זונה שמולי נאנק בכאב ומנסה לעצור את הדם אשר נוזל מאפו.
"למה באת?! מי הרשה לך בכלל לבוא לכאן?! אין לך בושה?! חתיכת בן זונה!" צעקתי עליו.
הוא לא התייחס והמשיך להאנק בכאב מה שגרם לי לכעוס יותר.
באתי לתת לו אגרוף נוסף אך הרגשתי את גונגקוק מחזיק את ידי חזק ולא נותן לי, סובבתי את מבטי אליו עצבני, לא ראיתי בעיניים באותו זמן.
עם הוסוקי שלי ימות בגלל החרא הקטן הזה אני נשבע בחיי להרוג אותו!
הורדתי את היד ירקתי עליו והלכתי מהר לטאהיונג אשר ישב על הרצפה על ברכיו ובכה בכי מר וילל.
חיבקתי אותו חזק וליטפתי את ראשו מסתכל על הרופאים מנסים להציל את הוסוקי שלי.
בחדר היה כל כך הרבה בלגן ורעש, המכונה של הוסוק לא הפסיקה להשתולל הצעקות של הרופאים והאחיות, הבכי של טאהיונג, בחדר היה פשוט בלגן אחד גדול.
ניסיתי לנחם את טאהיונג וחיבקתי אותו כמה שיותר חזק והרגשתי איך גונגקוק מצטרף גם הוא לחיבוק.
הרגשתי דמעות עולות לעיניי שהבנתי באמת מה קורה להוסוקי שלי עכשיו.
לפתע הרגשתי עוד זוג ידיים נוסף נכנסות לחיבוק הרמתי את מבטי וראיתי את גין עם עיניים רטובות וחיוך עצוב על הפנים.
הוא ליטף את ראשי "הכל יהיה בסדר אל תדאגו" הוא אמר לכולנו ברוגע.
הלוואי, הלוואי והכל יהיה בסדר..
אני לא יכול לאבד אותך הוסוקי שלי, פשוט לא יכול..

פרק קצר אני יודעת, רציתי להשאיר אתכם במתח עד יום ראשון ועם אני יהיה חמודה אני יעלה ביום שישי פרק🤭(למרות שכולנו יודעים שלא😉)
פרק הבא נאמגון יכנס, רציתם נאמגין קיבלתם, אומנם בדרך קשה והיא גם תשאר אבל אין מה לעשות🙂
מקווה שנהנתם מצפה לתגובות והצבעות✌