ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 17-

נקודת מבט טאהיונג:
אני וגונגקוק לקחנו כיסא גלגלים והתחלנו להסתובב בבית החולים.
"גימין מסכים לך לספר לי מה קרה בינו לבין הוסוק?" שאלתי את גונגקוק בזמן ששיחקתי בידיות של כיסא הגלגלים "בטח שהוא הסכים" אמר לי גונגקוק מאחוריי בזמן שהסיע אותי על כיסא הגלגלים "טוב אז ככה..." גונגקוק התחיל לספר.
....................

"אז אתה בעצם אומר לי שגימין רצה לדווח על האנס ובגלל זה התקרב אליו?!" שאלתי בשוק בזמן שסובבתי אל מבטי אליו הוא המהם והנהן.
"אני רק מקווה שהוסוק באמת יאמין לו, הם זקוקים אחד לשני ורואים את זה" אמר לי גונגקוק וצדק בכל מילה ומילה.
"תגיד גונגקוק" מלמלתי ושיחקתי באצבעותיי בזמן שגונגקוק הסיע אותי על כיסא הגלגלים לסתם מקומות בבית חולים.
"מה טאה?" שאל אותי גונגקוק
אני אוהבת שהוא קורא לי ככה.
"ה-היה לך פעם חבר? או חברה! כאילו לא שאמרתי שאתה נראה גיי, כאילו התכוונתי לזה שאני גיי אז כאילו..." החלטתי להפסיק לדבר ולא להמשיך להגיד לו את מחשבותיי כי זה היה נהייה מביך מרגע לרגע.
שמעתי את גונגקוק צוחק מאחוריי ואני רק הסמקתי שמתי את ידיי על פניי והשפלתי מבט.
"א. אני גיי
ב. האמת היה לי חבר בגיל 17 ככה וזהו, לא יצא לי למצוא עוד בנים, כולם היו מכוערים וחשים" אמר וציחקק.
מה הוא חושב עליי? גם אני מכוער בעיניו?
"ג-גם אני מ-מכוער בעינייך?" שאלתי בקול שקט ופגיע.
לפתע הוא עצר בפתאומיות שהבהילה אותי כי חשבתי שאנחנו עומדים להתקע במשהו.
גונגקוק בא ועמד מלפניי והתקופף קצת על ברכיו בשביל להיות בגובה עיניי.
"אתה לא מכוער! אמרתי לך את זה אלף פעם, תפסיק להוריד מעצמך! אתה מושלם בכל דרך אפשרית אתה יפה מבפנים ומבחוץ אז שלא תעז לחשוב שאני חושב ככה או כל אחד אחר! הבנת?" אמר לי גונגקוק בקול רציני בזמן שעיניו חודרות לתוך עיניי.
הסמקתי ממה שהוא אמר ורציתי להוריד את מבטי ממנו אך לא יכולתי, הוא כל כך יפה..
הרגשתי צורך עז לנשק אותו אך פחדתי מאחר ולא התנשקתי עם אף אחד חוץ מהוסוק.
לפתע גונגקוק התחיל לרכון לכיוון שפתיי.
פליז תנשק אותי!
...............

נקודת מבט הוסוק:
פקחתי את עיניי לאט לאט וראיתי את גימין יושב על כיסא ליד מיטת בית החולים ומסתכל עליי.
ישר נרתעתי אחורה ואנחת כאב יצאה מפי מאחר וכאב לי מדי הגוף.
גימין הסתכל עליי במבט מודאג "הוסוקי אתה בסדר?" שאל אותי גימין וניסה לגעת בי אך לא נתתי לו.
לא יכולתי לענות.. אז פשוט הנהנתי בקטנה לשלילה.
כמה התגעגעתי אליו... חבל שהוא בגד בי ככה, לא חשבתי שהוא יעשה לי את זה.
"הוסוקי בבקשה תקשיב לי, אני יודע שאתה לא יכול לדבר או לענות לי אבל בבקשה תקשיב לי אני מבטיח לך שזה לא מה שאתה חושב!" אמר לי גימין התיישב על המיטה והושיט את ידו לשיערי.
הרגשתי איך הדמעות עולות לעיניי והנהנתי לשלילה.
אני פגוע ממנו כל כך, עד שמצאתי מישהו שאני יכול לסמוך עליו חוץ מטאהיונג גם הוא היה חייב לבגוד בי.
"הוסוקי בבקשה, בבקשה תקשיב לי.
קשה לי בלעדייך אני צריך אותך ואני יודע שאתה צריך אותי, במילא אני לא יכול לשמוע את הקול היפה שלך מעכשיו ואת הצחוק שלך אז בבקשה, בבקשה תקשיב לי לפחות קצת ותפסיק להקשות עליי!" צעק עליי גימין בזמן שדמעות הצטברו בעיניו.
לא יכלתי לעצור את הדמעות מלזלוג על עיניי ופשוט הנהנתי אליו בבכי.
הוא התיישב על המיטה ככה שהוא נשען על גב המיטה ורגליו באורך המיטה.
הוא הרים אותי בעדינות והושיב אותי עליי ככה ששתי רגליי לצד אחד בגופו.
הנחתי את ראשי על חזהו ובכיתי בזמן שתפסתי בשולי חולצתו בחוזקה, נאחז בו.
הוא ליטף את שיערי ונישק נשיקות קטנות על ראשי.
אחריי כמה דקות שאני לא מפסיק לבכות את כל מה שעובר עליי על חזהו, הבכי שלי קצת נרגע והרמתי את ראשי אליו והנהנתי אליו מסמן לו להתחיל לדבר.
.................