אהבת האויבים -2-

פרק 9- הזוג השני

חשבתם פעם מה קורה בין נאלה לפרגסון? איך החיים שלהם עוברים? טוב הגיע הזמן לגלות! בפרק קצר שמוקדש רק להם!
הוא לא חובה לקריאה אבל לדעתי הוא יהיה חמוד ומרגש בשבילכם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

“בוקר טוב ישנונית זמן לקום.” נאלה פותחת את עיניה למשמע קולו המוכר של חברה, היא מפהקת וקמה, מרימה את ראשה מחזהו, היא לא יכלה להירדם בחדרה בהתחשב בזה שאחותה הקטנה של קטינר לקחה אותו, אז היא ישנה אצל פרגסון.

היא ראתה שהוא לא לובש חולצה, ומיהרה לפתח חרדות, היא בדקה שהיא עצמה לבושה באופן מלא ונאנחה בחיוך כשראתה שכך היה.
“בוקר טוב.” היא ממלמלת ורואה את עגיליו של פרגסון נוצצים באור הבוקר, היא התאפקה שלא לתלוש אותם מהמקום, לא היה לה משהו נגד עגילים, היא פשוט נורא רצתה עגילי זהב ולא יכלה להרשות לעצמה לבקש מהוריה או מבן זוגה.

היא לא הבינה למה ג'וני שאל אותה איזה סוג יחסים יש להם, וכשנאלה ענתה לו שיחסים רגילים, היא ראתה שהוא מתלבט מה לומר, ג'וני חשב על יחסים מסוג שונה, לא יחסים שנחשבים רומנטיים, אלא מיניים, אבל ידע שאם נאלה אומרת את זה אז זה מה שזה.
אהבה אמיתית.

נאלה הייתה רגילה להכחיש את הכול, למרות שזה היה ברור לכולם ובעיקר לזוג הזה שהם יוצאים קבוע, הם ניצלו כל משימה שהתבטלה בזמן שכולם היו עסוקים לצאת לגילדרייה או לראות סרט אימה, שכמו שקטינר אמרה לאדום-השיער קודם, פרגסון פחד רק מעט, ונאלה לעומתו רק ציפתה בכיליון עיניים לכל סצנה מכאיבה או בעלת צרחות, היא לא התענגה על הצרחות, אבל לדעתה אלה היו רגעי השיא בסרטים.

היא התעוררה עם הפיג'מה הקצרה שלה, היה קשה לה למצוא אחת שלא הייתה חושפנית כמו כל שאר הפיג'מות, היא ידעה שלא תוכל להתלבש כך מול חברה, שניהם היו מובכים מזה והיו מעדיפים להתרחק זה מזה עד שהמקרה היה חולף ונאלה הייתה לובשת בגדים קצת יותר צנועים.
ככה הם היו.

נאלה כבר לא הייתה בתולה, הזכרונות נצרבו בזכרונה, היא וקול היו שתויים, וזה קרה בטעות, והאמת? היא די שמחה, כי עכשיו היא לפחות לא תמימה, היא לא אהבה להיות תמימה, מה הטעם בזה? היא לא רצתה להיות טיפשה או ילדה רעה כל כך, היא פשוט לא אהבה את הרעיון הזה; להיות הילדה הטובה, בהתחשב בחייה הקודמים.

שחורת-השיער קמה מהמיטה והלכה לחדר האמבטיה שהיה ממש ליד, החדר של פרגסון היה מלא בהטבות והיא די שמחה שבחר דווקא את החדר הזה.
חדר האמבטיה הייתה נקי ומסודר, פרגסון היה יכול להיות חולה ניקיון לפעמים, מה שגרם לבת זוגתו להרגיש מטופשת.

“אל תדאגי,”  הוא היה אומר כשהיה רואה את פרצופה.
“זאת בכלל מגרעה.” הוא היה מוסיף בזמן שהיה מסדר במדפים את כל הקרמים והדברים של  אחותו ושל בת דודתו, וכמובן של אימו.
נאלה ואיריס התסדרו מצוין, מאז שאיריס הפילה את הפנקייק ונאלה פשוט הגיעה משום מקום עם הצלחת, פרגסון חיבב את נאלה מאז שהגיעה לראשונה לבית משפחת דמון.