0.12

1.9K 177 9
                                    

דפקתי על הדלת של הבית של גיא. מחכה לתשובה.
ההורים שלו נסעו לחוץ לארץ לפני שלושה ימים ומאז הוא לא הגיע לבית ספר.
דפקתי על הדלת שוב כשהבנתי שאין תשובה ונאנחתי.

הלכתי לחלק האחורי ופתחתי את השער לחצר שתמיד פתוח אצלהם כי בקושי יש מישהו בחצר הזאת.
גיא בן יחיד וההורים שלו רוב הזמן בחוץ לארץ או כל אחד בעיסוקים שלו.
נכנסתי לתוך החצר והזזתי את הדלת הזזה ונכנסתי לבית שלו.
הבית שלו היה ריק לגמרי, הכל היה מכובה ושומם, כאילו נכנסת לבית נטוש, מזל שיש רהיטים להעיד שחיים פה.

עליתי לקומה העליונה ודפקתי על הדלת של החדר שלו.
פתחתי את הדלת והוא היה זרוק על המיטה שלו. יישן. כשמסביבו מלא בקבוקי בירה רקים.
הוא שכב בצורה זרוקה על המיטה כשהוא לובש רק שורט.
כיסיתי אותו ופתחתי את החלון כדי לאורר את החדר שלו, הרמת שקית מהריצפה ואספתי את כל הבקבוקי בירה.
על השולחן היה גם שקית קטנה עם קוקאין בתוכה. או שזה אבקת כביסה, אבל משהו בי אומר לי שזה לא אבקת כביסה.

סידרתי את החדר שלו וקראתי בשמו.
״גיא״ צעקתי בפעם השלישית והוא קם בבהלה.

״מה את עושה פה?״ הוא שאל מבולבל והתיישב על המיטה כשהוא משפשף את הפנים שלו.

״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בכעס.
״גר פה״ הוא אמר בהתחכמות ונאנחתי.
״לא הגעת לבית ספר שלושה ימים.״ ציינתי. ״דאגתי לך״ הוספתי והוא לבש את החולצה שלו והדליק סיגריה.

״כמו שאת רואה אני בחופש עד שההורים שלי חוזרים״ הוא אמר בשחצנות והתיישב על הספה הפינתית בחדר שלו.

״לא אם אני אתקשר להורים שלך ואודיע להם״ איימתי והוא הרים את הראש והסתכל עלי בהרמת גבה.
״׳תעיזי״ הוא אמר ונאנחתי.

״אתה יודע שאני אעשה את זה״ אמרתי בביטחון ושילבתי את הידיים שלי.
״את לא תעשי את זה״ הוא קבע, ״ואת יודעת למה את לא תעשי את זה״ הוא הוסיף והסתכלתי עליו מופתעת.

״באמת גיא?״ שאלתי באכזבה והוא משך בכתפיו.
אני לא מאמינה שהוא מעלה את זה. שנתיים לא דיברנו על זה, זה תיבת פנדורה שעדיף שתישאר סגורה.

״זה השבוע וחצי חופש שלי רומי. לא יהיו לי עוד הרבה כאלה״ הוא אמר בהתגוננות וגילגלתי עיניים.
״אז אתה מאיים עלי?״ שאלתי בכעס והוא נאנח וכיבה את הסיגריה.

״אני בחיים לא אאיים עלייך״ הוא אמר ונעמד מולי.
״את יודעת את זה״ הוא הוסיף וגירד בראשו, ״אני חייב חופש רומי, מהלימודים, מהחברים מהכל, אני רוצה את השקט שלי״ הוא קבע והמבטים שלנו הצתלבו.

״לשבת בחדר הזה ולהריח, זה החופש שלך?״ שאלתי בגועל והוא משך בכתפיו.
״כל אחד ומה שעושה לו טוב״ הוא ענה וגילגלתי עיניים.

״אני לא אתן לך להרוס את עצמך״ קבעתי והוא גיחך.
״נכון. את אוהבת להרוס בעצמך״ הוא מילמל כשהסתובב ותפסתי את היד שלו.

״מה אמרת?״ שאלתי בכעס והוא משך את היד שלו ממני.
״שמעת אותי״ הוא ענה והסתכלתי עליו באכזבה.

״מתי אי פעם עשיתי משהו כדי לפגוע בך?״ שאלתי בכעס והוא גילגל עיניים.
״אף פעם״ הוא ענה. ״אבל לא דיברתי על עצמי ואת יודעת את זה״ הוא הוסיף וגיכחתי.

״נוסטלגיה אה?״ שאלתי בזילזול. ״מה קרה? קצת הרחת והתחלת להיזכר בדברים שעדיף שלא תפתח, אני מזהירה אותך גיא״ אמרתי והוא הינהן בראשו.
״חס וחלילה שיהיה עלייך כתם״ הוא אמר והסתכל עלי.

״אתה לא היית חייב לעשות את זה, אתה בחרת את זה. אני ניסיתי לשכנע אותך שלא, אתה רצ-״ צעקתי בכעס שהעיניים שלי התמלאו בדמעות.

״די. די״ הוא ביקש ומשך אותי אליו.
הוא חיבק אותי חזק ולקחתי נשימה עמוקה, לא נותנת לעצמי לבכות.

״את לא אשמה״ הוא אמר ונאנחתי.
״אל תעלה את הנושא הזה שוב. אי פעם״ ביקשתי והוא נאנח.

״אני מצטער, עזבי זה המצב רוח שלי.״ הוא מילמל וזזתי ממנו כשאנחנו מסתכלים אחד על השני.
״אתה נשבעת לי, שבחיים לא נדבר על זה שוב״ הזכרתי לו והוא הינהן.
״את החברה הכי טובה שלי״ הוא הזכיר.
״את יודעת שאני ואת זה ברית דם, לא משנה מה אני אומר רומי. אני בחיים לא אפגע בך עם זה״ הוא אמר והינהנתי.

״נראה לי אני אלך. אני מצפה לראות אותך מחר בבית ספר״ אמרתי והסתכלתי עלין והוא שתק.

״אני מחכה לתשובה״ הזכרתי והוא גיחך.
״אני אגיע״ הוא הבטיח וחייכתי אליו.

״לפני שאת הולכת רומי,״ הוא אמר כשהרמתי את התיק.
״על השולחן היה שק-״
״הורדתי אותה באסלה״ קבעתי והלסת שלו התהדקה. ״נתראה מחר״ הוספתי בחיוך מזוייף וירדתי למטה.

נכנסתי הביתה ועליתי ישר לחדר.
הנחתי את התיק בצד ונשכבתי על המיטה, מסתכלת על הכוכבים שתלויים על התקרה שלי. בלעתי את הרוק שלי ומנעתי מכל מחשבה על אותו ערב לבוא. אני נשבעתי שאני בחיים לא אחשוב על אותו ערב ועד עכשיו זה עבד מעולה. אין סיבה שזה לא ימשיך ככה .

״פתוח״ אמרתי כשדפקו על הדלת של החדר שלי.
אמא שלי נכנסה בחיוך והתיישבה על הכורסא הלבנה.
״את רעבה? יש אוכל מעולה״ היא אמרה והנדתי בראשי.
״מה יש רומי?״ היא שאלה והסתכלתי עליה למשך כמה שניות.

״זה סתם מחשבות שאני לא צריכה להעסיק את עצמי בהם״ קבעתי והיא חייכה אליי ברוך, ״את רוצה לשתף אותי?״ היא שאלה.

״לא ממש, אמא״ אמרתי בהתנצלות והיא נאנחה.
״בכל זאת אם תרצי לדבר,  אני למטה״ היא אמרה בחיוך, ״ותמיד תזכרי שאמא ואבא פה כדי לעזור לך בהכל״ היא ציינה וחייכתי אליה.

My queen 👑 Where stories live. Discover now