Let's Not Fall In Love

פרק 10 - בוא נצא לדייט

ג'ונג הוסוק נכנס לחדרו, המגבת תלויה על מותניו ושערו לח ומדיף ריח קוקוס. לחייו סמוקות מאדי המקלחת, שרירי הבטן שלו נוצצים מטיפות המים; הוא נושם באיטיות כשהוא מייבש את עצמו, מרוצה, מרוצה מדי למילים. השעה רק עשר בבוקר, והוא כבר התאמן שלוש שעות רצופות; אחרי שהוא התייבש מהמקלחת המאוד נחוצה שלו, הוא הולך להתאמן עוד קצת. זאת שגרת השבת הרגילה שלו, והוא לא יכול היה לבקש דבר יותר טוב.

הטלפון שלו מצלצל כשהוא לובש חולצה שחורה נקייה, מושך זוג תואם של תחתוני קלווין; הוא הולך אל הטלפון, ומחייך אל המסך. האם זה בכלל אפשרי שמין יונגי יעביר יום אחד בלי לסמס לו? הנתונים שנאספו עד כה יוכיחו שלא.

היי. אני יודע שתכננו לצאת לדייט מחר, אבל אני לא ממש מסוגל לחכות. אז, היום?? אתה פנוי????

חיוכו של הוסוק גדל והוא מנענע בראשו באי אמון, מגחך כשהוא מודיע ליונגי שכן, הוא כן פנוי, למעשה. הם מפטפטים בכמה הודעות לפני שהם מחליטים להיפגש בעיר בעוד חצי שעה. זו בחירה מוזרה של מקום, כי הם מעולם לא היו במקום ציבורי לפני כן אלא אם כן זה בלילה, ואין מקומות ריקים מאנשים (ביתו של הוסוק – או ליתר דיוק, חדר השינה – יהיה האפשרות הראשונה שלו, באופן אידיאלי, אבל בנסיבות מאכזבות, הוריו ואחותו בבית). אבל הם תכננו לצאת לבית קפה בדייט שלהם בכל מקרה, והוסוק מניח שהעובדה שהוא הוקדם ביום לא אמור לשנות את המיקום.

הוא צונח על מיטתו, מחייך כמו אידיוט. תשכחו את מה שאמר קודם: הוא יכול לבקש משהו טוב יותר מאשר יום של אימוני ריקודים. אם אימונים הם קאפקייק, לבלות יום שלם עם מין יונגי זה כמו עוגת חתונה מצופה עם שלוש שכבות, עם פסלוני סוכר ופרחים מזויפים וכל החרא המפואר הזה שהוסוק מעריץ בסודיות. אה, ועם דובדבנים למעלה.

הוא מתכונן מיד, תוקף את השיער הערמוני שלו עם מייבש השיער ומשפריץ קצת יותר מדי בושם, מחייך לעצמו, מרוצה מהופעתו, במראת חדר השינה הגבוהה. הוא נראה טוב היום, לבוש בשחור על שחור, שיער חושף את מצחו, שיונגי תמיד אמר שאהב. אני אוהב את המצח שלך, ג'ונג הוסוק. זה לוהט. אתה צריך לחשוף אותו לעיתים יותר קרובות (כשהוא אמר את זה, הוסוק סטר לראשו. אבל גם הוא צחקק, כי למען האמת, לקבל מחמאות מיונגי היא התחושה הכי נחמדה בעולם).

חצי שעה לאחר מכן הוא מוצא את עצמו נכנס לחניון בעיר, ויונגי מחכה לו שם, יושב כפוף על ספסל סמוך. הוסוק יוצא מהמכונית, הולך לקראתו באיטיות. ליונגי יש מסכה תחובה מתחת לסנטרו, שערו הבלונדיני נשפך על פני גבותיו ושפתיו נראות חמודות וורודות ורכות, משורבבות קלות כשהוא מביט בטלפון שלו. הוא נראה זועף, גבותיו מקומטות בזמן שהוא מתרכז על המאמר שהוא קורא. הוא לבוש בחולצה לבנה גדולה מדי, מכנסי ג'ינס כחולים בהירים צמודים בחוזקה לרגליו.