עיני נפתחו וגיליתי שהשעה תשע
פאק בית ספר קמתי במהירות
ובדיוק גל נכנס לחדר
״מה יש לאיפה את ממהרת״
״בית ספר״
״אל תלכי״ הוא התקרב אליי והתיישב לידי במיטה
״מה לא ללכת״
״אל תלכי תישארי יום אחד מחר תחזרי״
״אבל מה אני אעשה כאן כל היום״
״תנוחי מגיע לך״ חייכתי אליו חיוך קטן
״בואי יש ארוחת בוקר״
״רגע גל״ הוא הסתובב אלי
״אתה יכול להביא לי את המשחה שלי מהמזוודה?״
הוא הנהנן אליי והביא לי
שמתי את המשחה והוא הסתכל על כל צעד שלי
סיימתי עם המשחה ובאתי לצאת מהחדר אך גל חסם לי את הדרך
״גל״ הוא התקרב אליי וליטף את שערי
פניו התקרבו אליי , הוא נישק לי את הלחי
ואחר כך את המצח שלי
״למה אתה מגן עליי?״ הוא הסתכל עליי ולא ענה לשאלה שלי
לפתע נשמעה ירייה
קפצתי בבהלה
גל הוציא את האקדח שלו
״תישארי כאן ואל תזוזי אם משהו יקרה תתחבאי בארון״
״אבל גל״
״אין אבל תעשי את זה״ הוא יצא מהחדר
שיט איך הסתבכתי
יצאתי מהחדר עם אקדח שלוף
ראיתי את טל שכוב על הרצפה
״טל טל!״ הוא קם
״אבא של ליאן , רון , כאן״ שיט
״איפה כולם״ עזרתי לו להתייצב
כל החברה באו אליי
״איפה רון״
כולם הסתכלו זה על זה
״לאיפה הוא הלך!?״
ישבתי במיטה מחכה לגל , שמעתי המון רעשים
עד שהדלת שלי באה להיפתח בטח זה גל חשבתי לעצמי
אבל שמעתי קול שלא נשמע כמוהו
הלכתי מהר לארון וסגרתי את הדלת
״היא בטוח פה״ פאק הם גילו אותי
שמתי את ידיי בפי וניסיתי לא להשמיע קול
״תחפשו בכל מקום עד שתמצאו אותה!״ זה היה אבא שלי
אני לא מאמינה שהוא נהייה כזה מפלצת שרודף אחריי הבת שלו
שמעתי רעשים רבים כנראה הם הופכים את החדר כדי למצוא אותי
עד שהם פתחו את הארון
פאק
״הנה היא״ הם תפסו את ידי בחוזקה
״תעזבו אותי״ הם החזיקו בי חזק ואני נאבקתי בהם כדי להשתחרר אך ללא הצלחה
״הנה את״ אבא שלי התקרב אליי
״עזוב אותה״ הסתכלתי על גל ונאנחתי בהקלה
הם עדיין החזיקו בי ובהו בגל
״מה חשבת שלא נצליח לאתר אותה? אני לא פוחד ממך גל״ אבא שלי חייך אליו חיוך ערמומי
הסתכלתי על אבא שלי בשנאה ובעצב
״אמרתי תעזוב אותה!״ הוא הוציא את האקדח שלו וכיוון אל אבא שלי
״אתה לא תירה בי גל , לא מול ליאן , אני אבא שלה הרי״
״אתה לא אבא שלי״ התפרצתי
אב- זאת אומרת רון הסתכל עליי בהלם
״אבא לא היה עושה את המעשים שהוא עושה עכשיו״
ירד לי דמעה
גל המשיך לכוון אל רון את האקדח
אחד מהשומרים לקח אותי למישהו אחר שיחזיק אותי והוא שלף את האקדח שלו וכיוון אל גל
כל החברה של גל באו ושלפו גם כן את האקדחים שלהם
״אתה רואה רון אתה בחיסרון מספרי ,תשחרר את ליאן עכשיו״
אחד מהשומרים של רון כיוון אליי אקדח
״עכשיו גל״ גל הסתכל עליי והסתכלתי עליו מבוהלת
נשמתי מהר
״אתה והחבורה תתנו לנו לעבור או שתראה את ליאן אתה יודע״ הוא חייך אליו
איזה מין אבא יש לי
״אתה מצחיק״ גל צחק עליו
לפתע נשמעו רעשים והופיעו מלא אנשים סביבי
״אני תמיד מביא תגבורת למקרה חירום״ רון הסתכל סביבו מבוהל מהמצב
כל האנשים כיוונו אקדח לעבר רון וחלק לאיש שכיוון אליי אקדח
״תוכנית חדשה רון , תוריד את האקדח ותיקח את השומרים איתך ותלכו מכאן״
״זה לא נגמר״ הוא הוריד את האקדח וכל השומרים ורון יצאו מהבית
נשמתי לרווחה
גל אמר שלום לכל האנשים והודה להם
כל האנשים חוץ מהחברים של גל יצאו מהבית
גל התקרב אליי
״את בסדר?״ הנהנתי אליו
״זאת אשמתי״
״זה לא אשמתך״
״אני סיבכתי אותך בזה אני צריכה לגור במלון לא איתך אני מסכנת אותך אני-״
״ליאן״ הסתכלתי עליו
״את לא מסכנת אותי , תאמיני לי עברתי דברים יותר גרועים ממה שקרה היום בסדר? ואת לא צריכה לגור במלון , את תגורי איתי עד שתגדלי ותעברי לגור לבד״ הוא ליטף את שערי
״אבל רון״
הוא צחק
״אני יכול להתמודד איתו״
״הם רוצים אותי , רון רוצה שאני אהיה של מישהו מבלי רצוני״
״ליאן הם לא יקחו אותך אני תמיד פה אגן עלייך בסדר?״
הנהנתי
״עכשיו צריך לסדר פה״
גיחכתי
״חברה!״ הוא צעק
״יאללה צריך לסדר״
-ערב-
אוף מחר אני חוזרת לבית ספר באלי להישאר במיטה לנצח
חשבתי על מה שקרה בבוקר לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה
״ליאן״ הסתכלתי על גל
הוא התיישב לידי
״הכל בסדר?״
ראשי ירד למטה
״זה קשור לאבא שלך?״
״אני כבר לא מחשיבה אותו כאבא שלי״
הוא לא דיבר ורק הסתכל עלי
״למה אתה עוזר לי?״
״אני לא יודע״
״אתה לא יודע״
״לא״
הוא התקרב אליי
״אז מה העבודה שלך זה לרצוח אנשים?״
״אני לא רוצח אנשים שלא מגיע להם , רק למי למגיע״
הסתכלתי עליו והוא המשיך להתקרב אליי
״אני מצטערת״
״על מה״ הוא צחק
״על שסיבכתי אותך״
״ליאן תפסיקי להאשים את עצמך״
חייכתי והוא חייך גם
הוא החזיק את ידי
״זה לא אשמתך אבא שלך הוא האשם פה, סליחה , זו אשמתו של רון״
״אוקי?״ הוא הוסיף
״אוקיי״
״יופי״ הוא חייך אליי
הוא התקרב אליי וליטף את שערי
התקרבתי אליו גם
הוא תפס את מותניי והפיל אותי על המיטה
״גל״
ראשו היה בצווארי והרגשתי את הנשימות שלו
הוא היה מעליי ידיו היו לצידי במיטה , ראשו התקרבו יותר יותר אל צווארי
רציתי שהוא יפסיק אבל גם רציתי שהוא ימשיך
הייתי מבולבלת
הייתי חייבת אותו קרוב אליי אבל גם הוא מסוכן מידי בשבילי
הוא נישק את צווארי באיטיות
לא עצרתי אותו , הייתי חייבת את המגע שלו עליי
הוא התקרב אל שפתיי
התקרבתי אליו לאט לאט
שינשק אותי כבר חשבתי לעצמי
הוא קם ממני
״למה״ התעצבנתי עליו
״למה אתה עושה את זה , אתה משחק איתי?״ הוא הסתובב אליי
״אני לא משחק איתך״
״אז למה אתה עושה את זה? בא לנשק אותי ואז בורח זו כבר פעם שנייה!״ התעצבנתי עליו
״תנמיכי את הקול ליאן״
״למה מה תעשה״
הוא התעצבן עוד יותר
״ליאן את לא רוצה לראות אותי עצבני״ הוא יצא מהחדר
נישארתי לבד עם המחשבות שלי
לקחתי את השמיכה ושמתי אותה עליי
ניסיתי להירדם אבל לא הצלחתי להפסיק לחשוב על גל
יצאתי מחדרה
אני מבולבל
מה יש לי מהילדה הזאת
״מה יש״ טל שאל
״כלום״
״אין כלום גל קדימה שפוך״
״כלום אומרים לך״
״ליאן נכון״
״מה ליאן״
״אחי יאללה אתה יכול לסמוך עלי אני אחד החברים הכי טובים שלך תסמוך עליי״
אולי אני אספר לו מה יכול להיות כבר
״בסדר״
״זאת כן ליאן״
״קדימה שפוך הכל״
״אני מבולבל אני לא יודע מה אני מרגיש כלפיה טל אני משתגע פה״
״זה רגיל״
״אני אומר תיקח את הזמן אל תמהר , הזמן יעשה את שלו ואתה תבין מה אתה באמת מרגיש כלפיה״ הוא אמר
נאנחתי בעצבים
״היא התעצבנה עליי כי כמעט נישקתי אותה ואז הלכתי מהחדר״
״מה יהיה איתך אה״
שנינו צחקנו לאורך הלילה
YOU ARE READING
אל תשחרר // don't let go
Любовные романы״תעזוב אותי כבר מה אתה לא מבין?״ צרחתי לכיוונו ״אני לא יכול״ הוא הסתכל לי בעיניים ״למה״ ״כי אני מטורף עלייך״ הוא נישק את שפתיי בתשוקה ליאן , בת 17 וחצי , חיה חיים רגילים עד שפגשה את גל , הילד הערס והמופרע ששינה את חייה מקצה לקצה. 16+ מקום #3 ברומ...
