פרק 30

4.2K 131 14
                                        

נחתנו בבית
לא הסתכלתי עליו
הוא ניסה לדבר איתי עד שהגענו למטוס
עד שהוא נכנע ושתק
יונתן אמור לחכות לי בשדה ולאסוף אותי
הסברתי לו מה קרה אבל רק לו
כל השאר לא יודעים
הם בטוח ידעו כי הם יראו שאנחנו לא יחד
אבל לא באלי לדבר על זה
לקחתי את המזוודה מחכה שיונתן יבוא
״ליאן״ גל קרא לי
לא הסתובבתי
״את חייבת להאמין לי ליאן״ הוא תפס את ידי
תפסתי את ידו
״גם אם אתה אומר אמת גל , אתה שיקרת לי! לא סיפרת לי שהיא נישקה אותך! עכשיו תעזוב אותי!״
רצתי מהר משם
יונתן איפה אתה כבר
ראיתי את המכונית שלו מתקרבת
תודה לאל
״ליאן חכי!״ גל צעק לי
לא הקשבתי לו ונכנסתי למכונית
יונתן הסתכל עליי ברחמים ואז על גל במבט עצבני
הוא נסע משם לפני שגל בא אלינו
הדמעות כבר יצאו
אז ככה מרגישים שהלב נשבר?
״דברי איתי ליאן״ יונתן ניסה לשכנע אותי
שמתי את הראש על החלון בוכה בשקט
הוא נאנח ועזב אותי בשקט
לקחתי את האוזניות ושמתי שירים בפול ווליום
כשהגענו לקחתי את המזוודה לחדר שלי
פירקתי את הכל מהר
יונתן רק הסתכל עליי ברחמים
לאחר שסיימתי נכנסתי למיטה שוקעת במחשבות שלי

דפקתי בדלת שלי
ידעתי שטל נמצא שם
הייתי הרוס
טל פתח את הדלת מופתע לראות אותי
״אחי מה..?״ נכנסתי לדלת מתנדנד
״גל״ הוא ניסה להעיר אותי
״אני-״ הסתובבתי אליו
״משהו קרה״
״מה״ טל אמר
סיפרתי לו הכל עם מה שקרה עם ליאור ודור
ואיך שליאן כועסת עליי
״אני לא יכול יותר״
טל השפיל את פניו
״ואם היא לא תדבר איתי יותר? מה עשיתי טל מה״
התפרקתי מולו
טל התקרב אליי וחיבק אותי
״היא תסלח לך״ הוא לחש לי

-לאחר שבוע-
״ליאן את חייבת לזוז מהמיטה כבר״ יונתן אמר לי בפעם המיליון
לא הקשבתי לו לא רציתי לזוז מהמיטה
הלוואי והייתי יכולה להישאר פה לנצח
״לפחות תאכלי משהו״ הוא הגיש לי מגש
״יש פה חביתה״
״טוב״ לחשתי
אכלתי לאט
״את צריכה עזרה״
״אני לא צריכה שום עזרה!״ צעקתי עליו
״סליחה״ לחשתי
״זה בסדר אבל את חייבת לצאת מהמיטה ליאן זה לא בריא בשבילך״
הוא אמר ויצא מהחדר
כולם ניסו לדבר איתי
לא דיברתי עם אף אחד
אפילו גל בא כמה פעמים
אבל יונתן סירב להכניס אותו עוד לפני שאני רציתי
יונתן צודק אסור לי להישאר במיטה יותר
ראיתי שהשעה שבע בבוקר
יש זמן לבית ספר לא
התחלתי להתארגן
הלכתי לכיוון המטבח
יונתן הסתכל עליי בהלם
״אתה צודק אסור לי להישאר במיטה ולהיות בדיכאון״
יצאתי מהבית הולכת לכיוון הבית ספר
עדן ושיר היו בהלם וחיבקו אותי חזק לאחר השוק
״אנחנו מצ-״
״לא לא לא צריך לדבר על זה״ אמרתי והן הנהנו
נכנסנו לשיעור

-לאחר השיעור-
דיברתי עם עדן במסדרון עד שהבחנתי בבר שמסתכל עליי
״חכי שנייה״ היא הסתכלה עליו גם כן
היא תפסה את ידי
״את לא חייבת״
״זה בסדר״
התקרבתי אליו ממשיך להסתכל עלי
״מה אתה עושה פה״
הוא תפס את ידי גורר אותי החוצה
״מה לעזאזל בר תעזוב אותי״ ניסיתי להשתחרר ממנו
״את לא הולכת עד שאת לא מקשיבה לגל״
״אני לא רוצה להקשיב״ שיחררתי את ידו
״את לא מבינה אה ליאן? הוא הרוס! הוא לא הפסיק לשתות! הוא לא יצא מהמיטה שלו! את חייבת לפחות לבוא ולהקשיב לו!״
השפלתי את מבטי
״בסדר אני אבוא אבל אני לא מבטיחה כלום״
הוא הוביל אותו לאוטו שלו
נכנסתי לאוטו
והוא אחריי
היה שקט עד שבר שבר את השתיקה
״זו לא אשמתו , רק שתדעי״
״זה לא אכפת לי גם אם זה לא אשמתו הוא שיקר לי לגבי זה בר״
הוא שתק והמשיך להסתכל על הדרך
״הגענו״ הוא אמר ויצאתי מהאוטו
בר פתח את הדלת
כולם הסתכלו עליי בהלם
לא ראיתי את גל בעיני
״איפה הוא״
״בחדר לא מוכן לצאת״
התקרבתי לחדר
דפקתי
״עזבו אותי בשקט כבר!״
פתחתי את הדלת מגלה את גל שוכב על המיטה מחזיק את הכרית קרוב אליו
״אמרתי שתעזבו אותי!״ הוא הסתובב אליי
״ל-יאן?״ הוא היה עם עיניים אדומות
״זה חלום את לא אמיתית!״
״לא גל זה לא חלום אני באמת פה״ התיישבתי במיטה
הוא חיבק אותי
״אל תעזבי אותי בבקשה״ בחיים שלי לא ראיתי אותו ככה
״גל״ השתחררתי ממנו טיפה
״בבקשה תני לי רק את זה אני מבטיח לשחרר אותך , רק דקה בבקשה״ הוא התחנן
״בסדר״ לחשתי
הוא חיבק אותי חזרה
לאחר דקה הוא שיחרר
״אני כל כך מצטער ליאן, אני שיקרתי לך אני יודע אבל אני מבטיח לך אני לא נישקתי אותה ! היא נישקה אותי!״
״עדיין שיקרת לי גל קשה לי לסלוח לך על זה״ ידיו החזיקו את ראשו
״אני יודע אני יודע אני מטומטם ליאן אני מטומטם״
הסתכלתי על ידיו שהיו מלאות בחתכים
״גל מה עשית״ לקחתי את ידיו
״זה כלום רק שברתי כמה דברים שבירים״
״זה מסוכן גל אתה לא נורמלי״
הלכתי לשירותים כדי להביא דברים לטפל לו בידיים
״אל תעשה את זה שוב אפילו לא בגללי״
״אני אעשה הכל בשבילך ליאן״ הוא הסתכל עלי עם עיניו האדומות
״מתי ישנת גל״
״אני לא ישן טוב כבר שבוע מאז שעזבת״
״אתה חייב לישון״
״אני לא יכול ליאן את לא לידי איך אני אשן״
״סיימתי״ סיימתי עם ידיו
״עדיין כואב לי״
״איפה״ שאלתי
״בלב שלי״ נאנחתי
״אני צריכה ללכת״
״לא לא בבקשה״ הוא תפס את ידי
״אל תלכי בבקשה תסלחי לי ליאן בבקשה״
לפתע הרגשתי בחילה
״ליאן?״ הלכתי מהר לשירותים והקאתי
״פאק״ שטפתי את פניי
״את בסדר?״
הנהנתי
״אני באמת חייבת ללכת״
מבטו היה עצוב
״ביי גל״
״היי! בואי לכאן!״ שמענו צעקות מבחוץ
״לא! אני חייבת לדבר עם גל!״
״מה הולך פה לעזאזל״
הוא מילמל
היא פתחה את הדלת
גילינו את דור מולנו
מבוהלת ומפוחדת
״מה את עושה פה אה?!״ גל צעק עליה
״תרגע אני רק באתי לדבר״ לאחר מכן היא הסתכלה עליי גם כן
״יופי שניכם פה אנחנו צריכים לדבר״
״לא אנחנו לא!״ הוא בא לסגור את הדלת
״חכה״ תפסתי את ידו ודחפתי אותו
״תן לה לדבר״

אל תשחרר // don't let goWhere stories live. Discover now