אל תשחרר // don't let go

עונה 2 -פרק 38

״תחזיק לי את זה רגע״ נתתי לאחי את התמונה שלי עם המשפחה
״נו מה״
״בבקשה״ הסתכלתי עליו עם עיניי הגדולות
״בסדר״ סידרתי את חפציי
״כמה זמן לוקח לארגן את החפצים , לקח לך שבוע! אנחנו עוברים דירה לא עוברים לחול!״
צחקתי צחוק מזויף
״סתום יונתן , אמא תכף באה מהעבודה והיא רוצה שהכל כבר יהיה ארוז״
הסתכלתי עליו מגלגל את עיניו
חייכתי אליו

התעוררתי וגיליתי שאני קשורה
מה שראיתי עכשיו היה חלום? כנראה שכן
גופי רעד
ועצמתי את עיניי שוב

״מתי אמא אמורה לבוא״
״עוד שעה בערך אני חושבת״
יונתן חייך אליי ואני אליו בחזרה

מה קורה פה ? למה הזיכרונות האלה חוזרים אליי פתאום?
התנדנדתי מצד לצד
תפסיקי ליאן תפסיקי

הדלת נפתחה
״אמא פה!״ ירדתי למטה לקבל את אימי וחיבקתי אותה חזק
״היי ילדה יפה שלי״
״היי אמא״ הסתכלנו על יונתן יורד למטה
״התגעגעת?״
״הלכת אולי לשעתיים אמא הגזמת״
שתינו צחקנו

״הגיע הזמן לאכול״ השומר נכנס
״תשחררו אותי כבר״ מילמלתי
הוא הניח את הצלחת
״לא עד שהזכרונות יחזרו אלייך״
״מה זאת אומרת״ הוא קם ויצא מהחדר
״היי! מה זאת אומרת!!!״ צעקתי עליו
הסתכלתי מסביב לחדר והוא היה נראה לי מוכר מאוד

״קדימה בואו נאכל ארוחת ערב״
״אבל איפה אבא?״ שאלתי
״הוא יבוא״ היא אמרה בקול חלוש
ישבנו סביב השולחן
דיברנו , אכלנו וצחקנו

למה החדר נראה מוכר? למה הכל נראה לי מוכר?
תעשה שזה יפסיק בבקשה
אני לא רוצה להיזכר

״אבא הגיע!״ קמתי אליו שהוא נראה לי קצת מוזר
״יפים שלי לכו לחדר טוב?״
״אבל אמא״
״לכי ליאן יש לך מחר בית ספר״
״טוב״ נאנחתי
עליתי לחדר והסתכלתי על התמונה המשפחתית
שכחתי להראות את זה לאמא
ירדתי למטה אבל עוצרת
״עוד פעם אתה שותה מול הילדים! דיברנו על זה!״
״את לא תגידי לי מה לעשות פלורה״
״לא מול הילדים!״ היא צעקה עליו
נרתעתי לאחור
אבל המשכתי להקשיב להם
״אם עוד פעם אחת אתה תעשה את זה!״
״תעשי מה פלורה״ הוא התקרב אליה
״אני אקח מכאן עם הילדים ואתה לא תראה אותם שוב!״
הוא התקרב אליה מוציא סכין
״את לא תעשי את זה״ הוא לחש לה ונעץ את זה בה
״אמא!!״ צרחתי
ירדתי למטה
״מה עשית???״ צעקתי עליו
״את לא ראית כלום ליאן״
״היא מתה מתאונת דרכים״ הוא לחש לי את זה

פתחתי את עיניי
זה נכון
הוא הרג את אמא שלי
לא יכולתי לנשום
זזתי במהירות
נכנסנו מלא אנשים לחדר ושחררו אותי
אחד הרים אותי
״תרגעי ליאן תרגעי״ הוא לחש באוזני
״הכל יהיה בסדר״
נשמתי במהירות
״זה לא יכול להיות״
הוא הסתכל עליי ברחמים
״היית חייבת לגלות״
הוא הביא לי מים ושתיתי מהר
״לאט״ הוא מזג עוד מים ושתיתי יותר לאט
״למה נתת לי לזכור?״
״אני לא רוצה לזכור״
״קח את זה ממני בחזרה״
״זה כבר לא אפשרי״
״לא!!! אני לא רוצה לזכור!!!״ העפתי את המנורה על הרצפה והיא נשברה
״תשחרר אותי מכאן!!״ נסיתי להעיף אותו
הוא החזיק אותי
״תעזוב אותי כבר״
הוא ליטף את שערי וניסה לחבק אותי
״הכל בסדר תפרקי״
״הוא הרג את אמא שלי״ קולי נשבר וחיבקתי אותו
הוא השכיב אותי על המיטה
״איך אתה יודע על העבר שלי?״
״כי אני הייתי שם, יותר נכון כיסיתי על העקבות״

״מה הולך פה?״ הסתכלתי על בן אדם לא מוכר
הוא הסתכל עליי
״הוא הרג את אמא שלי״
״היי תסתכלי עליי״
הסתכלתי עליו
״הוא לא , אימך מתה מתאונת דרכים״
״הוא כן״
״תסמכי עליי״

״אתה!״
העפתי אותו ממני
״איך אתה מעז לעשות את זה?״
״לא הייתה לי ברירה, עבדתי אצלו״
״מה זאת אומרת עבדת אצלו?? אבא שלי עבד אצל אחרים״
״לא רק״
כל כך הרבה מידע בראשי שלא יכולתי לעכל זאת
״מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה״
״למה אמרת לי!?״
״היית חייבת לגלות את האמת״
הסתובבתי עם הגב אליו לא מסתכלת עליו ובוכה
הוא יצא מהחדר משאיר אותי לבד
הסתכלתי על בטני
וליטפתי אותה
״הכל יהיה בסדר״ לחשתי לעצמי

-למחרת
עיניי נפקחו לאט לאט
״ליאן״ הסתכלתי עליו
״נתתי לך יום חופש אתמול בגלל , טוב המידע הזה״
״אבל עכשיו את חייבת להקשיב לי״
לא הקשבתי לו
״בגלל שאת בהיריון אני לא אתן לך דברים פיזיים״
״אז מה תיתן לי״ לחשתי
הוא הראה לי סרטון
״אני אפגע האהובים שלך״
״בבקשה לא״
״אז את תקשיבי לכל דבר שאני אגיד לך לעשות״ הנהנתי בכאב
הוא ליטף את שיערי
כל כך פחדתי שכל דבר קטן הוא יכאיב לקרובים שלי אז פשוט לא זזתי
״קומי״ קמתי באיטיות
הוא הפשיט אותי והלביש אותי בבגדים קצרים
״את ממש קטנה״ הוא לחש וקירב אותי אליו
״אני לא אפגע בך״
״אני אעשה אותך מאושרת יותר משגל עשה אותך אי פעם״
״אתה וגל אויבים?״
״לא, אבל רציתי אותך הרבה זמן ליאן״ הוא חיבק אותי
נשמתי עמוק ועצמתי את עיני
הוא התנתק ממני מסתכל על פניי
״תחייכי קצת בשבילי״ חייכתי חיוך מאולץ
״אני יודע שזה מידע שקשה לקבל אני אתן לך קצת זמן״
הסתכלתי על הרצפה רואה משהו שמשך את עיניי
התקרבתי אליו בזמן שהוא ממשיך להסתכל עליי מוזר
בובה
הרמתי אותה והסתכלתי עליה
סובבתי אותה רואה מכתב קטן
״ליאן שלי, איזו גדולה בת 8! תמיד פחדת מהחושך אז כל פעם שאת פוחדת תחבקי את הבובה חזק חזק והיא תגן עליי מכל רוע שבעולם
אוהבת אמא״ הסתכלתי על הבובה דומעת
״אני אוהבת אותך אמא״ לחשתי