אל תשחרר // don't let go

עונה 2 -פרק 41

אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן , הייתי בחול למשך כמעט חודש אז לא היה לי כל כך זמן מקווה שתבינו !
תהנו!

״איפה אנחנו?״
״זה המקלט שלי , יותר נכון אחד מהמקלטים שלי״
״כמה מקלטים יש לך?״
״5״ הסתכלתי עליו בסימן שאלה
״מה, אני מרגיש מאוים הרבה״ הוא חייך חיוך קטן
״הם לא ימצאו אותנו כאן?״
״אני לא מבטיח אבל זה מקום שקשה למצוא אותו״
התיישבתי בספה
הדלקתי טלוויזיה
הוא התיישב לידי וכיבה אותה
״את מתחמקת מלדבר על מה שעברת שם?״
הסתכלתי עליו
״אני לא רוצה לדבר על זה״ הדלקתי את הטלוויזיה שוב והוא שוב כיבה אותה
״ליאן״
״אמרתי משהו״ אמרתי לו והפסקתי להסתכל עליו
״בסדר״ הוא קם והלך למטבח
*״אמא שלך מתה מתאונת דרכים״*
*״אתה הרגת אותה!״*
ירדה לי דמעה
שהוא בא לכיווני ניקיתי אותה מהר אבל הוא שם לב
״אוקי ליאן תספרי לי עכשיו״
אספתי את שיערי
״תפסיק ללחוץ עליי!״ צעקתי עליו
קמתי במהירות
״ליאן תרגעי״
״לא באלי להירגע!״ החזקתי את ראשי
״לא רציתי בכלל לזכור למה אני זוכרת״
״זוכרת מה ליאן״
״אבא שלי הרג את אמא שלי! בסדר! אתה מרוצה!?״
הוא הסתכל עלי בעיניים פעורות
״זה רודף אותי״ נשברתי ונפלתי על הרצפה
הוא התקרב אליי
״אני ממשיכה לדמיין את טל כאילו הוא אמיתי ואיתנו אבל הוא לא״ הסתכלתי עליו והוא הסתכל עלי במבט עצוב
״אני משוגעת״ הוא הרים אותי לאט והלך לחדר מסוים
הוא השכיב אותי במיטה שהייתה שם
״את לא משוגעת״ הוא ליטף את שערי
״וטל איתנו תמיד״ הוא נישק את ראשי
״אני חושב שאת צריכה מנוחה, מהכל״
הסתכלתי לצד רואה את טל מסתכל עלינו ומחייך
״טל״ לחשתי
גל הסתובב
״הלוואי וגם אני הייתי רואה אותו״ ליטפתי את ידו
״תישאר איתי״
הוא התקרב ונשכב לידי
״אני מצטער לגבי אמא שלך״ חיבקתי אותו חזק
״תודה״
עיניי נעצמו לאט לאט

הסתכלתי עליה ישנה
היא כל כך יפה
*טלפון*
״שיט״ לחשתי
קמתי מהמיטה במהירות כדי לא להעיר אותה
יצאתי מהחדר ועניתי לטלפון
״הלו״
״איפה אתה״ קולו של בר נשמע
״אני עם ליאן בטוח במקלט״
״הם עדיין רודפים אחרינו מה לעשות״
״אני שולח לכם את הכתובת של המקלט״
״תוודאו שאתם נפטרים מהם״
״אל תדאג״ אמר וניתק

לאחר 15 דק -
״גל!״ בר וכולם נכנסו
״לא עקבו אחריכם נכון?״ התקרבתי אליהם וחיבקתי אותם
״לא , נפטרנו מהם״
״יופי״
״איך היא״ שיר שאלה
״לא טוב״ התיישבתי בספה וכולם התיישבו אחרי
״היא מדמיינת את טל , וגילתה חדשות מזעזעות לגבי העבר שלה״
הסתכלתי על עדן שהשפילה את מבטה
״איזה מין חדשות״
״היא גילתה שאבא שלה הרג את אמא שלה״ כולם היו בשוק עם פה פעור
״היא בדיכאון״
״הבן זונה הזה ניסה לשבור אותה ואני מפחד שהוא הצליח״
הסתכלתי על כולם וראיתי שמישהו חסר
״איפה לעזאזל כפיר?״
״אה, הוא אמר שהוא חייב לטפל במשהו״ הסתכלתי על בר בסימן שאלה
״אני לא יודע תשאל אותו״
לפתע הדלת נפתחה
הסתכלתי על כפיר מחזיק את רועי
וזורק אותו על הרצפה
״בכיף בוס״ חייכתי אל כפיר ואחר כך אל רועי
״תראו תראו״ דרכתי על רועי
״הנה הבן זונה שרציתי לראות״
תפסתי אותו חזק והרבצתי לו
״אף אחד לא מתעסק עם האנשים שאני אוהב ונשאר חי״
זרקתי אותו על הרצפה חזק
״כפיר לך תראה מה עם ליאן כל השאר תעזרו לי איתו״

פתחתי את עיניי וראיתי שגל לא לידי
״גל?״ לחשתי
שמעתי רעשים למטה ובאתי לצאת עד שכפיר נכנס לחדר
״היי״ הוא לחש
״ליאן את נראית חיוורת״
התחלתי לנשום במהירות
*״אתה הרגת אותה!״*
נפלתי על הרצפה
״ליאן!״
״הת..קף״
הוא הרים אותי כמו כלה
״גל!!״ הוא צרח
הוא הושיב אותי על המיטה
״ליאן תסתכלתי עלי״ תנשמי איתי
נשמתי איתו ביחד וראיתי את הגוף שלי נרגע
״יופי״
״אני פה אני פה״ גל נכנס
״היא עברה התקף״ הוא לחש
״אנחנו צריכים לראות רופא״ הנדתי בראשי
״לא לא הוא יחשוב שאני משוגעת והוא ישלח אותי מפה בבקשה גל״
הוא חיבק אותי
״את לא משוגעת״ הוא לחש
״זה נורמלי לחלוטין״
הסתכלתי על כפיר שמסתכל עליי ברחמים
״אני מרגישה שבורה״ לחשתי
״ניסיתי גל ניסיתי לא להישבר״ הוא ליטף את פני
״אני יודע נסיכה אני יודע״
״הוא ישלם על כך אל תדאגי״
היא ליטפה את בטנה
״בשביל שנינו״ הוא חייך אלי וירד לי דמעה
״הוא לא ניצח״ הוא מחה את הדמעה ממני
הנהנתי
״אני יודעת״
הוא קם ולחש לכפיר משהו ויצא
כפיר התיישב לידי
״גל אמר לכם נכון?״
הוא הנהנן
נשמתי עמוק
״את מדמיינת את טל?״
הנהנתי
״זה מרגיש אמיתי״
״אולי זה באמת אמיתי״
״את רואה אותו עכשיו?״
הסתכלתי לצד וראיתי אותו מחייך
״כן״
״הוא אומר משהו?״
הסתכלתי על טל
״תגידי לו שאני מתגעגע אליו ואל כולם״
״הוא מתגעגע אלייך ואל כולם״
״תמסרי לו גם שתיהיו חזקים כולל את ליאן״
״הוא מוסר שתיהיו חזקים כולל אני״ הסתכלתי על כפיר שיוצא לו דמעות
״אני מתגעגע אליו״ חיבקתי אותו
״גם אני״ חיבקתי אותו חזק
וגם הוא חיבק אותי
שהתנתקנו
״ליאן את תעברי את זה את חזקה אני יודע את זה״
״הפעם אני לא בטוחה״ הוא החזיק את ידי
״את כן , אני מאמין בך כולנו מאמינים בך״
״הוא שבר אותי״
״הוא לא״ הוא לחש
״רק תאמיני בעצמך״ הוא ליטף את שערי ויצא
נשכבתי במיטה חושבת לעצמי
״ליאן״
״טל תעזוב אותי״
״אני לא יכול שאת שבורה ככה״
״אני אעבור את זה אני מבטיחה״
שפשפתי את עיניי והוא נעלם
נשמתי עמוק ונרדמתי לשינה עמוקה