עונה 2 - פרק 42

3.4K 109 8
                                    

״בבקשה אל תכריח אותי לעשות את זה״ הוא החזיק בידי
״זה רק לטובתך ליאן בבקשה תסמכי עליי״
״זה לא לטובתי !!!״

-לפני כמה שעות
שכבתי במיטה מסתכלת לטל בעיניים
״אני אהיה חייבת לשחרר ממך״
״את לא חייבת את יודעת״ הוא חייך אליי חיוך גדול
״למה דווקא אני מדמיינת אותך ולא אחרים?״
״כי את מיוחדת״ הוא ליטף את שערי
״אי אפשר ככה אתה חייב להיעלם״
״למה?״
״כי אתה לא אמיתי! אתה מת!״
״ליאן״
״אתה לא פה טל פשוט תיעלם!״
״אבל את לא רוצה שאני איעלם״
״אני כן אני רוצה את זה מאוד״
עצמתי את עיניי ופתחתי אותן עדיין רואה אותו מולי
״מה?? איך אתה עדיין פה?״
התחלתי לבכות
*דפיקה בדלת*
הסתובבתי לדלת ואז בחזרה לא רואה את טל שוב
נשמתי לרווחה
״את בסדר?״ גל התקרב אליי וחיבק אותי
״ליאן את רועדת״ הוא הרים אותי והשכיב אותי
״ואו ליאן את רותחת״ הוא נגע במצח שלי
״חייבים לטפל בזה״
״לא לא בבקשה אני לא רוצה ללכת בבקשה״ התחננתי אליו
״אין ברירה ליאן אני רק רוצה לטובתך״
״אם זה לטובתי אל תיקח אותי בבקשה״
״אין ברירה ליאן״
הוא תפס את ידי והוציא אותי מהמיטה
״אתה לא חייב לעשות את זה״
״אני חייב ליאן תסתכלי על עצמך״
״אני בסדר״
״את לא בסדר ליאן את חווה חרדות ואת מדמיינת את טל והוא לא פה!״
הסתכלתי עליו מזילה דמעות
״אני מצטער״ הוא תפס את ידי והוציא אותי מהבית שכל החברה האחרים מסתכלים עליי ברחמים
הוא הכניס אותי לרכב והוא נכנס אחריי
״למה אתה עושה את זה?״ לחשתי
״זה לטובתך אני מבטיח״
הסתכלתי לאחור רואה את טל שוב
״תקשיבי לו ליאן״
לא הקשבתי לו לא הקשבתי לאף אחד
הסתכלתי בחלון חושבת לעצמי
לפתע הוא עצר ויצא מהרכב
הוא פתח את הדלת שלי וחיכה שאני אצא
״ליאן תצאי בבקשה״
הסתכלתי עליו בעצבים
יצאתי מהמכונית ללא חשק
ראיתי מולי בניין ענקי בצבע אפור
״בואי״ הוא הלך מבלי ברירה הלכתי אחריו

-חזרה לעכשיו
גל הסתכל עליי כמה פעמים אבל לא רציתי להסתכל עליו חזרה אז פשוט התעלמתי ממנו
גל לפתע נכנס לחדר מסוים והשאיר אותי לבד
אולי אני אנסה לברוח מכאן?
קמתי לאט לאט מסתכלת לצדדים והולכת במסדרון רק כדי לברוח מהמקום שנראה כמו הסיוט שלי
״ליאן!״ גל צעק לי והתחלתי לרוץ
עד שהתנגשתי במישהו
הוא החזיק במשהו שנראה כמו מחט
התרחקתי ממנו מהר עד שהתנגשתי בעוד מישהו שהחזיק גם מחט
גל התקרב אליי
״מה קורה כאן?״
״אני מצטער זה רק לזמן קצר אני מבטיח״ הוא ליטף את שערי
״לא לא לא״ אחד מהאנשים תפס אותי
״גל!! אני שונאת אותך! אני שונאת אותך!״ צעקתי לו אבל הוא הלך
״תעזבו אותי״ השתוללתי עד שאחד מהם הזריק לי חומר והתעלפתי

הסתכלתי עליה כמה שהיא לחוצה ומפוחדת
הייתי חייב
היא הייתה חייבת לקבל עזרה
״אני שונאת אותך! אני שונאת אותך!״ היא צעקה לי
אני יודע שהיא לא התכוונה לזה
נכנסתי לאוטו חושב עליה
נתתי מכה להגה
הכל באשמתו אני שונא אותו
התחלתי לנסוע לכיוון הבית

-לאחר כמה דקות
יצאתי מהרכב
נכנסתי לבית שכולם מסתכלים עליי
״לאיפה לקחת אותה?״
״לטיפול היא תחזור בקרוב״
״מה?!״ כולם צעקו ביחד
״הייתי חייב אוקי? היא סבלה כל כך הרבה והיא השתגעה מזה הטיפול הזה רק יעזור לה״
״זה לא יעזור לה זה רק יכניס אותה לדיכאון עוד יותר!״ עדן צעקה עליי
״אני לא יכולה להיות פה״ עדן ושיר יצאו מהבית
״זה לא אומר שלא נבקר אותה״ אמרתי בלחש
״אחי באמת אתה הגזמת , אתה באמת חושה שהטיפול הזה יעזור לה?״
״כן אני באמת חושב אתם ראיתם איך היא הייתה פה! היא מדמיינת את טל אלוהים״
״רגע״ בר התחיל להגיד
הוא הסתכל עליי
״אתה לקחת אותה לטיפול רק שבגלל שהיא מדמיינת את טל?״
״יש עוד סיבות שבגללם היא השתגעה״
״אתה מקנא בה״ כפיר אמר ויצא מהבית
״אני לא מקנא בה״ אמרתי בלחש
״בסדר הגיע הזמן שתעשה שיחת נפש עם עצמך״ בר גם כן יצא מהבית
גיא הסתכל עליי
״לא גם אתה״
״מצטער אח״ גיא גם כן יצא מהבית
ישבתי בספה
וחשבתי לעצמי אם המעשה שעשיתי הוא נכון

״אני לא מאמינה שהוא עשה את זה!״ אמרתי לכולם
״עדן מה התוכנית שלך?״
״אנחנו משחררים אותה משם , היא בטוח תצליח להתגבר על כל מה שהיא עברה זאת ליאן״ אמרתי
״איך את מצפה שנעשה את זה?״ בר שאל
״לא יודעת״ לחשתי
״הוא גם השתגע הוא צריך ללכת גם לטיפול הזה!״ שיר אמרה בעצבים
״טוב עכשיו לא מדברים על גל מדברים על ליאן עכשיו״ אמרתי ושיר הנהנה
״צריך לחשוב מה עושים״

התעוררתי בחדר לבן שאני שוכבת במיטה
ישבה מולי מישהי לא מוכרת
״התעוררת יקירה״
״איפה אני״
״אל תדאגי את במקום טוב״
קמתי לאט
״מי את?״
״אני באתי לעזור לך״ ישר הבנתי שהיא סוג של פסיכולוגית
״אני לא צריכה עזרה אני רוצה הביתה״ אמרתי בקול נואש
״את תלכי הביתה בקרוב אבל עכשיו את פה בנתיים עד שתחלימי״
״אין לי ממה להחלים את יכולה בבקשה לצאת מכאן?״
״אני לא אוכל לעשות זאת מצטערת״
״פשוט תדברי איתי ליאן אני יכולה לעזור לך״
״אף אחד לא יכול לעזור לי״
״את יודעת כל מה שבן אדם צריך זה מישהו לדבר איתו״ היא אמרה לי אבל לא הקשבתי לה
״אני לא רוצה לדבר עם אף אחד״
היא נאנחה והלכה

אל תשחרר // don't let goWhere stories live. Discover now