אל תשחרר // don't let go

פרק 14

קמתי מהמיטה ללא כוחות
היום יום שישי חשבתי לעצמי , כיף אין בית ספר
הסתכלתי על הצד השני במיטה וגל לא היה שם
מעניין איפה הוא
קמתי והלכתי להתרענן
יצאתי מהחדר והלכתי לחפש את גל אבל לא מצאתי אותו בשום מקום
״גל?״
ניסיתי להתקשר אליו אך אין מענה
טוב אולי הוא עסוק?
״סתום תפה!״ שמעתי לפתע
מה זה היה?
הלכתי בעקבות הקול
ראיתי מין סוג של מדרגות
ירדתי באיטיות
הלכתי לאט לאט לכיוון הקולות ששמעתי
ראיתי את גל והחבורה סביב בחור הקשור לכיסא
״מישהו שלח אותך נכון?״
״אתה לא רצית לחתן את הבת שלך , זה הוא הכריח אותך נכון?״ מה
הבנתי לפי הדיבורים שלהם שזה רון
התקרבתי יותר כדי לשמוע עוד
״מי זה הבחור שרוצה להתחתן עם ליאן?״ גל שאל אותו
רון לא ענה לו וגל נתן לו סטירה
שמתי את ידי על פי כדי לא להשמיע קול
״מי זה !!״ הוא צרח עליו
לפתע טל הסתובב וקלט אותי
״גל״ הוא אמר לגל וגל הסתובב פוגש בפניי
גל התקרב אליי והרחיק אותי משם
״ליאן מה לעזאזל את חושבת שאת עושה?״
״א-ני בא-תי כי ש-מעת-י צע-קות״ גימגמתי
גל נאנח
״אל תתקרבי לפה בסדר?״
״אבל״
״אין אבל״
״מה זה אין אבל גל״
״אל תעשי את זה ליאן בבקשה ממך״
״תעלי למעלה נדבר למעלה בסדר?״ עשיתי פרצוף ועליתי למעלה מסתכלת הפעם האחרונה על אבי הקשור לכיסא
נכנסתי לחדר מחכה שגל יבוא
נשכבתי על המיטה חושבת על אבי
הוא באמת לא רצה למכור אותי? מישהו הכריח אותו? מי כבר יכול לעשות דבר כזה?
גל נכנס
״ליאן את לא מתקרבת לשם בחיים״
״אבל אני רוצה לדבר עם א- זאת אומרת רון״
״בשום פנים ואופן לא״
״למה לא! הוא אבא שלי!״
״הוא מסוכן מידי ליאן את לא מתקרבת אליו נקודה!״
״אתה לא יכול לקחת את זה ממני״
״לקחת את מה ליאן״
״את האפשרות להבין למה רון מכר אותי למישהו שהכריח אותו למכור אותי!״
״ליאן״ פניו נהיו עצבניות
״תן לי״
״לא וזה סופי ליאן״ הוא יצא מהחדר וטורק אחריו את הדלת
לא אכפת לי אם הוא אוסר עליי אני אדבר איתו בכל מקרה

-ערב-
״ליאן אני הולך בסדר?״
״טוב״
חייכתי לכיוונו
״אני אחזור מאוחר טוב?״ הוא נישק אותי
חיבקתי אותו
והוא יצא מהחדר
זמן מושלם
חיכיתי שכולם יצאו חוץ מבר שכנראה שומר על הדלת של רון
נו ברור
חיכיתי כמה זמן ואז ירדתי למטה
ראיתי את בר ישן על הכיסא
זה היה קל?
הסתכלתי על רון היושב על הכיסא קשור ולא מסוגל לזוז
נכנסתי
ורון ישר הסתכל עלי ולא הוריד את מבטו ממני
״היי ליאן״
״זה לא שיחה ידידותית״
התיישבתי על כיסא מולו
״למה באת לכאן?״
״אני רוצה לדעת פרטים״
״תתרחקי ממנו״
״ממי״
״מגל ממי״
״לא באתי לשוחח על זה״
״אני רוצה לדעת מי רוצה שאני אהיה שלו״
״אני לא עומד להגיד כלום״
״אפילו לא לבת שלך?״
״גל מסתיר ממך הרבה דברים שאת לא יודעת ליאן אל תסמכי עליו״
המשכתי להסתכל עליו
״מי זה״
״מה אני אקבל בתמורה״
״מה אתה רוצה״
״חיבוק״
צחקתי
״חיבוק?״
״כן״ קמתי מהכיסא וחיבקתי אותו וישר חזרתי להתיישב בכיסא
״מי זה״
הוא הסתכל עליי , לקח לו זמן לענות לו על השאלה שלי
כנראה היסס וחשב אם להגיד לי את השם או לא
״פיטר״
״פיטר לוין״ הכלב הזה
״מה הוא רוצה ממני״
״הוא אובססי לגבייך״ נחרדתי
אני בכלל לא מכירה אותו
קמתי מהר מהכיסא ויצאתי
עליתי למעלה בודקת שגל לא הגיע
אבל היה מאוחר מידי
הוא היה מולי ועם פרצוף כועס
״מה אמרתי לך ליאן?! אה?!״ הוא צעק עלי ונרתעתי לאחור
״גל תירגע״ טל ניסה להרגיע אותו אך ללא הצלחה
״א-״
״לא ליאן אל תדברי לכי לחדר אני לא רוצה לשמוע ממך״
״אבל מה עשיתי!״
״מה עשית?!״
״אמרתי לך לא לדבר איתו ודיברת איתו בכל מקרה!״
״אז מה אם אמרת לי לא לדבר איתו ! הוא אבא שלי מותר לי לדבר איתו אסור לך לשפוט אותי על זה!״
הלכתי מהר לדלת
״לאיפה את חושבת שאת הולכת?״
״לנשום אוויר אני לא יכולה להיות לידך״
לפני שיצאתי החוצה
״אה והבן אדם שרוצה אותי לעצמו זה פיטר לוין , בבקשה״ יצאתי מהבית ויצאתי החוצה להליכה קצרה

הייתי בשוק שהיא הצליחה להוציא ממנו את השם כל כך מהר
איזה מן קסם היא עשתה?
כולם היו בשוק
״ואו אוקי״
״כפיר תברר לי מי זה האיש הזה״
הוא הנהנן לכיווני
״אני אתקשר לליאן״
חייגתי אליה אבל היא לא עונה
נאנחתי בעצבים
אל תעשי את זה ליאן פשוט אל
ניסיתי להתקשר אליה שוב אבל שוב היא לא עונה
טוב בסדר
יצאתי מהבית מחפש אותה
עד שראיתי אותה יושבת על ספסל עם אוזניות
הוצאתי אוזנייה אחת מאוזנה
היא הסתכלה עליי וקמה מהר מתרחקת ממני
״נו מה״
״מה נו מה״ היא הסתובבה אליי
״אתה לא יכול להחליט בשבילי גל״
״לגבי זה אני יכול״ היא גיחכה
״אתה לא ממש לא, אני מחליטה בשבילי״
״בסדר אז אם תיהיי בסכנה אל תפני אלי בסדר? עכשיו בואי חוזרים״
הלכתי לכיוון ביתי מבחין בליאן שעוקבת אחרי אבל בצעדים קטנים
נכנסנו לבית וליאן הלכה לחדר עם ראש למטה
״אחי היית קשה איתה?״
טל שאל אך התעלמתי מהשאלה שלו
הסתכלתי על דלת חדרי חושב על ליאן מה היא עושה ברגע זה

הסתכלתי על התקרה חושבת לעצמי
הייתי בטלפון מסתכלת על תמונות
עשיתי לייקים לכל מיני תמונות
עשיתי כמה סלפי והעליתי לסטורי
ואחת העלתי כפוסט
סגרתי את הטלפון
ראיתי שכבר לילה וכבר צריך לישון
גל בדיוק נכנס לחדר
ראשי ירד למטה
הוא בא לסגור את הדלת
״גל״ הוא הסתכל עליי בסימן שאלה
״אני יודעת שאתה כועס עלי אבל״ הוא התקרב אליי והתיישב על המיטה
״לאחרונה אני חווה סיוטים״
״ו״
״איזה סיוטים״
״על רון ועל אמא שלי״ ראשי ירד למטה ושיחקתי באצבעות שלי
״תוכל להישאר? אפילו לא נצטרך לדבר אני רק צריכה מישהו״
הוא הסתכל עליי הוא לקח את ידי
״גם אם אני כועס עלייך יפה שלי אני אף פעם לא אשאיר אותך לבד טוב?״ חייכתי אליו חיוך קטן , חיבקתי אותו
״אני כבר בא בסדר?״ הנהנתי לכיוונו

יצאתי מהחדר
״מה מצאתם?״
״הוא בן 21 והוא איש מסוכן למדי, הוא מנהל מאפייה בשם ״העקרבים״ , יש שמועות שהיה לו חברה אך היא נפטרה מרצח״
״סבבה כפיר נמשיך לברר את כל השאר מחר״
נכנסתי לחדר נשכב לצד ליאן
ובכך שנינו נרדמים