אל תשחרר // don't let go

עונה 2 - פרק 37

התעוררתי מגלה שגל לא לידי
התיישבתי במיטה רואה פתק קטן
״בוקר טוב נסיכה, אני הלכתי לקנות כמה דברים כדי לשחרר את יונתן אל תדאגי לי אני אחזור עוד כמה שעות , אוהב ❤️״
חייכתי לעצמי
אולי הייתי קצת קשוחה איתו הוא באמת מנסה להחזיר אותי אליו
יצאתי מהחדר רואה את הבית ריק
מה אני אמורה לעשות עכשיו? פשוט לחכות?
ישבתי בספה
*צלצול*
״הלו?״
״כבר שכחת מאיתנווו״ שמעתי את הצרחות של עדן ושיר
״ברור שלא״
״את נעלמת לנווו״
״טוב סליחה״ צחקתי
״את בבית של גל???״
״כן״
״אנחנו באות אלייךךך״
״לא רגע״ התנתק הטלפון
צחקתי
עכשיו עוד חפירות איזה יופי
לאחר 10 דקות שמעתי דפיקה בדלת
״פתוח״ צעקתי
״את לא תברחי לנו״
״כאילו אני גם אצליח״
הן התיישבו בספה
״אני וטל ביחד״ עדן אמרה
״אווו״ צעקתי וחיבקתי אותה
״אני כל כך שמחה בשבילך״ הן הסתכלו על ביטני
״יאללה שיצא כבר מהבטן באלי לאכול אותוו״
״שיר תרגעי״ צחקתי
ישבנו כמה שעות ביחד וצחקנו
עד שנעצרה השיחה והבנים הופיעו מולנו
״יפה שלי״ טל אמר ונישק את עדן
חייכתי
הסתכלתי על גל והוא עליי
הוא סימן לי לבוא לחדר וכך עשיתי
הוא סגר את הדלת
״אנחנו הולכים בערב ואת בשום אופן לא באה איתנו״
הנהנתי אליו
״רק תשחרר אותו משם בבקשה״ התחננתי
הוא החזיק את ידי
״יונתן יהיה בסדר אנחנו נשחרר אותו״ חיבקתי אותו מהר
״תודה על הכל על כל מה שאתה עושה בשבילי למרות שהייתי קשוחה איתך״
הוא חיבק אותי חזרה
התנתקנו מהחיבוק והוא בא להתרחק אך משכתי אותו קרוב אליי
ליטפתי את פניו בעדינות
התקרבנו ראש בראש
״חשבתי ש-״
״שש אל תדבר״ שמתי את ידי על הפה שלו
נישקתי אותו במהירות ולאחר מכן התנתקתי
הוא תפס את פניי ונישק אותי
״כל כך התגעגעתי לזה״ הוא אמר בלחש
הוא נישק את צווארי ונאנחתי
״אני יודע שאת אוהבת את זה״ חייכתי
לאחר כמה נשיקות התנתקנו
התיישבתי במיטה והוא גם
״אחרי שיונתן יחזור יהיה לו שיחה ארוכה מאוד איתי״
גל ליטף את שערי
״ליאן״
הסתכלתי עליו
״זה אומר שאת סולחת לי?״ ליטפתי את פניו קלות
לקחתי את ידו ושמתי על בטני
״שנינו סולחים״ הוא חייך אלי
הסתכלתי על בטני
״אנחנו סולחים לאבא נכון ?״ שאלתי בקול מתוק
הוא צחק
הוא נשען לכיוון הבטן שלי
״אני מקווה שתצא כבר כי אני כבר לא יכול לחכות״
״הוא יחכה בסבלנות אל תדאג״
שנינו צחקנו

השעה: 20:31
״יאללה חברים הגיע הרגע״
שמעתי את הצעקה של גל מחוץ לחדר
יצאתי החוצה והסתכלתי על כולם דרוכים
אני כל כך מעריכה אותו על מה שהוא עושה בשבילי
גל הסתכל עליי ואני עליו
החברות שלי היו בספה והלכתי לשבת לידן
הם דיברו בניהם וחצי מהם כבר יצאו
שטל עמד לצאת הוא נישק את עדן קודם ואני חיבקתי אותו
״תשמור על עצמך״ אמרתי לו
היחידים שנשארו זה היה גל ובר
הלכתי לגל וחיבקתי אותו
״תיהיה זהיר ותשמור על עצמך״ נישקתי אותו
הלכתי לבר וחיבקתי אותו
״תשמור על עצמך״ שניהם יצאו
ישבתי לידן
״הם יהיו בסדר נכון?״ עדן שאלה
״הם יהיו בסדר״ לחשתי
אני מקווה לפחות

״תיהיו דרוכים הם יכולים להיות בכל מקום!״ צעקתי לכולם
נכנסנו למקום וכיוונו את הנשקים שלנו לכל עבר
לפתע נדלקו האורות הסתכלתי על יונתן יושב על הרצפה שמכוונים עליו אקדח
ראיתי המון אנשים מהצד השני שלנו
״איפה המנהיג שלכם?? רועי??״ כולם הסתכלו זה על זה
לפתע ראיתי אותו מצחקק
״חיפשת אותי?״ הסתכלתי עליו במבט מאיים
״תביא לי אותו אני מבטיח לשלם את החוב שלו״ הוא צחק יותר חזק
יונתן הסתכל עלי מבולבל
״אני מצטער על זה איזה חוב אתה מדבר?״
״אתם שלחתם לנו איום אם לא נביא את הכסף הוא ימות!״
״אה זה״ הוא ציחקק
״הוא עובד עליכם!״ יונתן צעק
״אני רק פיתוי״ הסתכלתי על רועי
״איזה פיתוי הוא מדבר???״
רועי הסתכל על יונתן באיום ולאחר מכן הרביץ לו
״עזוב אותו!״ כולם כיוונו על רועי רובים
הוא הצביע על האנשים שלו והם כיוונו עלינו את הרובים שלהם גם כן
״בסדר נשחרר אותו״ הוא שיחרר אותו ויונתן רץ אלינו במהירות
״אני פיתוי הם הולכים למצוא את ליאן״ מצמצמתי את עיניי
״מה אתה רוצה ממנה???!!״
״מה עשיתי לך??״
רועי הסתכל עליי
״לי מגיע את מה שיש לך״ הוא אמר והלך
פאק ליאן
רצנו מהר חזרה נכנסתי מהר לאוטו וכולם אחריי
נסעתי במהירות
״שלא יקחו לי אותך בבקשה , בבקשה שלא יקרה לך כלום״ לחשתי
הגענו לאחר 10 דקות
נכנסתי בדלת
כולם הסתכלו עלי וראיתי את ליאן בעיניי
הספקתי חיבקתי אותה בחוזקה
״יונתן פה?״
״כן״ יונתן אמר
היא הלכה וחיבקה אותו ולא עזבה לרגע
״תציבו שומרים בדלת עכשיו!״
״מה קורה? חשבתי שנגמר״ ליאן אמרה
״לא ליאן זה לא הם באים בשבילך״
״מה עשית?״ היא הסתכלה על יונתן
״זה לא אשמתו הוא לא עשה כלום, הוא לא הימר״
״הבן אדם בא בשבילי, בשבילך״
היא הייתה מבוהלת
הסתכלתי למטה וראיתי אנשים הבאים להיכנס
״הם פה!! תתכוננו!״ ציוויתי עליהם
הדלת נפתחה בחוזקה וליאן ויונתן רצו מהר לחדר

״אני מפחדת בבקשה שלא יקרה לתינוק שלי כלום״ יונתן חיבק אותי
״למה אתה שותק? בבקשה תגיד משהו״
״אני מעדיף לא להגיד כלום״ הדלת נפתחה בחוזקה
יונתן הוזיז אותי לאחור
הוא נלחם נגדו
מה אני עושה מה אני עושה
חלון
רעיון טוב
מזל שזו לא קומה גבוהה
באתי לצאת מהחלון אבל הבן אדם תפס אותי
״לאן את חושבת שאת הולכת?״
״לא לא בבקשה יש לי תינוק בבטן״
הוא קשר את הידיים שלי ואת הפה
הסתכלתי על הרצפה וראיתי את כולם על הרצפה
״תפסתי אותה״