פרק 11

6.5K 174 29
                                    

התעוררתי שגל לצידי עוטף אותי בזרועותיו
הסתכלתי עליו ישן וליטפתי את שיערו
״זה נעים תמשיכי״ גיכחתי
המשכתי ללטף את שיערו
עיניו נפתחו
הוא חייך חיוך גדול
חייכתי גם כן
״בוקר טוב״
״בוקר טוב״
קמתי מהמיטה
״מה השעה״
״עשר״
״מה עשר נו יש בית ספר״
הוא משך אותי אליו למיטה
״את לא הולכת לשום מקום״
״נו גל״
״תישארי נו מה זה בית ספר״ הוא צחק
״בן כמה אתה בכלל״
״19 וחצי״
״וואלה״
״וואלה״
״נו יאללה צריך לקום נו״ ניסיתי לקום אבל הוא משך אותי שוב פעם למיטה
״נו גל״
״בסדר בסדר אבל את לא הולכת לבית ספר״
״אוף איתך בסדר קרצייה״
הוא צחק וקם מהמיטה
״אני הולך להכין ארוחת בוקר״
״טוב אני מתרעננת בנתיים״
הוא הנהנן ויצא מהחדר

הכנתי חביתות
*דפיקה בדלת*
״פתוח״ צעקתי
כל החברה נכנסו
״אני מריח אוכל״ כפיר אמר
כולם התיישבו
״די יא מכורים לאוכל״
״סתום כאילו אתה לא אוהב אוכל״
״אני אוהב אבל לא כמוכם״ שמתי לכולם חביתה אחת בכל צלחת
ליאן באה וכל המבטים הופנו אליה
היא התביישה והורידה את ראשה
״בואי שבי יש חביתה״
היא התיישבה בכיסא
״מה אין בית ספר?״
״הוא אמר לי לא ללכת״
כולם הסתכלו עליי וצחקו
״איזה מדרדר אתה״ טל אמר
״שקט אתה יאללה גם כן אתה״
הוא צחק בקולי קולות
כולם צחקו עד שנשמעה דפיקה בדלת
הלכתי לדלת
פתחתי אותה וגיליתי את בן מולי
״בן??״ בן הוא חבר שלנו אבל לא הכי טוב , אבל הוא חשוב לנו גם
הסתכלתי עליו הוא החזיק את עצמו מליפול
ראיתי דם בבטנו
״מה קרה???״ החזקתי אותו והכנסתי אותו לבית
כולם התחרפנו
״תזמינו את הרופא שלנו עכשיו!״ צעקתי ובר התקשר מהר לטלפון
״מה קרה בן דבר איתי״
״תישאר איתי״
״ר-ו״
״מה מה״ ניסיתי לשמוע טוב יותר מה בן אמר לי באוזן
״רון״

הסתכלתי על בן אומר את שמו של רון
הבן אדם הזה לא מוכן לשחרר
הרגשתי את גופי בוער מהלחץ
הכל באשמתי
הוא רוצה אותי ופוגע באנשים אחרים
רצתי מהר לחדר
אני לא מאמינה שזה קורה
מישהו נפגע בגללי
הכל באשמתי
הרגשתי את גופי רועד
״ליאן את כאן?״ שמעתי את קולו של טל
ניגבתי מהר את הדמעות שלי
הוא נכנס לחדר
״היי״
הוא התקרב אליי
״הוא בסדר? הכל באשמתי רון מחפש אותי , זאת אני , בגללי הוא נפגע בבקשה תגיד לי שהוא בסדר , ה-״
״ליאן״ הסתכלתי עליו
״זה לא אשמתך״
״בן יהיה בסדר מטפלים בו עכשיו, אנחנו ננקום בו אבל זו לא אשמתך בכלל אוקיי?״
הורדתי את ראשי
הוא חיבק אותי
״הכל בסדר תנשמי עמוק אוקיי?״
״אני לא מאמינה שהוא אבא שלי״
טל לא עזב אותי וחיבק אותי עוד יותר
״הכל יהיה בסדר אני מבטיח״

הרופא טיפל בבן ואני ממשיך להסתכל
רון הזה הולך לשלם על כל מה שהוא עשה לנו
ביקשתי מטל שילך להרגיע את ליאן שברחה לחדר
״הוא יהיה בסדר הנה כדורים שיקל לו על הכאב״
״תודה דוקטור״
התקרבתי לבן
״ספר לי מההתחלה״
״הוא איים עליי שאני אביא לו את הבת שלו ואז הוא דקר אותי כי סירבתי״
״תקרא לאנשים שלך אנחנו נוקמים בו״
הוא הנהנן
לקחתי אותו ושמתי אותו בחדר האורחים
״תודה אחי״ חייכתי אליו
״תמיד פה״
הלכתי לשבת עם החברה
״מה התוכנית בוס״
״כפיר אני צריך שתאתר לי את המיקום שלו״
״בר תביא לי כמה שיותר תחמושת״
״גיא תקרא לכל האנשים שלנו״
כולם הנהנו אליי
טל חזר מהחדר של ליאן
״היא נרדמה״
״מצוין״
״אנחנו יוצאים בערב אל רון״
הוא הנהנן וחיכינו לערב בזמן שארגנו את כל הדברים

-ערב-
כל האנשים שלי הגיעו והתארגנו ליציאה
״מה הולך פה״ הסתובבתי פוגש במבט של ליאן המבוהל
התקרבתי אליה
״היי לכי לחדר אני אחזור מאוחר טוב?״
״גל אל תלך אני מפחדת״
״אל תפחדי יפה שלי אני אחזור בקרוב בסדר״
חיבקתי אותה
״יש פה גם שומרים שישגיחו עלייך בסדר?״
היא הנהנה בפחד
״הכל יהיה בסדר״ נישקתי אותה במצח
אני ואנשיי יצאנו מהבית לכיוונו של רון

אני ואנשיי התכוננו והכנו את הנשקים שלנו
״עכשיו״ לחשתי
התפרצנו למקום
״על הרצפה!״ כולם מהר התכופפו ושמו את ידיהם על ראשיהם
״איפה רון מזרחי???״
״מצאתי אותו בוס״
ראיתי את טל מחזיק אותו
״הנה רון המפורסם״
מחאתי כפיים
״אב השנה!״ הוא הסתכל עליי במבט רציני בעיניו
תפסתי אותו והרבצתי לו
״קחו אותו למכונית חוזרים אליי הביתה״
הם כיוונו אליו רובים והובילו אותו למכונית

הסתכלתי על התקרה מחכה שגל יחזור כבר
דאגתי לו מאוד
אם קרה לו משהו?
ניסיתי לצאת אך השומרים חסמו לי את הדרך
״נו בחייאת״
״משעמם לי״
נכנסתי לחדר
ושכבתי במיטה מנסה להירדם
לפתע שמעתי רעשים
הדלת נפתחה ומולי התגלה אדם לא מוכר
״מי אתה?!״
״הסיוט שלך״ הוא צחק ובא לתפוס אותי
ברחתי מהר ממנו
הוא רדף אחריי
ניסיתי להעיף עליו את הכיסא ואחר כך את השולחן
עד שהוא תפס אותי
״תעזוב אותי!״
הוא הוציא משהו מהכיס שלו , זה היה סוג של מחט
הוא הזריק את זה לצוואר שלי
״תעזוב או-תי״ גמגמתי
לאט לאט ראיתי נקודות שחורות
״החבר שלך התעסק עם האנשים הלא נכונים ילדה״
״אתה עוד תשלם על זה״
אמרתי ולאחר מכן התעלפתי

נסענו במכונית
הגענו לביתי והכנסנו את רון גם כן
הסתכלתי על הבית מבולגן והשומרים על הרצפה
פאק
״ליאן!!!״ התחלתי להילחץ חיפשתי בחדר והיא לא הייתה שם
״היא לא פה״ רון אמר
״איפה היא!!!״ התקרבתי אליו ונתתי לו כאפה חזקה
״לא חשבת על התוכנית עד הסוף אביטן״ הוא צחק
״הנסיכה הקטנה שלך לא פה אביטן״
״איפה היא״
״אתה מבין כל עוד תפגע בי אתה תפגע בה״
״גל מצאתי טלפון אצל רון בכיס״ טל אמר והביא לי אותו
״תראה בעצמך״ רון אמר וחייך
פתחתי את הטלפון רואה את ליאן קשורה למיטה
רואה את הלחי שלה אדומה
״כל עוד תפגע בי אביטן אתה תפגע בנסיכה הקטנה שלך״
הסתכלתי על ליאן הנסיכה שלי קשורה למיטה
״אני מציע עסקה״
״שום עסקה!״
״איפה היא ???״
״אמרתי לך כל עוד תפגע בי גל אתה תפגע בליאן״
נאנחתי בעצבים והרבצתי לכיסא
״מה העסקה״ טל שאל
״החלפות״
״תשחרר אותי ותקבל את ליאן חזרה״
״ומה אז ?? אתה תמשיך לרדוף אחרינו״
״עדיף מאשר לראות את ליאן סובלת לא ככה גל?״
הסתכלתי על הסרטון שוב
״אני רוצה לדבר איתה , שהכל בסדר איתה״
הוא סימן לי להביא לו את הטלפון והבאתי לו
הוא החזיר לי אותו
״גל״
״יפה שלי תחזיקי מעמד אני אבוא בשבילך אני מבטיח״
״מה שהוא מבקש ממך לעשות אל תעשה את זה״
״ליאן״
״בבקשה״
״אני אעשה הכל בשבילך אהובה שלי״
היא השתעלה
״ליאן הכל בסדר?״
״כן אני בסדר גל הכל בסדר״
״אני בא בשבילך להציל אותך״
הטלפון התנתק
רון הסתכל עליי וחייך
״עסקה או לא עסקה?״

אל תשחרר // don't let goWhere stories live. Discover now