החיים שלי

~פרק 5~

עברו שבועיים מאז הבאולינג ועדיין לא דיברתי עם סתיו. אוקיי, הגיעה הזמן.

"היי, צוצי, אני רוצה לדבר איתך"- פניתי לסתיו כשניסיתי לרכז את מחשבותיי.

"כן, דברי, אני מקשיבה"- השיבה.

"טוב, פוף, רגע, שניה. אוקיי. תקשיבי"- התחלתי להגיד את מחשבתי, "אני שמתי לב שמשהו מטריד אותך בזמן האחרון, ואני ממש לא רוצה להתערב אם את לא רוצה אותי בזה, אבל אני דואגת לך ורוצה את הטוב בשבילך"- המשכתי.

"היי, היי, הכל בסדר, אני מבינה, ואני אספר לך, את צריכה לדעת מזה"- אמרה סתיו ואחזה בידיי.

"זה קשור לאבא שלך, אולי?"- ניסיתי לנחש.

"כן, נו, זה באמת קשור לאבא שלי. אבל עמית לא יכול לדעת מזה, אני יודעת שאתם חברים טובים ואנשים קרובים אחד לשניה, אבל את זה הוא לא יוכל לדעת."- אמרה סתיו במבט מודאג כשעינייה מסתכלות בעיניי ורצות מצד לצד.

"מבטיחה, הוא לא ידע"- עניתי בקול מרגיע בתקווה שסתיו תרגע.

"אוקיי, אז יש 2 דברים.
הראשון הוא שההורים שלי מתגרשים,
והדבר השני הוא שאבא שלי גילה שאני נמשכת לבנות, והוא לא ממש תומך בזה.
זו אחת הסיבות שהוא טס לחו''ל, רצה קצת ספייס מכל מה שקורה."- הסבירה סתיו.

"וואו"- אמרתי, לא היו לי מילים אחרות.
"לגבי הדבר הראשון, אם את רוצה להיות אצלי, או לישון אצלי, את תמיד מוזמנת ואני אגיד לך יותר מזה, אני אהנה אם תבואי. אני לא יודעת למה ההורים שלך מתגרשים, אם תרצי תספרי.
ולגבי הדבר השני, תמיד תדעי שאני תומכת בך, שאת הדבר שהכי חשוב לי, ואת תמיד רצויה כאן."- אמרתי וחיבקתי אותה.

"ההורים שלי מתגרשים כי אמא שלי בגדה באבא שלי, אני לא מבינה למה, ולמה זה היה טוב, אבל זאת המציאות.
אז אני לא רוצה לראות את אמא שלי בכלל עכשיו, וגם לבד אני לא רוצה להיות, אז אני באמת אקבל את ההצעה שלך, ואהיה איתך"- אמרה סתיו כשקולה רועד לבכי.

הבכי התפרץ, היא חיבקה אותי ובכתה לי על הכתף, כמות הדמעות הייתה גדולה, הרגשתי את הדמעות על כתיפי דרך החולצה.
חיבקתי אותה ולא עזבתי.

היא לחשה לי- "אני אוהבת אותך".

"גם אני אוהבת אותך מאוד"- השבתי.

"וואו, פעם ראשונה, אני לא מאמינה, היא אוהבת אותי, אוהבת!"- חשבתי לעצמי וחייכתי.

נרדמנו.

בלילה התעוררתי לבדוק מה שלומה, היא לא הייתה לידי.
נבהלתי ובאותו זמן תהיתי לאן היא נעלמה.

יצאתי מהחדר, לא היה אותה בשירותים, לא בסלון ולא במטבח.

מה לעזאזל!

ניסיתי להתקשר אליה,
"המכשיר אינו זמין כעט, אנא נסו מאוחר יותר, תודה"- אמר הטלפון.
"בת של זונה, אני אזיין אותך, מה נסו מאוחר יותר, אני צריכה אותה עכשיו!"- קיללתי והתחלתי לדאוג.