החיים שלי

~פרק 15~

"מיה תתעוררי, אבינור מתקשר אלייך"- אמר עמית.

"ממ.. מה? אה, תביא אותו"- אמרתי בלחש.
"הלו, האחמ"- אמרתי וניקיתי את גרוני.

"סתיו איתך?"- שאל.

"כן, היא ישנה, למה?"- עניתי.

"היא לא ענתה לי, דאגתי...
אני צריך שתגיעו עכשיו למקום שאני נמצא בו."- אמר.

"איפה אתה?"- שאלתי.

"נו , במקום הזה בפגשתם את סן שול וסן ריש"- ענה.

"בסדר. אבל מה קרה?"- שאלתי.

"הם החזירו את יואב"- ענה וניתק.

הסתכלתי על עמית בתדהמה.

"מיה, מה קרה?! את מבהילה אותי עם הבעת הפנים הזאת"- אמר ונלחץ.

"הם... הם החזירו אותו"- אמרתי בגמגום.

"תעירי אותה!"- אמר.

"אה? דיי, תנו לישון!"- אמרה סתיו והתכסתה בשמיכה.

"עזבי לישון! הם החזירו את אבא שלך! אנחנו צריכים לנסוע עכשיו לאבינור!"- אמרתי והסתכלתי עליה בחיוך.

אם הייתי מצלמת את הבעת הפנים שלה, היא יכלה להיכנס לתאטרון דרמה.
קודם היא הייתה מבולבלת, אח''כ היא הבינה מה אמרתי והתיישבה, ואז חייכה וחיבקה אותי, ולבסוף היא בכתה.

הגענו למקום, קראו לו - מרל"ור, אין לי מושג מה הראשי תיבות של זה...

פתחו לנו את הדלת וסתיו נכנסה אחריי,
ישר כשנכנסנו ראינו גבר שעמד אלינו עם הגב. הגבר הסתובב, זה היה יואב.
סתיו נכנסה וראיתי איך הדמעות נפלו על לחה ואז עפו לרצפה.

"אבא..."- אמרה סתיו בשקט, אך עדיין יכלו לשמוע אותה.

"בואי נסיכה, התגעגעתי"- אמר ופתח את ידיו לרחבה.

סתיו רצה אליו וחיבקה אותו.

"אתה לא מבין איך פחדתי עלייך"- אמרה ולא עזבה את יואב.

"גם אני עלייך"- אמר.

הם השתחררו מהחיבוק.

"תודה רבה לכולכם. בלעדיכם בחיים לא הייתי יוצא משם."- אמר וחיבק אותי.

"אבא, לי ולמיה יש חדשות
לספר לכם..."- אמרה סתיו.

"כולי אוזן"- אמר.

"אתמול הצעתי נישואים למיה.
היא אמרה כן!"- אמרה וחייכה.

"וואו, מזל טוב! אני מאוד שמח! הבת שלי מאורסת!"- אמר וחיבק אותי ואת סתיו.

"מזל טוב סיס! שניכן ברות מזל. תשמרו אחת על השניה"- אמר אבינור.

"אולי נתקשר לאור? צריך לספר לה"- אמרתי.

"היא בחו''ל עם לוי"- אמר אבינור.

"אה. כמה זמן הם כבר נשואים?"- שאלתי.