החיים שלי

~פרק 14~

התעוררתי שוב מהשמש שסנוורה אותי...
קמתי כדי לסגור את הוילון.
לחדר נכנס אבינור.

"בוקר! קומו! כבר צהריים חבר'ה!"- התעצבן אבינור ועל הדרך העיר את סתיו.

"מה קרה?! שבת! מותר!"- אמרתי והתכסתי בשמיכה.

"אבי, צא. אתה מוציא את כל המזגן החוצה"- אמרה סתיו בקול ישנוני.

"איפה עמית?"- שאל.

"אין לנו מושג... תשאל אותו, הוא בטח יודע"- אמרתי.

"תודה, עזרתן ממש"- אמר בציניות.
"שתיתם אתמול?"- שאל.

"לא! טוב, אולי טיפונת"- אמרתי עם עין אחת פקוחה, ועם שתי אצבעותי הראתי ששתינו קצת.

"שתיתם בקבוק... טוב, בטח שתיתם עם עמית ועם מי שהוא נפגש..."- אמר אבינור את תחשבותיו בקול רם.

"אוווו, תראו מי פה! בלש פרטי..."- אמרתי כשחיבקתי את סתיו.

היא נתנה לי מרפק לבטן.

"אווץ' "- אמרתי.
"למה ככה?"- שאלתי בלחש.

"סתמי, ותחבקי אותי"- ענתה לי.

"אני רוצה שתקומו, מיד! זה ציווי!"- אמר וטרק את הדלת.

"בשבת לא מצייתים!"- צעקתי לעקבותיו.
קיוויתי שהוא שמע אותי.

"את קמה? כי אני לא קמה."- שאלתי.

"איזה קמה... אני רוצה לישון"- ענתה סתיו.

מישהו פתח את הדלת.

"בנות, אבינור יותר מדי עצבני... קומו!"- אמר עמית.

"דיי, נו!"- אמרה סתיו.

"הוא חושד בי, יותר נכון בשון"- אמר.

"למה שהוא יחשוד בשון?! שון חמוד, שון הוא שון שון"- אמרה סתיו.

"תתעוררו כבר!"- אמר עמית והזדקפתי.
"תודה רבה, עכשיו תורך סתיו...סתיו!"- אמר.

"רגע, הנה אני קמה, אני קמתי"- אמרה והזדקפה.

"מזתאמרת חושד בשון?"- שאלתי.

"הוא חושב ששון משתף פעולה עם ההולנדים"- ענה.

"ואתה?"- שאלה סתיו.

"מה אני?"- שאל בבלבול.

"אתה גם חושד בשון?"- שאלה סתיו ולקחה לגימה מהמים.

"לא, למה שאחשוד בו..."- ענה.

"לא יודעת, כי התחלתם לצאת בדיוק כשחטפו את אבא שלי... תחשוב על זה"- אמרה.

"תביאי את את המים"- ביקשתי.

"הוא היה בחו''ל, לפני יומיים הוא חזר"- אמר.

"לאן הוא טס?"- שאלה.

"אנגליה, הייתה לו שם תחרות"- ענה.

"טוב, אני אגיד לאבינור שיעזוב את שון... אבל שים עין עליו.."- אמרה.