החיים שלי

~פרק 7~

היום זה היום השלישי שאני ועמית מחפשים את סתיו.
התקשרנו למשטרה אבל הם לא רוצים להתעסק בזה. התחלנו לחקור, פרצנו לבית שלה ולבית של אבא שלה.
חיפשנו הכל, כל רמז לאן הם יכלו להיעלם.

"חפשי במגירה, אני זוכר שהיא שמה כל מני דברים חשובים שם"- אמר עמית כשחיפש בארונות.

"תגיד, היא הייתה גרה איפשהו חוץ מישראל?"- שאלתי והוצאתי דף עם סימונים של עט אדום עליו.

"לא, אבא שלה היה גר באמסטרדם עוד לפני שהיא נולדה"- ענה.
"למה את שואלת, את מצאת משהו?"- שאל והסתכל עליי.

"כן, מצאתי, דף.
ויש עליו סימונים אדומים בעיגול.
נראלי, נראלי אלו דירות.
כתוב שם בהולנדית נראלי, תביא גוגל, תתרגם."- אמרתי בביטחון.

"אוקיי, תכתוב Appartementen te koop,
מה זה אומר?"- שאלתי והסתכלתי בטלפון של עמית.

"האמ... רגע, זה באמת דירות למכירה בהולנדית, מה הקטע? מה היא עושה בהולנד?"- אמר.

הסתכלנו אחד על השניה בבלבול מוחלט.
ניסינו איכשהו להבין מה קושר אותה להולנד חוץ מאבא שלה...

חיפשנו רמזים, מצאנו.

"אבא שלה ישב בכלא למשך 5 שנים"- אמרתי ודפדפתי ביומן.

"על מה?"- שאל במהירות עמית.

"לא יודעת, לא כתוב."- השבתי.

"חפשי, חפשי נו. אנחנו חייבים למצוא ולהבין אם היא בסכנה"- אמר עמית ובקולו נשמעה דאגה.

"היי, היי בואי לפה, אני בחדר של אבא שלה"- עמית קרא לי מלמעלה.

"תראה, גם אני מצאתי משהו"- אמרתי כשהושטתי את ידי להביא לו את הדפים.

"עזבי את זה רגע, תראי מה יש לו מתחת למיטה"- אמר והתכופף.
"טוב, תעזרי לי להזיז אותה, היא כבדה, וואי, מה יש לו שם? זהב?!"- אמר והתבדח.

ת'אמת באותם רגעים אני לא הופתע אם באמת המיטה שלו תהיה עשויה מזהב, או אם נמצא כמה בלוקים של זהב מתחת למיטה.

כשהזזנו את המיטה ראינו רשת ברזל גדולה, כמעט בגודל של המיטה. פתחנו אותה, הייתה שם דלת. גם אותה פתחנו...
היו שם מדרגות.

"וואו, שיט, מה זה? הוא עובד בשוק השחור?
מה זה?!"- אמר עמית וניגב את הזיעה שלו מהמצח.

"לך ראשון"- אמרתי בלי לחשוב פעמיים.

"ממש מצחיק, לכי את אם יש לך אומץ"- אמר. ובקולו נשמע פחד.

"טוב נו"- אמרתי ורעדתי מפחד.

"אל תפחדי, אל תפחדי, הכל בשביל סתיו, תנשמי. נשימה דרך האף, נשיפה דרך הפה"- חשבתי לעצמי וניסיתי איכשהו להירגע.

"אל תפחדי, אני מאמין בך! אין לך גם ממה לפחד"- אמר עמית.

"בחייאת עמית, סתום! לא עוזר לי בשיט"- חשבתי לעצמי, והסתכלתי עליו
במבט של- אחי, נו באמת...