אז אחרי משהו כמו חצי שנה (אופס) הנה פרק חדש וארוך שנקווה שיפצה על העיכוב😬
The break 39
•נקודת מבט של אמה•
אז מצאתי את עצמי שוב לוחצת על דוושת הגז חזק מדיי. נסעתי לעבודה, מלווה בשיחה עם נייל על הבוקר.
"אני חושב שהוא אידיוט." נייל אמר בישירות אחרי שסיפרתי לו מה הארי אמר לי אתמול ואיך הוא התנהג.
"הוא באמת אידיוט. אני לא מבינה למה שהוא יחשוב דבר כזה ולמה שהוא יעשה מזה כזה עניין, ולמה שהוא יסתיר את זה ממני. אני חושבת שהוא במחזור גברי או משהו." אמרתי באנחה והסתכלתי לרגע על מסך הטלפון שלי. אני ונייל מדברים בטלפון כבר בערך עשר דקות וחפרנו על הריב שלי ושל הארי מכל כיוון, לרמה של ניתוח מילים והברות שלא היו מביכים את גדולי הפרופסורים לספרות.
"טוב, בכל מקרה, זוכר את מייקל?" שיניתי נושא כשהדבר עלה בזכרוני פתאום.
"איזה מייקל?" נייל שאל בבלבול.
"מייקל שאני ואתה הלכנו לבקש ממנו קונדומים... זוכר?" הזכרתי לו וגיחכתי מהזיכרון המצחיק.
(פרק 2 למי שהספיק לשכוח כמוני אופס)
"אומייגאד כן..." נייל אמר וצחק, ואחרי שנרגע מעט מהצחוק הוסיף "מה איתו?"
"הוא עובד איתי יחד כמעצב. אנחנו נתחיל לעבוד היום על משהו ביחד." אמרתי בגאווה.
"מגניב, תמסרי לו היי ממני." נייל אמר בהתרגשות.
"אמסור לו... טוב, אני כבר אדבר איתך אחר כך." אמרתי והוא מלמל להתראות וניתק את השיחה.
נכנסתי לחניה התת קרקעית שנמצאת מתחת לבניין בו אני עובדת, שמכיל ארבע קומות.
החניתי את הרכב ליד המעלית ויצאתי ממנו, נכנסתי לבניין ועליתי עד לקומה שלי, קומה שלוש. שאר הקומות הן בעיקר מנהלים שנמצאים בקומה הרביעית, עוד מעצבים וכמה אנשים שעובדים בשיווק והפצה ונמצאים בקומות הנמוכות יותר.
נכנסתי למשרד שלי שהיה דיי גדול ומרווח, ובגלל שזה היום הראשון שלי היה גם מסודר. על השולחן הרחב שהיה צמוד לאחד הקירות היו דוגמיות קטנות של בדים שונים בצבעים שונים, מחשב דיי חדש לפי המראה שלו, בחדר הוצבו גם כמה מראות גדולות בזוויות שונות וכמה בובות ראווה אפורות חסרות תווי פנים שהעבירו בי צמרמורת קלה בפעם הראשונה שהסתכלתי עליהן.
הנחתי את החפצים שלי בפיזור על שולחן העץ הגדול ובדקתי הודעות ושיחות שקיבלתי מאז ניתוק השיחה עם נייל. ראיתי הודעת 'שיהיה לך יום מקסים בעבודה' מלווה באמוג'י מחייך מנייל, וכמה הודעות מהארי שביקש ממני להתקשר אליו כשאסיים את הנסיעה.
נאנחתי וזרקתי את הטלפון על השולחן בייאוש. ממש אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם שיחות כאלה על הבוקר. גם ככה ניסיתי להימנע משיחה איתו כשהייתי בבית, אני לא צריכה להביא את העצבים שלי לעבודה.
"הכל בסדר?" שמעתי קול גברי מאחוריי והסתובבתי. מייקל עמד שם, שעון על משקוף הדלת של המשרד שלי, הבעת פנים מעט מודאגת על פניו.
YOU ARE READING
Little Tommo 3: The Break
Fanfictionדה ברייק- עונה 3 לפאנפיק "ליטל טומו". אחרי שהלהקות לקחו זמן בנפרד אחת מהשניה, הן חוזרות ובגדול. אז מה מצפה לנו העונה הזאת? אנשים חדשים? הפתעות שלא ציפיתן להן? אולי פרידות? בשביל לדעת יותר, תתחילו לקרוא.
