להעביר לאחור | דרארי✔

-34-

3/5

פרק 34

"לא השתמשת במחולל זמן." דראקו ציין עובדה, אך שאלה התגנבה לקולו, לא מרומזת מספיק בשביל שהארי לא יבין אותה. "אני לא סומך עליך, מאלפוי." יד שרביטו רעדה והוא מיהר לייצב אותה. "אני מבין." הוא התקרב צעד מהיר להארי והחזיק ביד שרביטו. הארי העלה את עיניו על ידיהם הנוגעות, מנסה לא להביט ממש במאלפוי, בעוד זה מוריד אט-אט את השרביט כלפי צד גופו של הארי. "אני באמת מרגיש אשם, הארי-" עכשיו בחוסר שליטה עצמית הארי מיהר להרים את מבטו למאלפוי, כמעט ולא נרתע מהעיניים האפורות שמביטות ישירות בו. "אל תקרא לי הארי." הוא השפיל חזרה את מבטו והיה מודע מאוד לזה שדראקו עדיין אוחז בידו. "טוב, פוטר. אז אני מרגיש אשם, אבל אם אני כבר צריך להרגיש אשם כלפי משהו אני ארגיש אשם כי אני אנשק אותך עכשיו." 

לפני שהארי שם לב ידיו של דראקו עברו בעדינות בשיערו, עוזבות את ידו. הוא קפא לנוכח מבטו והביט ישירות בעיניו, לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלצפות לנשיקה. אגודלו של דראקו עבר על שפתיו בעדינות וידו השנייה חפנה את ראשו בעודו רוכן מעט ומתקרב לשפתיו של הארי, נשימותיהם מתערבבות והם חולקים את אותו אוויר בגמיעות קטנות ומתוחות מציפייה. לבסוף דראקו הפגיש את שפותיהם במהירות, שפתיו רכות ולוחצות בעדינות על שפתיו של הארי. הארי נישק אותו בחזרה, עד שתחושת הפגיעה חזרה אל ליבו והוא מיהר לדחוף את דראקו לאחור. "פשוט אל-" הארי התחיל לדבר, נענע את ראשו ורץ חזרה אל עבר ההלוויה שדמעות מעטרות את פניו. הוא שלח מבט לאחור לעבר דראקו, רואה את ראשו המושפל ושיערו הנופל על עיניו. דראקו נגע בעדינות בשפתיו בידו, מביט אל עבר המקום בו הארי עמד לפני שנייה. גוש התכווץ וחסם את נשימתו של הארי, אך הוא המשיך להתקדם בלי להעז להביט שוב לאחור.

רק הרמיוני ורון נשארו שם, מבט דואג על פניהם, בעודו רץ לעברם מתנשף. הם העבירו מבט מהיר עליו, הוא יכל לנחש שהם רואים את שיערו המבולגן ושפתיו הנפוחות, בעודו מתנגש בהם ומחבק אותם בחוזקה. הוא מחה את הדמעות לפני שהם שמו לב והתוכנית התגבשה באופן סופי בראשו, בעודו מנסה לא להיזכר בשפתיו של דראקו על שפתיו.

"אני הולך למצוא את ההורקרוקסים." רון העביר עליו, מלמעלה למטה, עוד מבט דואג. "אנחנו נבוא איתך, הארי." הרמיוני חייכה לעברו והוא התיישב על אחד הכיסאות הלבנים שמאחור. "אתם לא יכולים לבוא איתי," הוא תלה בהם מבט מלא משמעות, "אני יכול להיהרג, להיתפס. אתם יכולים למות ובגלל זה אין סיכוי שאתם באים יחד איתי." ידיו נשלחו לגלימה והוא אחז בשרביטו של דראקו בידו, מעביר עליו את אצבעותיו באיטיות בעודו מביט ברון והרמיוני. "בדיוק בגלל זה אנחנו באים." הארי נאנח לנוכח מבטם הנחוש, אבל הנהן בהקלה קטנה.

הם התחילו להתקדם חזרה לכיוון הטירה, השמש נוצצת בשיערם בעודה שוקעת, כמו חלומותיהם לשנה אחת נורמלית. 

~
ממש ירדו ההצבעות בשבוע האחרון וזה ממש מתסכל אוף.