להעביר לאחור | דרארי✔

-20-

פרק 20

ערימות של טיוטות ודפים הצטברו בחדרו, מכסים כל פינה ומפוזרים באקראיות בחלל. עכשיו, מזה והיה לדראקו חדר לעצמו, הוא השתמש בו כרצונו. הדבר היחיד שסידר את מחשבותיו היה הקטעים הקטנים שכתב כאשר לא יכל להיאחז בדבר מלבד מחשבותיו המתרוצצות, ולכן לא היה מקום בו לא היה ניתן למצוא אחד מעשרות הדברים שכתב.

המקום היחיד בחדר שהוא לא הניח עליו אפילו דף אחד במשך כל החודשיים האלו היה המיטה שלו, במחשבה שאולי ככה הלילה שלו יעבור בשקט. הוא ניסה זאת היום פעם נוספת, למרות שזה לא הועיל ולו פעם אחת. 

דראקו שכב עם גבו למיטה עם הסדינים הסבוכים והלבנים, חולצת הפיג'מה הירוקה שלו מונחת על הרצפה בין הרי הדפים. זרועותיו היו פרוסות לכל מקום והוא הביט דרך החלון שצמוד למיטתו בכוכבי הלילה. הכוכבים הופיעו פה ושם בין העננים ונצצו כמו מאות תקוות שלא יוגשמו לעולם. גם לאחר שהיה לו קר, ולמרות שגם הלילה הוא לא נרדם במשך שעות, עיניו עדיין חיפשו את הכוכבים. מאלפוי האמין, בסתר ליבו, שמפת הכוכבים הזו תוביל אותו למצוא תקווה אחת שיש עליו להגשים.

דראקו הסיט את מבטו רק כאשר הגשם התחיל לרדת, לא מותיר סימן קטן לפיסת שמיים שחורה ומנוקדת בזרעי השמיים. כאשר נעלמה מול עיניו התעסוקה הזמנית הזאת הוא התחיל לחשוב על פוטר. הוא נזכר במבטו של הארי בפעם הראשונה שעיניו של דראקו עבריו עליו, כאילו הוא עומד לגשת אליו ולנשק אותו במקום. דראקו באמת רצה לעשות את זה, אך אחרי שהארי אמר לו שהנשיקה לא אומרת כלום בשבילו הוא החליט להתייחס אל האהבה שלו להארי כמשימה בלבד. 

הבעיה הייתה שדראקו הצליח לעשות את זה אך ורק כאשר הוא ליד הארי. כל פעם כאשר היה חוזר אל חדרו הוא היה כותב במשך שעות על שיערו השחור, עיניו הירוקות או על רגשותיו שלו. בסיפורים שלו הוא ניסה לתת מקום להארי לאהוב אותו חזרה, ולחשוק בו כמו שהוא רוצה אותו. כל לילה הוא בילה שעות במחשבות עליו, גם אם לא רצה בכך.

הוא ידע שהארי לא יכול לסלוח לו ושהוא טיפש אם הוא יחשוב שכן. מה שהוא עשה להארי, באותו היום באולם הגדול, היה בלתי נסלח. הוא זכר את הבעתו של הארי כאשר הוא הביט אליו בדמעות ביום שבו דראקו הלך למרפאה בגלל הפצע בצווארו. הוא לעולם לא חשב שהוא יכול לשבור אותו ככה. אחרי כל השנים בהם הוא חלם שהבעתו של הארי תהיה כאובה כל-כך כעת הוא מתחרט על כך כעת בכל נשימה שלו. הוא נזכר שוב בעיניו הבוכיות של הארי, במבטו המיוסר ואיך הוא התרחק ממנו כאשר הוא התקרב אליו. מה הוא היה נותן בשביל לשכוח את זה, בשביל להתחלף עם הארי בשביל שהוא לא יסבול.

הוא ניער את ראשו ופרע במכוון, באחת הפעמים היחידות, את שערו. הוא זכר היטב את המשימה שלו לאדון האופל, ולהתאהב בהארי בהחלט לא הייתה המשימה. הדרך היחידה שבה הוא יכול להחזיר את הכבוד למשפחתו, לעזור לאדון האופל ולצאת גיבור בפני כולם היא זאת. הוא חייב להצליח במשימה, אחרת כבר יהיה מאוחר מדי ואדון האופל לא רק יהרוג אותו, אלא גם את כל האנשים החשובים לו. כולל את הארי, ודראקו לא מוכן לתת לזה לקרות. אם בשביל לעשות את זה הוא צריך להרוג את דמבלדור אוהב הבוצדמים זה מה שהוא יעשה, גם אם הארי לא ידבר איתו יותר בחיים.

הוא התגלגל במיטתו וחיפש תנוחה נוחה יותר לפני שנרדם, חושב שוב על העיניים הירוקות וללא כל ספק אינו יודע מה מחכה לו מחר.