שונים💔~עונה שנייה להעבר שלנו.

פרק 28

~לורן~
״דין מה אנחנו עושים פה?״ שאלתי שנכנסנו לאיזה משרד שהיה מושקע,יותר מידי מושקע.צבע שחור ולבן שצבעו את הקיר עם תמונות של המשפחה של דין ושולחן ענקי שהיה באמצע המשרד מלא בכיסאות.
״זה המשרד שלי ושל אבא שלי,אמרת שמעניין אותך לדעת מה אני עושה לא?״ הוא שאל וחייכתי,הוא סודי בדרך כלל,לא מספר מה הוא עושה ולאן הוא הולך,אני הולך לסגור דברים קטנים היה המשפט הקבוע שלו.
״אתה יושב במשרד כל יום?״ שאלתי אותו והוא צחק,״יושב,בודק דברים,כותב דברים שקשורים לעבודה שלנו,ואיך לא ניפגש עם אנשים בקיצור אף פעם לא משעמם לי פה״ ענה בפירוט,משעמם מאוד.
״נו חשבת על ההצעה של המכוער מהדוגמנות?״ שאל וצחקתי,״מה יש לי לחשוב?לא מתאים לי הדבר הזה,אני אחזיר לו תשובה היום״ אמרתי לו,״מה?זה הכי מתאים לך בעולם נשבע לך בראש שלי״ אמר ונישקתי אותו,״תודה אבל לא תודה״ אמרתי מתיישבת בכיסא לידו,״תגידי לו כן,מהיום אני הסוכן שלך״ אמר,״אתה חבר שלי אתה לא יכול להיות הסוכן שלי ואתה רק בן 18״ אמרתי,אבל תכלס דין יכול להיות מה שהוא רוצה כי הוא שם פס על העולם.
״דווקא בגלל שאני חבר שלך אני צריך להיות הסוכן שלך,שאיזה אנשים מסכנים לא יחשבו שהם יכולים להתקרב אלייך יותר מידי״ אמר וצחקתי,״מספיק שתגיד להם שאני חברה שלך ואני חושבת שהם לא ירצו אפילו להיות לידי״ אמרתי והוא חייך,״למה הציעו לך לדגמן?״ שאל,״רק בשביל ההתחלה בגדי ים״ אמרתי והוא גיכח,״יענו כמו עירום רק עם טופ על הדברים שרק אני צריך לראות״ אמר וצחקתי,״זה רק בגד ים לחץ״ מילמלתי,״ושיציעו לך לדגמן בעירום את גם תגידי לי שזה רק עירום?״ שאל והסתכלתי עליו מיואשת,״ברור אני גם אלך להצטלם באמצע ברחוב בעירום,אני לא מסכימה להצעה של הבגדי ים אז עירום?זה לא בשבילי פשוט אבל אתה חייב להבין,אין משהו רע בלהצטלם לבגדי ים״ אמרתי לו והוא גיכח,״שזה מגיע לחברה שלי זאת בעיה גדולה,אני רוצה לשמוע עכשיו מישהו מציע לך להצטלם בבגדי ים שוב,אני הורג אותו״ אמר באיום וצחקתי,״דיי נו אומרים לך שאני לא אסכים לזה גם ככה״ אמרתי מתיישבת עליו,הוא כזה חמוד.
״תגידי אני נראה לך כיסא?״ שאל וצחקתי,״חצוף זה המשפט שהיית אומר לזונות שלך״ אמרתי נעלבת,״נו ומה את?״ שאל ונתתי לו כאפה,״תיזהר לפני שאני קמה והולכת ילד זבל״ אמרתי באזהרה,שלא ישווה אותי בחיים לזונות שלו.
״סתם יפה שלי,נשבע לך שאני אוהב אותך״ אמר מנשק אותי,זה הורג שלא משנה מתי שהוא בחוץ עם אנשים הוא בחיים לא ידבר בכזאת קלילות,זה או שהוא ידבר בקול המפחיד שלו או שהוא פשוט ישתוק וישאר אדיש,זה הדבר שהכי מאפיין אותו וזה גם הדבר היחידי שלא יודעים עליו.

״דין אנחנו נשב פה כל היום?״ שאלתי משועממת,לראות אותו כותב דברים במחשב ועונה לשיחות זה משעמם.
״לא קטנה כמה דקות אני מסיים פה ונלך״ ענה והנהנתי ממשיכה להסתכל באינסטגרם שלו,למה רק האינסטגרם שלי ממש משעמם?הוא עוקב רק אחריי אחרי החברים הקרובים שלו וההורים שלו,אפילו אחרי אחותו הוא לא עוקב.
״נכון אתה מסכים לי לעלות מלא סטורים כדי שיעלו לי העוקבים?״ שאלתי והוא הנהנן,״תעלי מה שבא לך רק אל תיכנסי להודעות,הבנות שם מטרידות״ אמר ונכנסתי בכוונה,זה מסקרן אותי השיחות איתן.
״לא ענית לחצי מפה״ אמרתי צוחק והוא הסתכל עליי מיואש,״אבל אמרתי לך לא להיכנס ובכל זאת נכנסת״ אמר וחייכתי חיוך מתנצל,״50 הודעות רק מבנות דין,זה משוגע,חסר לך שאתה עונה להן״ אמרתי לו,בדרך כלל זה לא מעניין אותי כי אני יודעת כמה בנות מתחילות עם דין והוא לא מתייחס,אבל זה אינסטגרם וזה סודי.
״אם הייתי עונה להן לא היית חברה שלי לורן,הן לא חשובות״ אמר וחייכתי,״ואני חשובה?״ שאלתי אותו,מכל הנשים שרודפות אחריו כל יום הוא רוצה אותי,אז אני חשובה?
״את הכי חשובה תביני כבר״ ענה וחייכתי,אם לא הייתי עם דין בתקופה החרא הזאת כנראה שכל מה שהייתי עושה זה לשבת בבית ולבכות על זה שההורים שלי מתרגשים.
בהתחלה זה לא עניין אותי אבל רק עכשיו התחלתי לחשוב על זה שאין יותר חגים ביחד ופגישות משפחתיות כל שישי כמו שהיינו עושים פעם,המשפחה שלנו מפורקת לגמרי.
״סיימתי פה יאללה קופה נלך״ אמר דין סוף סוף.

״הדברים שלך משעממים,פעם הבאה הולכים לעבודה שלי״ אמרתי נשכבת עליו,״את עובדת אצלי אין לך מה להראות״ ענה ונתתי לו כאפה בפעם המאתיים היום,הוא מעצבן אותי.
״חצופה תזהרי עם הכאפות האלה שלך אחרת אני ארביץ לך״ איים וצחקתי,״אני אוהב את הצחוק שלך״ אמר משחק בשיער שלי,״באמת?בדרך כלל אנשים צוחקים ממנו״ אמרתי מחייכת חיוך מפגר שאני נזכרת בכמות האנשים שאמרו לי שיש לי צחוק מוזר וחמוד,גם אני חושבת ככה.
״שאת צוחקת זה אומר שאת שמחה לא?״ שאל והנהנתי,״אז מה זה משנה איך הצחוק שלך נשמע?העיקר שאת שמחה״ אמר בחיוך,בחיים לא הייתי חושבת שדין כזה חמוד.
״תגיד הקעקועים לא כואבים?ואיך אתה מצליח לראות אותם?״ שאלתי מחזיקה ביד שלו רואה מיליון קעקועים,זה יפה לו,לא הייתי מצליחה לדמיין את דין בלי קעקועים.
״לאט לאט לומדים את כולם,תסתכלי מקרוב ותראי שאם רואים אותם מקרוב אפשר לראות את אחד אחד״ ענה והעברתי את היד שלי על הקעקועים,זה מהמם.
״אם תתנהגי יפה אני אעשה גם קעקוע בשבילך״ אמר וצחקתי,״אתה בטוח שיש לך מקום?״ שאלתי מסתכלת על הגוף המושלם שלו,אם זה היה בן אדם אחר הייתי אומרת שמלא קעקועים זה מכוער,אבל זה דין וכל דבר יפה עליו.
״יש לי מקום בזין אם את רוצה,יכול להיות מקום מדהים, ככה רק את רואה את הקעקוע״ אמר ונתתי לו כאפה,סוטה.
״אמרתי מספיק עם הכאפות האלה לא,אני מבין שאת רוצה מכות״ אמר עולה עליי מחזיק את הידיים שלי,הוא הרבה יותר חזק זה לא פייר.
״אני חלשה אסור לך להרביץ לחלשים״ תירצתי כדי שירד ממני,אמאלה עם הכמות שרירים שלו הוא יכול להרוג בן אדם.
״תביאי נשיקה״ ביקש ונישקתי אותו בלחי,״לא רוצה בלחי מה אני אחד החברות שלך?״ שאל מנשק אותי בפה,הוא משוגע.
״אתה יכול להיות״ אמרתי והוא צחק,״מעדיף להיות חבר שלך,רוצה לאכול?״ שאל עוזב אותי וסימנתי לו שלא,״יופי לאכול זה חשוב,אני הולך להכין לנו אוכל פצצה את תבכי מרוב שזה טעים״ אמר וצחקתי,״אבל אני לא רעבה״ עניתי והוא הסתכל עליי במבט מאיים,״אמרתי שאת אוכלת אז את אוכלת,אכלת רק בבוקר ועכשיו כבר 3 בצהריים״ אמר ויצא מהחדר,הוא כזה חמוד.

~דין~
״דין מתקרב למטבח תברחו מהארץ״ אבא שלי צעק שירדתי למטבח,״שתוק,אמא הכינה משהו?״ שאלתי והוא הנהנן,״חלבי?אם כן יש לך בתנור עוגת שוקולד עם דובדבנים פצצת על״ אמר,״לא דובדבנים זה לא טוב,לורן אלרגית לדובדבנים״ אמרתי פותח את הסירים,״אז יש אורז וקציצות,מה לורן זאת החברה הזאת שלך שדומה לאמא?״ שאל וצחקתי,״היא לא דומה לאמא אתה סתם לא רואה טוב״ אמרתי לו מכין צלחת לי וללורן,״ואתה כבר צריך להכיר אותה אנחנו שבוע ביחד והדבר היחיד שאתה יודע עלייה זה שקוראים לה לורן,היא ואמא כבר נהפכו לחברות.אתה יודע בת כמה היא בכלל או משהו?״ שאלתי והוא הנהנן,״16 או משהו כזה,לא נראת קטנה אבל גם לא גדולה״ ענה וגיכחתי,״אבא היא בת 18,קום אתה בא למעלה להכיר אותה״ ציוותי והוא קם מהספה ביאוש,״מה אני אמור בידיוק לעשות?״ שאל שעלינו לחדר שלי,״לשבת כמו בן אדם ולהכיר אותה קצת,זה לא יהרוג אותך״ אמרתי פותח את הדלת של החדר רואה את לורן יושבת בטלפון שלה,גם בלי שהיא עושה משהו היא הכי יפה שיש.
״לורני תכירי זה אבא שלי״ אמרתי והיא הסתכלה עלינו,״כן דין אני יודעת,כבר דיברנו״ אמרה והסתכלתי על אבא שלי שהיה נראה משועשע מאוד.
״עבדתי עלייך כבר דיברנו,איזה ילד טמבל״ אמר יוצא מהחדר בריצה,אין רואים שהוא לא האבא הביולוגי שלי.
״אל תדאגי אני לא כמוהו מבטיח״ אמרתי והיא צחקה,״בואי נרד לאכול לפני שאני אוכל אותך״ אמרתי מרים אותה,היא קטנה מידי.