שונים💔~עונה שנייה להעבר שלנו.

פרק 14

~לורן~
״אני עדיין לא מאמינה שסיימת את כל הבגרויות ולי נשאר עוד שתיים,מה את לא תבואי יותר לבית ספר?״ סטפני שאלה עצובה אחרי שיצאתי מהבגרות האחרונה שלי,סוף סוף,את רוב הבגרויות סיימתי שנה שעברה אז יצאתי בזול.
״לא,תהני לך עם הבנים,אני אלך להגיד להם ביי״ אמרתי קמה איתה מהספסל ישר לבנים שישבו במחששה,הבית הקבועה שלהם בבית ספר.

״זדייני מפה,אנחנו לא מדברים איתך וגם לא עם דין״ רוס אמר עצבני,בכיינים.
״מה לעשות שלנו יש קצת מזל בחיים״ התלהבתי מעיפה את השיער.
״קצת?אנחנו שונאים אותך.יאללה מה את עושה פה תחזרי הביתה״ רייד אמר וצחקתי נפרדת מכולם.

הלכתי ברגל לתחנת אוטובוס שהייתה שתי דקות מהבית ספר,בדרך כלל אני הולכת ברגל עם סטפני או פשוט נוסעת עם רוס,אני בחיים לא הולכת לבד ברגל,זה ארוך לי מידי.

״סליחה את יודעת אולי אם התחנה פה מגיעה לקניון ואם כן מתי האוטובוס יגיע?״ שאל מישהו מתיישב לידי.
״כן זה קו 5,הוא יבוא עוד שתי דקות בערך״ אמרתי,זה הקו שלי.
חזרתי לדבר עם סטפני בוואצאפ שהבן אדם לידי לא הפסיק לבחון אותי,אם אתה צריך משהו פשוט תבקש.
״את לומדת בבית ספר שפה ליד?סיימתי ללמוד בו לפני שלוש שנים״ אמר בחיוך,תודה על המידע זה הוסיף לי המון.
״כן,אחלה בית ספר״ מילמלתי בלי רצון לדבר איתו.

״פחות בקטע של להכיר וכאלה?אני אחלה בן אדם״ אמר מלא בביטחון.״אני יכול להביא לך את המספר שלי ונכיר,מטריד אני לא״ הוסיף מוציא את הטלפון.

״פחות בקטע של להכיר וכאלה״ חזרתי על המילים שלו עולה על האוטובוס שהגיע באיחור כרגיל,הקו הזה שנוא על כולם.
״קחי למקרה ותחשבי על זה קצת,לא תתחרטי מבטיח״ לחש מביא לי דף עם המספר שלו ומתיישב מאחורי,דאמט מספיק עם הקטע הזה.

נכנסתי לביתי זורקת את התיק על הכיסא המסכן שהיה מוצמד לפינת האוכל,אף פעם לא הבנתי את המשמעות של הדבר הזה אצלנו בבית,אני היחידה שבאמת יושבת ואוכלת שם כמו בן אדם.

פתחתי את המקרר שהיה דל בזמן האחרון כי ההורים שלי היו עסוקים בעלק טיפול זוגי שלהם שכבר ידוע שלא יעבוד להם.אם אני לא אקום לעשות קניות כנראה שאף אחד לא יעשה,אבל אין לי רשיון ואני לא חזקה מידי בשביל להחזיק לפחות 15 שקיות,מה אני עושה?

העפתי את המחשבות על הקניות ופתחתי את הטלפון מזמינה פיצה שכנראה שיספק אותי לכל היום ויגרום לי לעלות לפחות 3 קילו,ההתלבטות אם להזמין כבר מזמן לא אצלי בראש,הפיצה תיהיה פה עוד חמש דקות.

סיימתי לאכול את המשולש השלישי שלי להיום סוגרת את המגש ולוקחת אותו לחדר.
שמתי אותו במקרר הסודי שלי שגם קיים בגלל שרוס וקלואי עצלנים שלא קונים לעצמם אוכל ובסוף לוקחים לי הכל ולי לא נשאר,מקרר סודי זאת הדרך היחידה שלי להישאר בבית ולא להיות רעבה,לפחות עד הרגע שרוס יגלה על המקרר ההוא ואז אני בבעיה.

~דין~
אני חושב שזאת הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי סטוץ הביתה ולא אני באתי אלייה,בעצם זאת הפעם הראשונה שהזמנתי את קלואי לבית שלי בשביל סטוץ.
אני עושה את זה כי לורן סיפרה לנו כמה היא סובלת מכל הבנים שקלואי מביאה הביתה,אז ריחמתי עלייה.

״אני צריכה להרגיש מיוחדת שהבאת אותי לפה?״ קלואי שאלה מתלבשת.״לא.תעשי טובה שאת יוצאת סגרי את הדלת שאת יוצאת.״ ביקשתי נכנס להתקלח.

״דין בוא לקחת את הכביסה שלך חתיכת עצלן״ יולי צעקה לי בפעם המאתיים היום.״תביאי את זה לפה״ החזרתי לה בצעקה מתלבש.אין לי כוח לרדת.
״תיקח חתיכת חמור עצלן״ אמרה זורקת לי את הבגדים על המיטה.
״אמא יולי הרסה את הכביסה שקיפלת לי.שוב.״ צעקתי לאמא שלי משועשע.
״יולי לקח לי שעות,שניכם תקפלו את עכשיו״ אמרה בכעס.
״היא אשמה שהיא תקפל,אני יוצא ביי״ הודעתי קם מהמיטה,״ויולי תקפלי את הבגדים מחוץ לחדר שלי.״ הוספתי יוצא מהחדר.