שונים💔~עונה שנייה להעבר שלנו.

פרק 4

~דין~
״כולם לחוצים בגלל המבחן שיש בשעה השלישית,אתם מוכנים?״ שאל זאיין,
״עוד מילה אחת על המבחן המחורבן הזה אני דואג לבטל אותו לא אכפת לי באיזו דרך״ אמרתי כמעט מתחרפן,כולם בשכבה המזויינת הזאת מדברים על המבחן הזה.
״איך היה ללמוד עם לורן למבחן?״ שאל דניאל,״אולי תשאל איך היה לי ללמוד במבחן בכללי בלי שום קשר ללורן״ אמרתי לו,שחררו למדתי איתה למבחן מסכן לא יותר.
״תראה אחי לורן כוסית וזה לא סוד היא פשוט מסתירה את זה ונקווה שרוס לא ישמע אותי,הצלחת להתרכז?״ שאל,
״בפעם במאתיים,היא לא הטעם שלי ואני לא שלה״ אמרתי מחורפן מהחבורת סתומים האלה.
״אתה לא שלה אבל כנראה של חברה שלה היא לא מפסיקה להסתכל עלייך״ אמר והסתובבתי קולט את הסטפני הזאת מסתכלת עלינו,אני לא אשקר שתיהן יפות והן דואגות להסתיר את זה אבל הן פשוט לא הטעם שלי.
״תמיד טוב לנסות דברים חדשים לא?אם לא את לורן אז לפחות את החברה שלה״ אמר זאיין,
״לא יודע לא מסתדר לי לזיין מישהי בתולה״ אמרתי להם,לא רגיל לזה.
״תכלס לזאת אין חבר והיא לא בקטע של סטוצים אבל ללורן יש חבר כבר שנה,נראה לכם שהיא בתולה?״ שאל דניאל,
״מאיפה אתה יודע שהם שנה ביחד?״ שאלתי אותו צוחק,סטוקר נשבע.
״רוס אמר לי שהם יצאו לחגוג אתמול שנה ביחד,תכלס מתאימים,רק שלא יתחתנו בבית ספר החנונים האלה״ אמר וגיכחתי,צודק.

״סוף סוף,ביי זונות אני עפתי״ יצאתי מהכיתה שסיימתי את המבחן רואה כבר את לורן והחברה הזאת שלה יושבות על הספסל שלנו מאושרות ביותר,סנוביות אתן כולה גאונות כולם יכולים.
״הלו בנות אתן זוכרות שזה הספסל שלנו נכון?יאללה לקום ולעוף״ אמר זאיין שיצא אחריי.״מצטערות לא ידענו שההורים שלכם דאגו לקנות אותו בשבילכם״ אמרה לורן מגלגלת עיניים,
״תכלס כל הדברים שאת רואה בבית ספר אבא שלי דאג לשלם עליהם,יאללה נעשה את זה קצר ומהיר,חמש שניות אתן לא פה״ אמרתי להן,אין לי כוח לכלום אחרי המבחן הזה במיוחד לא לבנות האלה.
״נעשה את זה קצר ומהיר,הספסל הזה לא שלכם,תחפשו מקום אחר לשבת בו״ לורן חיקתה אותי מסתכלת מסביב מחפשת לנו מקום לשבת בו,אני מבין שלילדה הזאת יש הרבה אומץ.
״תגידי לי מישהו אמר בכלל לפתוח את הפה יותר מידי,עופו מפה או שאני אעיף אותכן״ צעקתי מאיים,יש לה פה גדול מידי היא צריכה שמישהו ישתיק לה אותו.
״סורי אדון מפונק זה שאתה רגיל שכולם מקשיבים לך ומפחידים ממך לא אומר שאני גם אני,אתה לא מפחיד אותי״ אמרה מגלגלת עיניים בזמן שהחברה שלה מסתכלת עלייה לא מאמינה.
״לורן צריך ללכת בואי״ אמר פתאום החבר שלה,יום המזל שלה כנראה.
״אני מבטיח לך שיש לך מזל שאני לא מרים ידיים על בנות,תיזהרי לדבר אליי ככה שוב בפעם הבאה זה לא יגמר טוב״ אמרתי לה והיא הסתכלה עליי בפרצוף מזלזל,״בפעם הבאה אני מקווה שתזכור שאתה לא מפחיד אותי״ אמרה מרימה לי אצבע שלישית והולכת,היא כנראה לא מכירה אותי אה.

~לורן~
״תגידי לי השתגעת או ששכחת לרגע שאת דיברת ככה לדין גייסון״ סטפני אמרה לי מופתעת,מה לעשות שהאף שלו טיפה למעלה ומישהו צריך להוריד לו אותו קצת,״דין גייסון זה רק דין גייסון,הוא לא מפחיד אותי ולא יפחיד,ניק צריך ללכת,ביי סטפני״ אמרתי לה יוצאת מהשער של הבית ספר,במזל ביטלו לנו שעתיים אין לי כוח להישאר לעוד שיעורים אחרי המבחן הזה.
״מה היה שם חיים שלי,זה דין הוא לא ירחם עלייך אחרי דבר כזה״ אמר ניק,מתי אנשים יבינו שהבן אדם המפחיד זאת רק מסכה והוא לא באמת כזה מפחיד כמו שכולם חושבים.
״ריב זה מה שזה היה,אני מבינה שאני אצטרך להגיד את זה ב30 שפות עד שתבינו שהוא לא מפחיד אותי״ אמרתי לו עצבנית,זה מאוד מציק שלא מבינים אותך.
״די נו אל תתעצבני עליי בגלל זה יפה שלי אני רק דואג שלא תתעסקי עם אנשים שאת לא צריכה להתעסק איתם,אני אוהב אותך טוב״ אמר מנשק אותי,זה ניק אי אפשר לכעוס עליו.
״גם אני אוהבת אותך אבל עכשיו זה הזמן ללכת לאכול״ אמרתי קופצת על הגב שלו.

״לורן את צריכה לקום,אבא ואני יוצאים לאכול ארוחת בוקר במסעדה,אני סומכת עלייך שתעירי את קלואי ורוס בזמן ותכיני להם לפחות את הארוחת בוקר״ אימי העירה אותי עוצרת את החלום השישי שלי לפחות.״בסדר אני אעיר אותם,אתם יכולים לצאת״ אמרתי לה קמה מהמיטה,אני שמחה שההורים שלי מנסים לחדש את הקשר שלהם ויותר מי זה שמחה שזה הולך להם טוב,נקווה שזה ימשיך ככה.
קמתי מהמיטה נכנסת למקלחת בחדר שלי,אני טיפוס של שקט ואפילו במקלחת אני צריכה שקט לעצמי במיוחד בבוקר ובגלל זה הקירות הם כלכך אטומים.
יצאתי פותחת את הארון מחפשת מה ללבוש ובסוף החלטתי לשים גינס סקיני שחור וחולצה לבנה רגילה,אני לא מהבנות שיקח להן שנה לבחור בגדים ושיהיה חשוב להן שזה יבליט להן את הדברים שהן רוצות,אצלי זה כמה שפחות חשוף ככה יותר טוב.

״רוס אתה צריך לקום כבר 7 ואתה תאחר״ הערתי אותו הורסת לו את השינה,הוא כזה לא מסודר שלפעמים אני לא מבינה איך הוא מצליח לחיות בחדר כזה.
״מה רק 7 תעירי אותי ב7:30 תצאי ותסגרי את הדלת אחרייך״ אמר שם שמיכה על הראש שלו וחוזר לישון,חצוף.
״לא לא,אמא לא פה אתה צריך לסדר את הדברים שלך לבד היום,תלך להעיר את קלואי נו כבר״ אמרתי יוצאת מהחדר שלו יורדת למטבח,איך אני תמיד נדפקת ואני צריכה לגרום לילדים האלה לקום,אתם בני 17 לא 3.
״אני יכול להבין למה כל החברים שלי מדברים על זה שרבת עם דין?״ שאל רוס סוף סוף יורד,בוקר טוב גם לך.
״תלמד לבחור חברים,הילד הזה מעצבן וחי בסרט קשה,רק דאגתי להוריד את האף שלו טיפה״ אמרתי מכינה לחם עם גבינה,הדבר היחיד והנורמאלי שאני יודעת להכין.
״תתרחקי ממנו לורן,הוא חבר שלי והכל אבל הוא לא שולט בעצמו שמנסים להוריד אותו,ואל תכיני לי לחם עם גבינה אני שונא גבינה״ אמר מתיישב על הספה מול הטלוויזיה ושותה קפה,אני נראת לו משרתת שלו?
״אז תקום ותכין לעצמך אוכל לי נמאס,תגיד לאחותך שתרד אחרת ההורים יחטפו עלייה עצבים בגלל שהיא איחרה״ אמרתי חוזרת לחדר שלי לסדר את הדברים האחרונים שנשארו לי.

״לורן החברה היפה שלי מאחרת?מה קרה את מרגישה טוב?״ שאל ניק שנכנסתי לאוטו שלו,אחים שלי זה מה שקרה.
״אני חולה במחלת האחים שלא יודעים לתפקד בעצמם למרות שהם בני 17,תיקח אותי לרופא אולי ימצאו לי משפחה אחרת״ אמרתי מיואשת,דיי נמאס לי מהאחים האלה.
״אל תדאגי נמצא לך אבל בנתיים צריך להגיע לבית ספר לפני שנאחר לשיעור של ארי אחרת אנחנו נמות״ אמר נוסע לבית ספר,ארי הוא כזה מפחיד.

״אמרתי לך שהוא לא ירחם,כנראה שהוא דיבר על המקרה עם כל השכבה והם פשוט לא מדברים איתך עכשיו״ אמר ניק מנסה לצאת צודק,הבנתי עכשיו אני אשמה כיאלו?
״מתי הם כן דיברו איתי?אל תנסה לגרום לי לחשוב שטעיתי,אני עדיין חושבת שצריך להוריד אותו מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו,לי לא אכפת מה הילדים האלה חושבים,אם בא לך להיות חלק מהם תהנה חמוד,אף אחד לא מחזיק אותך בכוח״ אמרתי לו,תודה שחבר שלי לא מבין אותי.
״את באמת רוצה לריב איתי בגלל הדבר הזה?אני אומר את זה בשבילך לורן,אל תתעסקי עם הילד הזה אם את לא יודעת עם מי את מתעסקת,אפילו אני לא יכול לעזור לך בדבר כזה״ אמר וגיכחתי,
״מישהו ביקש עזרה?לא צריכה עזרה ובטח שלא ממך״ אמרתי קמה מהספסל,אין לי כוח אליו.
״נו לורן ברצינות,לא רוצה שתתעסקי עם הילד הזה וזהו,אני לא רוצה להיכנס לחרא הזה גם״ החזיק את היד שלי מתחנן,
״אל תדאג אתה לא תיכנס לזה,להתראות״ אמרתי משחררת את היד שלי ממנו והולכת,חבל שהוא הרס את זה.