נ.מ שחר
"למה הרגת את אבא שלך?"
אני קופא שהנער הזה שואל את דניאל את השאלה הזאת. אני מביט בסם והוא מחזיר לי מבט לכמה שניות ואז מסיט אותו.
"זה לא עניינך ילד עלוב" אני מתערב במהירות יודע שדניאל לא יענה עכשיו.
"הוא חייב לומר." ליאור אומר בחיוך "זה אמת."
"הוא מחליף לחובה." כריס מודיע
"הוא לא יכו-" אני קוטע את הנער השני
"החבר שלך עשה את זה לפני כמה שניות אז אין לכם זכות דיבור."
"אני מחליף לחובה" דניאל אומר בשקט אני נושם עמוק. ממש לא בא לי להמשיך את המשחק העלוב הזה.
אני קם מהמקום שלי ומתחיל ללכת לכיוון היציאה
"שחר" סם עוצר אותי "לאן אתה הולך?"
אני מסתובב לעברו "לחדר. נמאס לי מהמשחק הזה"
"חכה לי. אני רוצה לדבר איתך" הוא קם ורץ לעברי "תמשיכו לבנתיים." הוא תופס בידי ומושך אותי לכיוון חדרו.
אנחנו נכנסים לחדר והוא סוגר את הדלת לפני שהוא מסתובב אלי
"מה אתה רוצה?" אני שואל
"קודם כל תדבר בכבוד," הוא אומר ואני מגחך "דבר שני, למה בדיוק שאלת את ליאור אם הוא בוגד אותי?"
אני מביט בו במבט חסר הבעה "צריך להיות סיבה?"
"בעניין שלך? כן."
אני נאנח ומתקרב אליו "כמה זמן אתה עם הנער הזה?"
"ארבע שנים" הוא עונה
"ואתה מכיר אותו ממש טוב?"
"כן."
"והוא אוהב אותך ואתה אותו?" אני ממשיך בשאלות
"כ..כן" הוא מהסס
"אז תחשוב שוב." אני עונה בקור
"ל..למה א..אתה למה אתה מתכוון?" הוא כבר מגמגם
"למה שלא תשאל את החבר שלך?" אני אומר ומתיישב על קצה המיטה
"שחר." הוא אומר בקול "תענה לי."
אני נאנח "החבר החמוד שלך בוגד בך."
הוא קופא. ואז הוא נד בראשו במהירות
"ל..לא. אתה טועה. ליאור אוהב אותי. הוא לא יעשה את זה. אתה סתם אומר"
"נשמע כאילו אתה מנסה לשכנע מישהו" אני מרים גבה לעברו.
"הוא לא בוגד בי. אתה סתם אומר את זה" הוא צועק
"למה שאני יאמר סתם?" אני צועק בחזרה "מה יצא לי מזה?"
"מהתחלה לא אהבת אותו." הוא צועק
"מה זה קשור?"
"זה קשור. לא אכפת לך ממנו אז אין לך בעיה להרוס לו מערכת יחסים"
הכעס שלי מתחיל לעלות.
"אולי לא אכפת לי ממנו אבל כן אכפת לי ממך." אני צועק לעברו גורם לו לקפוא במקומו "ואני לא אומר משהו סתם שאני יודע בוודאות שיפגע בך."
ואנחנו יושבים בשתיקה.
"אכפת לך ממני?" הוא לוחש
"על זה נתפסת?"
הוא מחייך לעברי אבל החיוך יורד במהירות
"איך אתה יודע שהוא בוגד בי?"
"עשיתי כמה בדיקות.." אני עונה
"בדיקות?"
"כמה ריגולים פה ושם"
"אבל.. אתה עזבת את הארמון בשביל לרגל אחרי ה.. אחריו?" הוא ממלמל
"יש לי כמה חברים," אני מסביר "הם עשו בשבילי את העבודה."
סם מתקדם ונישכב לידי "אני רוצה ללכת ולצעוק עליו"
"ומה עוצר אותך?" אני שואל
"הפחד"
"פחד ממה?"
"אני.. אני לא יודע"
אני תופס אותו ומחבק אותו כך שיוצא שאנחנו שוכבים מחובקים על המיטה
"שחר" סם לוחש אני משפיל לעברו מבט
"מממ" אני מהמהם לעברו
"באמת אכפת לך ממני?"
אני מחייך חיוך קטן "מה נראה לך?!"
"ש.. כן?" הוא שואל בהיסוס קטן.
"כן. באמת אכפת לי."
"תודה"
"על מה?"
"שאכפת לך"
הוא מרים אלי את מבטו ומחייך לעברי. אני מביט בו. בעיניים. עיניים כחולות. עמוקות ויפות. בדיוק כמו שלו. אני עוצם עיניים שאני נזכר בו, מנסה להרגיע את עצמי.
"שחר?" הקול של סם נשמע "אתה בסדר?"
אני פותח את העיניים רק כדי לגלות שהפרצוף של סם קרוב מאוד לשלי.
"כן. אני בסדר" אני עונה לו
"בטוח?" הוא שואל ומקרב את ראשו אפילו יותר
"אני בטוח." אני עונה לו.
אני מביט בו. העיניים שלי מביטות בשלו ואז יורדות לשפתיו. הראש שלי מתמלא במחשבות.
"אתה רוצה נשיקה?" הוא שואל בשקט ואני מהנהן הנהון קטן.
הוא מניח את ידו על לחיי ומקרב את שפתיו לשלי עד שהן נפגשות. ואני מנשק אותו.
הכתיבה קצת כושלת..
אל תשכחו לשתף, להגיב, להצביע ובעיקר להנות מהסיפור.
אוהבת עד האינסוף ומעבר לו💜
![](https://img.wattpad.com/cover/192958862-288-k522281.jpg)
YOU ARE READING
השדים שבארון. (boyxboy)
Romanceשחר,דניאל וכריס. חברים עוד מילדות. כל אחד מהם גדל בבית מפורק ולכל אחד מהם יש את הבעיות שלו. והבעיה העיקרית שלהם היא שהם צריכים לשרת את בני המלוכה. סם, אלכס ורון. נסיכים, אחים וחברים טובים מאוד. הם גדלו לאושר ולשמחה ולכל אחד מהם יש את הבעיות שלו. וה...