השדים שבארון. (boyxboy)

פרק 28

אז היי.
איך עובר ההסגר? מצליחים להישאר שפויים? בואו נעשה סקר.
מי מכם עושה כושר ומי מכם אוכל כל היום?
שמעתם? מסתבר שלא חוזרים ללימודים אחרי פסח...
שמישהו יבוא להציל אותיייי!!
אז מה קורה? איך עבר היום? מקווה שעבר עליכם יום טוב💜
ואם אף אחד לא אמר לכם, אתם אנשים מדהימים וטובים, ואני אוהבת אותכם💕
ועכשיו לפרק שלנו~

————————————-

נ.מ אלכס.

אני יושב על הכיסא שמול השולחן. חושב על מה שהיה אתמול.
״זה לא כאילו אתם בני הזוג שלנו״ המשפט הזה חוזר בראשי שוב ושוב. אני מעוות את פניי.
קול שבירה גורם לי לצאת מהרהורי ואני מביט למטה. העיפרון שהיה בידיי נשבר לחצי.

הדלת נפתחת. הריח שלו מגיע לאפי ואני עוצם עיניים. דניאל. אני פוקח אותם.

״מה אתה רוצה?״ אני שואל בקור

״א..אני רק רוצה להסביר לך..״ הוא לוחש

״להסביר לי מה?״ אני מרים ראש בקור ״שזה לא ענייני לשמוע מה עובר עליך?״

״ל..לא זה-״ הוא מגמגם

״אל תטרח אפילו״ אני קוטע אותו

״בחייך אלכס!!״ דניאל אומר

אני עוצם עיניים ואז פוקח אותם. מביט בו מזווית העין. ״מה זה משנה לך? אני לא הבן זוג שלך הרי״ אני מסנן בשקט.

הוא נרתע ומביט בי בתחנונים. ״אלכס..״ הוא לוחש
אני קם ממקומי והולך לעברו- לעבר הדלת. אני עוקף אותו ונעצר כך שאנחנו עומדים גב אל גב.

״אני הולך להסתובב קצת בעיר, אחזור עוד מעט.״ אני אומר וממשיך ללכת.

״אסור לך.״ הוא צועק ואני נעצר. מסתובב אליו בהרמת גבות.

״אסור לי?״ אני מטה את ראשי מעט הצידה ואומר בטון מבולבל ויהיר ״אני הנסיך. אין לך את היכולת לאסור עלי דברים. בטח שלא במעמד שלך.״

הוא מביט בי במבט פגוע ואז מסיט אותו. אני מגחך.

״אתה לא יכול ללכת לבד..״ הוא לוחש ״אני השומר שלך.. אז.. אז אני אבוא איתך..״

״עשה כרצונך,״ אני אומר בשקט ״רק אל תצפה ממני להביט בך או לפנות אליך״

הפגיעה בעיניים שלו מתעמקת ואני מעוות את פני. לעזאזל. אני לא שולט בעצמי שאני כועס.