נ.מ כריס
"זה היה טוב" שחר מצחקק
"ראיתם את הפרצוף שלו?" דניאל מחייך
"לא מאמין שהוא אכל את זה" אני צוחק
"אתם אנשים רעים" סם אומר בפנים זעופות
"למה הכרחתם אותו לאכול את זה?" אלכס שואל
"לא הכרחנו אותו!" דניאל מוחה "התערבנו על משהו וניצחנו. הוא היה חייב לאכול את זה."
"זה היה בהסכמתו" שחר מהנהן
"אלוהים אתם.." סם נאנח ואז מחייך חיוך קטן
"הו חייכת." שחר אומר במהירות מצביע עליו סם מסיט מבט
"לא אני לא." הוא צועק
"חייכת," אני קובע "אתה חושב בדיוק כמונו"
"אה.. איפה רון?" סם שואל
"בחדר," אני עונה "אני אלך לראות אותו" אני קם ממקומי והם מביטים בי בחיוך גדול
"תגיד כריס," שחר אומר בחיוך "מה בעצם קורה בינך לבין רון שלנו?"
אני קופא "כ..כלום. תפסיקו לשאול" אני מסתובב והולך במהירות שהצחוק שלהם מלווה אותי.
לעזאזל עם הילדים האלה. אני נאנח.
אני פותח את הדלת של החדר שלו ומרים גבה שאני רואה שהוא לבוש בבגדי יציאה
"לאן אתה הולך?" אני שואל. הוא קופץ במקומו ומסתובב להביט בי
"הבהלת אותי" הוא אומר ונאנח "אני יוצא עם איתי"
אני קופא. הוא.. יוצא.. עם הילד ההוא? זה שישב לידו בפעם האחרונה?
"אה" אני לוחש "א..אתה צריך שאני אבוא?״
"לא" הוא מחייך לעברי "קח לעצמך יום חופש. חוץ מזה איתי מעדיף שניהיה לבד"
לבד.. אה? זה אומר ש.. שניהם יהיו לבד? ביחד? לעזאזל.
"ואם יקרה משהו?" אני שואל במהירות
הוא מתקרב לעברי שם את ידיו על כתפי ומחייך, "לא יקרה כלום כריס. תירגע. אנחנו רק הולכים קצת לעיר."
"איזה עיר?" אני שואל במהירות
"א.. אני לא בטוח מה השם שלה.." הוא מביט בי בבילבול "אבל אני יודע שיש שם מגדל גדול שעל הגג יש מן דגל כזה.."
אני יודע איזה עיר זאת. לעזאזל. דווקא לשם? ברצינות איתי? לשם אתה לוקח אותו? בן זונה.
"זה.. זה לא רחוק?" אני שואל
"אל תדאג" הוא מחייך לעברי
"או..אוקי אז.. תהנה" אני מחייך חיוך קטן מאולץ לעברו וזז הצידה, נותן לו לעבור.
"להתראות כריס" הוא רוכן לעברי ונותן לי נשיקה במצח. גורם לי לקפוא ולצמרמורת לעבור בעמוד השדרה שלי.
YOU ARE READING
השדים שבארון. (boyxboy)
Romanceשחר,דניאל וכריס. חברים עוד מילדות. כל אחד מהם גדל בבית מפורק ולכל אחד מהם יש את הבעיות שלו. והבעיה העיקרית שלהם היא שהם צריכים לשרת את בני המלוכה. סם, אלכס ורון. נסיכים, אחים וחברים טובים מאוד. הם גדלו לאושר ולשמחה ולכל אחד מהם יש את הבעיות שלו. וה...
