השדים שבארון. (boyxboy)

פרק 21.

נ.מ שחר

"כולם מוכנים?" כריס שואל. הוא עומד ליד רון  ששם עליו יד. נראה שזה לא מפריע לו.

"מוכנים," אלכס עונה "איך הולכים?"

אני מצביע על הג׳יפ שמולנו "הוא יתן לנו טריפ קטן"

"מגניב" סם נעמד ליד הג׳יפ וסוקר אותו. אני מחייך חיוך קטן

"אני נוהג" דניאל אומר במהירות

"אני יושב לידו" אני מודיע.

סם מסיט את מבטו לעברי במהירות ומביט בי בעצב קל. אני מקמט את המצח לעברו והוא מסיט מבט.

ואנחנו נכנסים למכונית.
דניאל במושב הנהג ואני במושב שליד. מאחורי יש עוד מושב שעליו יושב כריס ובמושב שמאחורי דניאל יושב רון. בסוף יושבים אחד ליד השני אלכס וסם.

אחרי שאני בודק שהכל בסדר אני מסמן לדניאל והוא מתחיל לנסוע.

"כמה זמן זה יקח?" רון שואל

"שלוש שעות.. ניראה לי" כריס עונה בלחש

"ארבע לא?" אני שואל

"חמש" דניאל אומר.

"אוףף אבל זה יהיה משעמם" סם מתבכיין

"תתמודד" אלכס עונה לו ואנחנו נופלים לשתיקה שוב.

איתי הזה.. הוא גם קשור אליהם? איך? איך ולמה לעזאזל? ממתי הם מכירים? ולמה לעזאזל הוא לקח את רון? מה זה עזר להם? למה שיתנו לו לקחת אותו אם הם יודעים שהוא קשור לכריס?

טוב.. הם מתים עכשיו. להרהר על זה לא יעזור לאף אחד שחר.

"אלכס, אלכס, אלכס, אלכס, אלכס, אלכס, אלכס, אלכס, אל-"

"מה??" אלכס צועק, קוטע את סם מלחזור על שמו שוב.

"משעמם לי," סם אומר "תשחק איתי"

"במה?" אלכס נאנח.

סם כנראה ענה לו אבל אני לא שומע מה.
אני מביט בדניאל שנראה קצת עצבני. הידיים שלו מתהדקות סביב ההגה והפנים שלו מקבלות הבעה רצינית.

"דניאל?" אני שואל הוא מביט בי במהירות "הכל טוב?"

"כן," הוא מסנן "הכל מצוין."

אני מרים גבה אבל מחליט להניח לו בטח הוא סתם עצבני.
אני נשען על החלון ועוצם עיניים. מרגיש איך העייפות שוטפת אותי ואני נרדם.

********     

"שחר" קול לוחש ויד מלטפת מעיר אותי. אני פותח עיניים והמבט שלי נפגש בשל סם שיושב עלי.

אני מתיישר והוא תופס בכתפיים שלי כדי לא לאבד שיווי משקל וליפול. אני מביט סביב ורואה שאין אף אחד במכונית.

"הם בחוץ" סם אומר ואני מביט בו. הוא מצביע על החלון שלידי ואני מסובב את המבט לשם רואה שהם כולם יושבים על הדשא. איפה אנחנו בכלל?

"אנחנו בגינה. עשינו הפסקה קטנה. עוד מעט נגיע לבית" סם אומר.

איך. לעזאזל. הוא. יודע. מה. אני. חושב.

"אני לא יודע" הוא אומר ואני קופא. הוא מצחקק "זה פשוט כתוב לך בפרצוף" הוא מושך בכתפיים ומחייך.

"אז.." אני אומר ומרים גבה "למה אתה יושב עלי?"

הוא קופא.

"א..אני.. הם אמרו לי ל..להעיר אותך.. וזה היה הדרך הכי קלה כזה אז."

"תירגע סם," אני מחייך "אין לי בעיה עם זה" אני שם ידיים על המותניים שלו ומושך אותו קרוב יותר. "שום בעיה בכלל"

הוא מסמיק מעט ומסיט מבט

"שחר" הוא לוחש

"מה?" אני שואל. הוא מניח את ידיו על ראשי ומתחיל לשחק עם השיער שלי.

"אתה מתגעגע?" הוא מביט בי

"לאן?" אני שואל

"הביתה."

"אני מתגעגע לאמא שלי." אני אומר בחיוך קטן

הוא מניח את ראשו על חזי "אתה אוהב אותה?" הוא לוחש

"הכי בעולם" אני מחבק אותו

"שחר" הוא לוחש שוב

"מממ?" אני מהמם

"אתה אוהב אותי?"

אני מחייך ומחבק אותו חזק יותר "אני..-"

"אני מזהיר אותך שחר אם תזדיינו לי במכונית אני ארצח אותך" דלת הנהג נפתחת ודניאל נכנס.

אני מביט בו בכעס. וסם קופא.

"א- אנחנו לא.." סם מנסה להסביר
שאר הדלתות נפתחות וכולם נכנסים גם כן.
סם קם ממני במהירות והולך לשבת במקום שלו.

"תיחנק דניאל" אני מסנן לעברו והוא מחייך.

הוא מתניע את האוטו ומתחיל לנסוע שוב.

********

"מה קרה לכם לעזאזל?"

המלך עומד מולנו במבט מבולבל.

"סיפור ארוך" רון אומר

"טוב, לכו לרופא שיבדוק אותכם ואחרי זה כריס אני רוצה שתבוא לספר לי מה קרה. אוקי?" המלך אומר ואנחנו מהנהנים "יופי."

הוא מסתובב והולך לחדרו.

"טוב בואו נלך לרופא ההוא" כריס אומר ואנחנו הולכים.

                                                  ----------------

"אתם יודעים שאמרתי לכם לבוא כל יום.." אמר מארק והביט בששת הנערים הפצועים שיושבים מולו "לא באמת התכוונתי לזה!!"

שבוע טוב אהובים שלי❤
סליחה גדולה שהפרק די קצר..
הראש שלי קצת כואב ובדיוק חזרתי משבת עם הכיתה המוזרה שלי..
סווו I'm sorry😊💚
איך עבר השבת? איזהה גשםם היהה?
(671 מילים. סתם זה לא הרבה אל תיחסו)
אל תשכחו להגיב, להצביע, לשתף, ובעיקר להנות מהסיפור🤗
אוהבת עד האינסוף ומעבר לו💜