פרק 22

2.5K 166 98
                                    

היי יוו וואטפאד עושה לי שוב בעיות עם העלת הפרקים צ׳אק.

-----------

נ.מ רון

"לא חשבת אה?" ג׳ורג׳ מביט בי

"לא.. הוא רצה שניהיה לבד.. סמכתי עליו" אני לוחש.

הוא נאנח "אני לא כועס עליך רון. אני כועס עליהם"

"על מי?" אני מקמט את המצח, מבולבל.

"על הילדים שעשו לכם את זה כמובן." הוא אומר "על מי עוד אני יכול לכעוס?"

"עלי!!" אני אומר בקול

"לעזאזל איתך ילד. זה לא אשמתך. הוא עשה את זה. כן אני מודה, יצאת מטומטם גמור שהסכמת ללכת בלי השומר הקטן שלך אבל הוא זה שעשה לך את זה לא? אז שב בשקט לעזאזל ותן לי לטפל בחרא הזה" הוא אומר בכעס

"אני לא חושב שמלך אמור לדבר ככה" אני מרים גבה

"אתה הבן של אחי. תיהיה בשקט וזהו" הוא מגלגל עיניים

"מה שתגיד" אני מצחקק

"טוב אתה משוחרר. לך להנות עם חבריך" הוא מחייך ואני מהנהן ומסתובב.

"איתי וליאור אה?" אני שומע אותו ממלמל שאני סוגר את הדלת "הם מתים."

אני הולך לחדר. לא מעוניין לראות אותם. הם נפצעו באשמתי.

"רון!!" אני נעצר במקומי שאני שומע את אלכס קורא לי.

אני מסתובב. הם כולם עומדים שם. מחייכים לעברי.

"רוןןןן" סם רץ אלי ומחבק אותי "אנחנו הולכים לדשא. בוא איתנו"

אני מחייך חיוך קטן ונד בראשי לשלילה. אני פותח את פי ו-

"אם תגיד שזה אשמתך אני אשבור לך את הראש אתה מבין?" שחר מביט בי בעיניים מצומצות

"שחר" דניאל מסנן ודופק לו מרפק בבטן. "תסתום את הפאקינג פה שלך"

"אז אתה בא? אתה בא. יופי בואו נלך" סם תופס בידי ומושך אותי אחריהם.

--------------

אני יושב ליד סם, מולי יושב כריס.

הוא מביט בי בחיוך קטן ואני מחייך אליו בחזרה.

"בואו נשחק משחק" דניאל שובר את השתיקה שהיתה.

"כן כן כן כן כן כן" סם מהנהן במהירות, שחר מביט בו בחיוך ומהנהן גם כן כאישור. הם ממש חמודים ביחד.

"אוקי. זה הוחלט. משחקים אמת או חובה!" אלכס מודיע.

"מתי זה הוחלט?" כריס שואל בקימוט מצח

"בזה הרגע" דניאל אומר והוא ואלכס נותנים כיף זה לזה בחיוך.

"אין בקבוק" אני אומר במהירות. לא רוצה לשחק בזה.

השדים שבארון. (boyxboy)Where stories live. Discover now