•פרק 5 - למה?•

92 5 0
                                    

החלטתי לא להעיר אותם דווקא יום ראשון אז להעיר?
אני רוצה לדפוק לו תראש!
טוב אבל אני לא יכול להגיד כלום על זה זאת החלטה שלי וגם ככה אני לא אמא שלה.
"יאללה לקום!!" אמרתי וראיתי את חסמין קמה, "בוקר" היא אמרה "חסמין יום ראשון בלימודים קומי תתלבשי חבר של ישראל יסיע אותך" אמרתי והיא נכנסה לשירותים, סגרתי את הדלת לא רוצה יותר להפריע, ירדתי למטה הולך למטבח ומכין לי קפה.

°נ.מ חסמין°
התעוררתי לצידיי מרקו? שמו מרקו?
יצאתי מהשירותים מתקדמת למיטה,
"מרקו!" אמרתי והוא זז לצד השני, "מרקו!" אמרתי והוא הסתובב והסתכל עליי, "מרקו?" הוא אמר והנהנתי לחיוב, "זה השם שלך לא?" אמרתי והוא צחק "מרקוס זה שמי אבל את יכולה לקרוא לי איך שתרצי רק לא מרקו" הוא אמר והנהנתי עם חיוך על הפנים .
"טוב, הלכתי לחדר של ישראל להעיר את הקוף ואני יסיע אותך" הוא אמר והנהנתי "תודה" הודתי לו והוא יצא מחדרי.
התחלתי באירגוניי, לבשתי חולצה שחורה, ומכנס ג׳ינס כחול, נעלתי נעליי סניקרס שחורות והתבשמתי מעט.
סידרתי את שערי הגולש, יש לי שיער גלי, ופיזרתי אותו על גבי.
ירדתי למטה שסוודר של נייק בידי, עם התיק בגב, לא מעכלת שהולכת ללימודים וואו.

"יצאנו?" מרקוס שאל לאחר שאכלנו ארוחת בוקר "יצאנו" אמרתי עם חיוך "בהצלחה מתוקה" אמו של ג׳ואל אמרה נפנפתי בידי לשלום ויצאתי מדלת הבית .

חנינו ליד השער של הבית ספר ויצאנו מהאוטו מתקדמים לשער.
"בהצלחה" הוא אמר וחייכתי "אה עם את צריכה משהו תבואי אליי וגם אם עושים לך משהו, או אומרים עלייך משהו תבואי אליי ואל אח של ג׳ואל ישראל" הוא אמר והושיט לי 20 שקל?
"קני לך בקפיטריה אוכל" הוא אמר "תודה" אמרתי וניפנף לי מרחוק לביי.
התקדמתי נכנסת לבית ספר ונאבדת, וואו בית ספר ענק!
הרבה ילדים בוהים מסתכלים בזילזול מרכלים מאוחרי הגב שלי.
הסתובבתי בתוך התיכון מחפשת את המזכירות ולא מוצאת, "היי!" ילדה שנראתה בת 17 לגילה, "היי" אמרתי "את הילדה החדשה נכון?" היא אמרה והנהנתי לחיוב, חמודה הילדה.
"אז אני רוז" היא אמרה והושטתי את היד ללחיצה אך היא סירבה וחיבקה אותי?
"את יודעת איפה זה המזכירות?" שאלתי "כן בואי אני אלווה אותך" היא אמרה והלכתי אחריה עד שהגענו למקום קטן, רוז דפקה בדלת של המנהלת, "כן" שמענו מבעד לדלת.
"שלום המנהלת הגיעה התלמידה החדשה" רוז אמרה וצעדתי קדימה, "תודה רבה רוז תחכי בחוץ" היא אמרה לרוז, והיא יצאה מהדלת סוגרת אחריה.
"נעים שמי שולי המנהלת ואני רואה שבאת אלינו ממשפחת פימנטל?" היא שאלה אמרה, "כן" אמרתי והיא הנהנה "אפשר לשאול משהו" היא אמרה והנהנתי לחיוב "באת מהרחוב?" היא שאלה והשפלתי את ראשי "כן אבל אני לא רוצה שאף אחד ידע מיזה" אמרתי והיא חייכה "את יכולה לסמוך עליי" המנהלת אמרה וקדתי קידה.
יצאתי ממשרד המנהלת רואה את רוז בחוץ בפאלפון,
"נו איך היה!" וואו היא מלאת אנרגיה באותה שנייה נבהלתי נשבעת, "בסדר" אמרתי וחייכתי, "טוב בואי אני יראה לך את הכל!!!! פה" היא אמרה וצחקתי, היא לקחה את ידי והתקדמנו למקום כל שהוא.
"תודה רבה" אמרתי לאחר שהראתה לי הכל ונראלי איחרנו לשיעור, "אוי השיעור!" היא אמרה וצחקתי, היא יכולה לשכוח הכל, "מה יש לך עכשיו?" היא שאלה אותי "אזרחות" אמרתי והיא גילגלה עיניים "בהצלחה לנו גם אני שם!" היא אמרה בקול בכייני וצחקתי, פעם ראשונה שאני צוחקת כך, לא חשבתי שזה יקרה, "טוב יאללה אזרחות" היא אמרה והלכנו לשיעור "לא אמרת שאת לא אוהבת?" אמרתי והיא עשתה פרצוף כלב, "זה נכון אבל חובה ללמוד" היא אמרה והתקדמנו לשיעור.
"כן" המורה אמר מבעד לדלת "שלום המורה סליחה שאנחנו מאחרות פשוט המנהלת אמרה לי להראות לתלמידה החדשה את התיכון" רוז אמרה וכמה ממבטים נעצו בי, רק ששמעו תלמידה חדשה הרימו את ראשם.
"אוקיי תודה לך רוז את רשאית לשבת, ואת חמודה שבי איפה שבלך" המורה אמר וחייכתי, "אפשר שתישב לידי המורה!" רוז הרימה את ידה, "כן רק בלי פטפטת!" הוא אמר ורוז צחקה, הוא אמר את זה בטון מצחיק כזה מבינים אותי?
"טוב חוזרים לשיעור, תכירו אותה בהפסקה לכל אלה שיש להם שאלות" המורה אמר ושמעתי ליחלושים.

𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟Where stories live. Discover now