𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟

•פרק 9 - התמונה•

הכתובת לבית שלי ***' הבנתי שזה ג׳ק "טוב ביי" אמרתי פותחת את דלת הבית "ביי קופה" ג׳ואל אמר וחייכתי "ביי קוף" אמרתי סוגרת ומתקדמת לבית של ג׳ק ברגל כי אני יודעת שזה קרוב...

נ.מ חסמין~
התקדמתי בצעדים לבית של ג׳ק צועדת לביתו ועוברת עוד שלוש ביניינים, מסתכלת  בטלפון ורואה שהגעתי ליעד.
התקדמתי לכיוון ביתו בית קרקע, פותחת את דלת השער ומגלה נדנדות ומלא משחקים וצמחים.
דפקתי בדלת מקווה ששמע
"הגעת" הוא אמר "כן הינה אני" אמרתי בקרירות "כנסי" הוא אמר רציני נותן לי להיכנס ולבחון כל דבר.
נכנסתי בצעדיים קטנים לתוך בייתו הגדול, גדול זה לא מילה הבית ענקי!
שמעתי רעש של תינוק בוכה?
יש לו אח קטן!
התקדמתי בצעדיים מהירים לכיוון אותו הקול עד שהרגשתי מספיק קרובה, נכנסתי לחדר פותחת ומגלה מישהי שנראתה לשנות ה30 לחייה, ותינוק קטן וחמוד בין ידייה, "אוו שלום" אמרה אימו שאני מנחשת שזאת אימו, "שלום" אמרתי בנימוס, "את חברה של ג׳ק?" היא שאלה ומהר השתעלתי "לא ממש לא" אמרתי מחייכת והתינוק בידה התחיל לבכות עוד ועוד, "סליחה שאני כה חצופה אבל תרשי לי" אמרתי לאותה אישה ומיזווית עיניי ראיתי את ג׳ק נכנס לחדר.
אימו לא הבינה, אך שהסתכלתי לילד הקטן והחמוד היא הבינה, הושטתי את ידיי כדי להרים אותו וכך עשיתי, הרמתי אותו קרוב לחזה שלי מנסה להרדים אותו.
"איך עשית את זה?!" שאלה לאחר שיצאנו מהחדר סוגרים בשקט "תאמת אני אוהבת ילדים" אמרתי וחייכתי "לא הצגתי את עצמי קודם, שמי הוא רותי נעים להכיר אימו של ג׳ק" היא אמרה וחייכה "שמי חסמין אני בכיתה של ג׳ק ויש לנו עבודה להכין אז באתי" אמרתי מנסה להיות כמה שיותר מנומסת.
"הבנתי.בהצלחה לכם ותודה רבה לך" היא אמרה מתקרבת ומחבקת אותי, החזרתי חיבוק עם חיוך.
לאחר הכל עלינו לחדרו של ג׳ק, וכרגע אני יושבת על המיטה שלו.
"אז איפה עושים את העבודה?" שאלתי "ממש כאן" אמר מצביע על השולחן שהיה לו ליד המחשב ורץ לחדר הסמוך להביא עוד כיסא והבנתי שזה הכיסא שלי.
הוא התיישב בכיסא ואני אחריו מתקדמת לעבר הכיסא מתיישבת ומניחה את התיק שלי בריצפה (כן לקחתי תיק ולא הזכרתי).
פותחת אותו ומוציאה את הדף שהמורה הביא קוראת את המילים לאט לאט.

"אוקיי אז כל הקטע של העבודה הזאת זה שאנחנו צריכים להכין דיאלוג על בעל ואישה או על זוג לא נשוי" אמרתי את מה שהבנתי מתוך הדף "יש לך רעיונות איך אנחנו עושים את זה? מאיפה מתחילים?" שאל ג׳ק .
ג׳ק הניח את הדף על השולחן והסתכל עליי, לסתו נעולה ועיניו מכווצות כיאלו הוא מנסה לקרוא אותי.
אני מרימה את רבותיי בלי להגיד מילה, מנסה להבין מה הוא לעזאזל רוצה מחיי.
"את כזאת ילדותית" הוא אמר בקולו הצרוד לא מוריד ממני את העיניים לשניה. דביל.
"אפשר להבין ממתי את כזאת ילדותית שאת רבה עם כל אחד באותו יום?!" שאל, גילגלתי את עיניי באנחה.
"ג׳ק זה לא העניין עכשיו אפשר שנסיים את העבודה בבקשה!" אמרתי לו. דיברתי איתו יחסית רגוע למישהי שממש לא סובלת אותו.
ג׳ק גילגל את עיניו בעצבים "אלוקים מישהי פה במחזור" אמר והרים את הדף שוב, מתעלם ממני לגמריי.
היה לי דחף לתת לו סטירה אך לא היה לי כח להתעסק באמירה שלו ופשוט התעלמתי ממנה חוזרת על העבודה.
"אולי הדיאלוג יהיה על זה שבעל בוגד או שהאישה בוגדת הכי פשוט והכי קל."מציע ג׳ק לאחר כמה דקות של שתיקה.

הרעיון שלו די טוב " זה טוב אבל אנחנו לא חייבים לעשות את הסיטואציה רעה.
כתוב פה שאנחנו יכולים לבחור כמה סיטואציות" אמרתי וג׳ק מתקרבת אליו קצת ומצביעה על איפה שכתוב מה אנחנו יכול לעשות בדיאלוג.
יכולתי להרגיש את הנשימות שלו על העורף שלי ולהריח את ריחו הטוב, אך התרחקתי ברגע שהבנתי שאני מתעסקת בדברים שלא כדי להתעסק בהם.
"את צודקת אבל איזה סיטואציה שמחה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יהיה מעניין? בגידה זה משהו שמעורר עניין וזה רק יעניין את המורה יותר" הוא אומר גורם לי להבין שמה שהצעתי לא טוב ומה שהוא הציע דיי מושלם.
"אוקי קנית אותי" אמרתי שגיחוך קטן יוצא מפי משהו שלא התאים לי לעשות ליד ג׳ק שלשם שינוי גם על שפתיו מתפרש חיוך קטן שנראה לגמרי אמיתי. די מוזר.
ולרגע רציתי להשוות את ג׳ק לג׳ואל, ג׳ואל כזה מכבד אותי דואג לי, עוזר לי בדברים שאני כה מתקשה בהם.
מבין אותי, אבל ג׳ק בחיים בחיים! לא אהיה כמו ג׳ואל

"את רעבה?" שאל ג׳ק מוצא אותי מהמחשבות ששמעתי בהם, את האמת שאני גובעת "כן" אמרתי והוא חייך "תלכי כמה דקות אני כבר חוזר עם מגש פיצה" אמר והנהנתי לחיוב.
לאחר שיצא קמתי מהכיסא סורקת את חדרו, חדר גדול נקי ממש אהבתי, הוא גר במקום מקרני כסף בשבילו זה כלום.
פתחתי ארונית שקרצה לעיניי ומגלה שם תמונה שלו ושל מישהי מתנשקים?...

התמונה למעלה

והינה עוד פרק 😝