𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟

•פרק 1 - ג׳ואל פימנטל •

'ג׳ואל פימנטל' השם הזה מהדהד לי בראש, ג׳ואל פימנטל, שם יפה סהכ.
אני כרגע יושבת על הספה הקרועה שמצאתי בבית הנטוש, שהפך לשלי, מחכה למשיח אך הוא לא בא.

מחשבותיי נדדו על ג׳ואל פימנטל, לא לא לא אסור לי לחשוב עליו, הוא פגע בי מאוד אמש!.

פלאשבק אתמול~
"ג׳ואל פימנטל" הסתכלתי אליו לתוך עיניו וראיתי בן אדם טוב.
"נוכל לדבר ברוגע?" הוא שאל והנהנתי לחיוב, היה בי דחף, לשבת לידו ולדבר, כיאלו אפשר לסמוך עליו.
התיישבתי רחוק ממנו בכל זאת אדם זר.
"תרגעי קודם כל איך קוראים לך?" הוא שאל ולא עניתי שתיקה.
"אוקיי" הוא אמר ובחן את הבית הנטוש, "אני יכול לשאול אותך שאלה?" הוא שאל והנהנתי לחיוב עם היסוס קטן.
"למה נטשו אותך?" הוא שאל ואת האמת רציתי לברוח ולבכות.
הוא ראה שהרגשתי באיי נוח.
"טוב את לא חייבת" הוא "אמר והייתה שתיקה מביכה.
מכירים את השתיקות המביכות האלה?אז בדיוק!.
"אני חייב לדעת מה שמך?" הוא חופר "לא רוצה שחרר!" אמרתי קמה מהספה "תרגעי מה יש לך איי אפשר אפילו לדבר?!" הוא שאל בטון של כעס.
"לא איי אפשר לך מפה!" אמרתי כבר חסרת סבלנות,
"לא פלא שנטשו אותך" ואוו זה הדבר הכי פוגע שמשהו אמר לי!
אני רגישה מאוד מודה.
הוא פגע בי ברמות.
"תעוף מפה!" צעקתי עליו בכל כוחי שדמעות מבצבצות בעיניי "אני-" קטעתי אותו, "תלך מכאן עכשיו!" הסתכלתי אליו בפרצוף מלא שנאה!
לא סובלת אותו!.
הוא בא להגיד משהו אך שוב אני קוטעת אותו "לך!" אמרתי והוא עשה כדבריי והלך, עד שראיתי אותו נעלם מזווית עיניי הסכמתי לעצמי להזיל דמעות יותר נכון נהר של דמעות!.

הווה~
לאחר שחשבתי מה קרה אמש דמעה זלגה מעייני, אך מהר מחיתי כי שמעתי רעשים, קמתי מהר מהספה נכנסת לאיזה מקום סגור לחדר מסויים, הסתתרתי מנסה כמה שיותר שלא יראו אותי, "ילדה?!" שמעתי את אותו הקול המוכר הזה, ג׳ואל פימנטל.
מרוב שנילחצתי זזתי לאחור ומבלי ששמתי לב הפלתי ברזל שהיה לידי, מרוב הלחץ,וכן נשמע בום.
"הינה את" הוא אמר והתקרב אך הלכתי אחורה, "תרגעי אני רוצה שנדבר" הוא אמר והפעם בכלל לא סמכתי עליו "לא רוצה" אמרתי וזה נשמע קצת ילדותי למען ה'!.
"אני יודע שאת עכשיו חושבת ומה עם הוא עוד פעם יפגע בי? התשובה היא לא!, זה לא יקרה אני רוצה שנדבר" הוא אמר ובלי ששמתי לב אמרתי לו בסדר, אני סתומה.
התיישבנו בספה מחכה שיתחיל לדבר, "טוב, אתמול התנהגתי כל כך לא יפה, ואני מודע לכך שפגעתי בך, אני ממש מצטער, בדרך כלל אני בכלל לא כך, אני יותר ביישן, ולא אוהב לפגוע באחרים, ויותר סגור.
ובאתי כי אני רוצה להתנצל על מה שקרה אמש, אני מבקש את סליחתך" הוא סיים את דבריו, וחיכה שאני אפתח את פי, "אני סולחת" אמרתי והוא חייך, "אה וקחי" הוא אמר והביא לי שקית שבתוכה יש המבורגר.
איך אני יודעת, בגלל הריח הנעים שיוצא מתוך השקית, "תודה" הודתי לו והוא הושיט לי את השקית ולקחתי מידיו.

סיימתי לאכול והוא בנתיים עסק בטלפון שלו יד שאני יסיים והינה סיימתי, "אני רואה שסיימת" הוא אמר והנהנתי לחיוב, "תקשיבי לא כיף לי שאת כאן לבד ושאין לך אף אחד כדי לפתוח את הלב שלך בפניי חברים וחברות..." הוא אמר והמשיך "בואי נתחיל כך, שמי ג׳ואל פימנטל אני בן 20 אני זמר יש לי להקה בשם cnco עם את לא מכירה וזהו.." הוא סיים ולא הבנתי כל כך מה cnc מה?!
"וואלה אתה זמר?" שאלתי קצת מופתעת, "כן" הוא אמר ופתח את הטלפון, "אלה אנחנו cnco" הוא אמר והצביע על אחד קירח "זה אריק הכי צעיר אצלנו את עוד תכירי" הוא אמר והנהנתי והצביע על אחד עם פוני, "זה כריסטופר, המטומטם של החבורה" הוא אמר וגיחכתי, והוא הצביע על אחד שיש לו תרנגולת בשיער "זה ריצ׳רד הוא אוהב מאוד לרקוד הוא תותח בזה, ויש לו בת בשם אלייה סופיה" הוא אמר והנהנתי לחיוב, "זה זבדיאל הישנון של העולם, הוא ישן איי אפשר להעיר אותו כיאלו הוא מת" הוא אמר וצחקתי, וראיתי עוד מישהו עם תלתלים, "מי זה?" שאלתי מצביעה על מי שבמסך, "זה אני" מה הוא לא דומה למי שהוא עכשיו!
"שקרן כזה מלא תלתלים?!" שאלתי כלא מאמינה, "כן מה את לא רואה תתלתלים שלי" הוא אמר ושיחק בשיערו, "אתה תלתל ביסלי אחד גדול!" ירדתי עליו והוא כתגובה חייך חיוך מושלם.
"טוב עכשיו תורך" הוא אמר והנהנתי לחיוב, "שמי חסמין הוייר, ידעתי ששמי הוא חסמין הוייר כי הוריי נטשו אותי בגיל 5" אמרתי וראיתי בעיניו עצב "אני אוהבת לרקוד לשיר, וזהו..
זה מה שאני יכולה להגיד לך" אמרתי "גיל 5..." הוא אמר והסתכל לתיקרה, "חסמין הוייר" הוא אמר והסתכל לתוך עיניי, "שם יפה לילדה יפה" הוא אמר והעביר חתיכת פס שנפלה על פניי מאחוריי האוזן שלי(מודה שהסמקתי ברמות!).

"תודה על הכל" אמרתי לאחר שהחשיך היה עליו לחזור לבייתו.
"ביי" הוא אמר ונתן לי ח-י-ב-ו-ק.
"מה קרה?" הוא שם לב שקאפתי במקום,
"בחיים שלי לא נתנו לי חיבוק" אמרתי ודמעה בוגדנית ירדה במורד פניי.
הוא מחה עת דמעתי, לאחר מכן קירב אותי קרוב אליו, וחיבק חזק.
לא ידעתי כל כך איך להחזיר חיבוק, הוא לקח את יידי ושם אותן על מותניו מחזירה לו מן חיבוק.

"ביי" הוא אמר לאחר שהתנתקנו מהחיבוק, הוא הסיר את ידיו מצווארי והרגשתי קור לא חום, אני רוצה שהוא יחזיר את ידיו לאותו מקום!
אך איי אפשר זה לא אפשרי שאהיה איתו.
"ביי" אמרתי מנופפת עם היד, המונית חיכתה לו בחוץ,
"רגע!" שמעתי את ג׳ואל צועק ורץ לעברי, "זאת תומרת שאני החיבוק הראשון שלך?" הוא שאל והנהנתי לחיוב, הוא התקרב עוד יותר ונשק ללחי שלי, "גם הנשיקה הראשונה בלחי שלך" הוא לחש לי באוזן והלך.
אלוהים ישמור ג׳ואל פימנטל!.
זה היה הכי סקסי עד היום ואוו!.

נ.מ ג׳ואל~
הגעתי לבייתי(הבניםגרים ביחד כל אחד בבית שלו).
"ג׳ואל בוא תשחק איתי פורטנייט" ישראל צעק מהחדר שלו, "עוד מאט" צעקתי והתקדמתי למדרגות עולה לחדר שלי, אני צריך לבדוק כמה דברים...
הגעתי לחדרי סוגר את הדלת, לוקח מגבת ונכנס לאמבטיה.
פשטתי את בגדיי נכנס לתוך המים הנעימים, שמסירים את כל דאגותיי, ומחשבותיי.

לבשתי מכנס טרנינג כחול של אדידס והתיישבתי במיטה לוקח מהשידה את המחשב נייד שלי, ונכנס לבדוק על השם 'חסמין הוייר'
הופיע לי את אלכס הוייר, ועוד כמה מפורסמים אך לא אותה, חיפשתי עוד ועוד עדיין לא מוצא.
אני צריך לבדוק יותר אבל אעשה את זה ביום אחר, .
כיבתי את המחשב הנחתי אותו לידי הדלקתי את המזגן מכסה את עצמי , ומחשבותיי נודדות על חסמין הוייר למה זה כל כך מוכר?!
רגע אולי היא!!!!....

פרק נחמד
כתבו את דעתכם.
תגיבו עם אהבתן עם לא, לא ממשיכה עם הסיפור❤