𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟

•פרק 21 - המריבה•

"תפסתי!!" הרגשתי שמשהו תופס אותי מלמעלה, מה מי איך?
"לעזאזל חסמין!" רגע אני לא מכירה את הקול הזה, והינה הוא הציל אותי.
"אלכס הוייר?!" שאלתי בהלם "האחד והיחיד" אמר וחייך אליי את חיוכו.
המפורסם.
*************

°נ.מ אלכס הוייר°
התעוררתי לעוד בוקר לא סיפרתי לחסמין אבל אני מגיע היום ואני כל כך מחכה לפגוש אותה ושהיא תחייך לידי שוב, אני מתחיל להתגעגע אלייה ברמות מטורפות. היא אחותי הקטנה הרי הכל.

קמתי מהמיטה מתקדם לשירותים.
טוב אני אספר על עצמי קצת לא?.
אני אלכס הוייר בן 23 הוריי נטשו אותי בגיל קטן, אותי ואת אחותי הקטנה(חסמין).
אני גר עם שותף, שהוא החבר הכי טוב שלי והיה בכל הרגעים הקשים איתי.
הוא לא אחד שיהיה איתך ואז ינצל אותך כי אתה מפורסם.
הוא לא כזה. הוא יותר כמו עם אני חבר שלך אני איתך לנצח.
אנחנו חברים טובים.

הסוכן שלי אמור לבוא בכל רגע עם הנהג כדי לקחת אותי לחסמין, הוא הבין את זה שאני מתגעגע למרות שעוד מאט יש לי הופעה במיאמי מה שזה אומר שזה ליד חסמין וזה טוב, לא ידעתי שזה יצא כך בכלל.

לבשתי חולצה בצבע לבן ומכנס בצבע שחור וזקט בצבע זית.
נעלתי נעליי נייק שחורות לבנות, התבשמתי, וסידרתי את שערי.
"בוקר טוב ברו!" חבר שלי נכנס לחדרי, שמו אדוארד והוא מארצות הברית, מה שכן הוא למד ספרדית שנשאר שש שנים איתי.

"חתיך! לאן אתה הולך?" שאל וציחקק, מתיישב בחדרי "לפגוש את אחותי" אמרתי בקצרה מסתכל עוד פעם אחת במראה "דיי תביא אותה פעם אחת!" אמר ושילב את ידיו "אל דאגה אני יביא אותה מלא פעמיים, אני בכלל חושב שהיא צריכה לעבור לגור פה." אמרתי מתכוון לזה "אחי אני לא חושב שהיא תרצה לגור איתנו... יש לה את ג׳ואל הזה היא לא תעזוב אותו" אמר ונאנח "אל דאגה אני עוד יזכה בה והיא תבוא אליי" אמרתי מחייך מרוצה מהבגדים שלבשתי.
"טוב בהצלחה לך, יאללה חתיך לך לפגוש את אחותך!" אמר וצחקתי מהכינוי חתיך "אני יודע שאני חתיך!" אמרתי עם חיוך "עוף עוף מפה יקוף!" אמר ודחף אותי קלות, ציחקקתי "טוב ביי אחשלי" אמרתי נותן מבט אחרון במראה ויוצא מהדלת.

'אנחנו פה' הסוכן שלי שלח לי הודעה וכן הם פה.
יצאתי מהבית מתכוון לאכול ארוחה עם חסמין, אני כבר הראה מה נזמין...

-

הגעתי למיאמי רק עכשיו נכנסנו, ואני חושב שהיא בכלל סיימה לימודים.
השעה כבר 12 היא לא סיימה לימודים?.
"זה הבית ספר שלה" הנהג אמר ועצר בחנייה הסמוכה לבית הספר שלה.
"אוקיי אני ארד ויבוא מהר" אמר פותח את דלת האוטו "אלכס עם מתנפלים עלייך תתקשר אליי וקח שים משקפיים" איך שהוא יכול להיות דאגן לפעמיים.
"טוב אבא" אמרתי מחייך וסוגר את הדלת נכנס בין השערים הגדולים.
נכנסתי לתוך המבנה רואה הרבה ילדים מנסה כמה שיותר של יראו אותי, כמובן ששמתי את המסכה השחורה שלי והורדתי את המשקפיים, עדיף לי כרגע מסכה.
אני מחפש אותה הרבה זמן והחלטתי לשאול ילדים.
"סליחה אתם יודעים איזו כיתה חסמין הוייר?" שאלתי בתקווה שיגידו כן.
"לא.. " כולם ענו בפה אחד "אוקיי תודה" אמרתי מתקדם לעוד חבורת בנים "היי תגידו אתם יודעים באיזו כיתה חסמין הוייר?" שאלתי מסתכל על החברות בנים שמתעלמים משאלתי .
"ולמה אתה צריך אותה?" שאל אחד הילדים.
מה אני יגיד? שהיא אחותי?
"אני צריך אותה.. " אמרתי במהירות "אני לא יודע, אבל ראיתי חבורת בנות לוקחת אותה" אמר והתעסק שוב במה שהתעסק בהתחלה.
"חבורת בנות?" בפעם האחרונה שהייתי היא אמרה לי שבקושי יש לה חברות...
"טוב איזו כיתה היא?" חפרתי להם "יא1" אמר אחד מהחברים והודתי לו רץ לחפש את כיתתה.