פליז תקראו למטה זה חשוב❤
"אני יראה לך מזה!" זה סופי, הוא עומד לתת לי מכות אני אומרת לכם!.
התכווצתי מנסה כמה שיותר איך שהוא להגן על עצמי.
ו.....
_____
לפניי שהרגשתי את הסטירה שמעתי חבטה ושמתי לב שישראל נפל לריצה?
"אם רק תעז! אני אלמד אותך לקח בבית." מה מה?!
ג׳ואל?!
"ג׳ואל א- תגיד לי אתה משוגע?!" אוקיי כל הבית ספר שומע.
"תחזור הביתה היום מוקדם תיזהר להתחמק." אמר לישראל במבט רצחני וישראל הסתכל עליו עם מבט רצחני בדיוק כמו שג׳ואל הסתכל עליו.
ג׳ואל מסתכל עליי?
"בואי נדבר" הוא אמר והלך. פחח כיאלו אני הכלב שלך מטומטם.
אבל מה הוא באמת עושה פה?
"בואי!" הוא חזר אחורנית ולקח את ידי בעדינות מושך אותה לכיוון השער.
"מה?" עדיין לא עיכלתי את זה שהוא פה.
"לעזאזל למה את לא מתקשרת אליי במצבים כאלה?!" התעצבן, "אני- לא לא את היית צריכה להתקשר אליי!" קטע אותי.
"ג׳ואל" אמרתי ודמעות עלו לעיניי מנסה להסתיר אותן בעזרת כפות ידיי.
"חסמין.." שם לב לדמעותיי.
"אני מצטער אוקיי למרות שהתנתקנו ולמרות שאנחנו כבר הרבה זמן לא מדברים!
אבל לי נמאס!
לא אכפת לי מי יראה אותנו!.
לא אכפת לי עם יתפסו אותנו! או יקללו אותנו אני רק יודע שאני רוצה להגן עלייך ולהיות לצידך כל היום!!". אוקיי זה מוזר לשמוע את זה.אבל פאק התגעגעתי אליו.למה אני מכל הבנות?!
הדמעות הצתברו מחדש והתחלתי לדמוע בלי סוף.
"אבל למה אני?" שאלתי רואה את הבעתו המבולבלת "למה אני מכל הבנות??! למה אותי בחרת?! למה לא השארת אותי שמה הומלסית שתחייה את חייה כל החיים כך?!" זה כואב לי.לא לו.
יצאתי מהר מהמכונית ורצתי לכיוון ביתו של אחי שמסתבר גם שלי.
כן הליכה של רבע שעה אבל אני לפעמיים אוהבת את הבדידות הזאת.
לא ככה? כל בן אדם רוצה את השקט הזה.
מחיתי את דמעותיי נושמת את הרוח הנעימה, שמעיפה לי את השיער לאחור.
הייתי רוצה לעזוב.
כן אני יעשה את זה.
אני רוצה לטוס למקום אחר! למקום שבו אני לא ישמע מג׳ואל ומאף אחד אחר!.
מבלי ששמתי לב שהמחשבות רק מציפות אותי הגעתי כבר לפתח הבית.
פתחתי את הדלת ומהר עליתי במהירות לחדרי סוגרת אחריי.
*דפיקה בדלת.
"חסמין?" שמעתי את קולו המוכר של מאור "כן?" עניתי "הכל בסדר?" שאל "כן כן תעדכן אותי מתי אלכס חוזר" אמרתי ולא שמעתי ממנו עוד.
התקדמתי לכיוון המקלחת , אני חייבת מקלחת אחת טובה שתנקה ממני את כל המחשבות האלה.
פשטתי את בגדיי ונכנסתי מתחת לזרם הנעים, מנקה ממני את כל המחשבות והלחץ של היום הזה.
לאחר שסיימתי לקחתי את המגבת וכרכתי סביב גופי, יצאתי מהמקלחת מתקדמת לכיוון הארון בגדים.
לוקחת הלבשה תחתונה ומכנס קצר וחולצה ארוכה שמכסה את היריכיים שלי.
הגיע הערב ואלכס עדיין לא הגיע.
איפה א-" באתיי!" חייך והכניס איתו מלא שקיות "או איפה הייתה דביל!" שאלתי ולקחתי ממנו את אותן שקיות מחטטת קצת.
"הלכתי לעשות קניות לאחותי הקטנה!" אמר וחייך את חיוכו הכובש.
"שיווו אני שרופה עלייך!" אמרתי קופצת עליו, הוא פאקינג קנה לי שעון שתמיד חלמתי עליו ומלא בגדים של גוצ׳י אני אוכלת אותו ברגע זה.
"משוגעת!!! מאור!!" צעק אלכס בתקווה שמאור יבוא לעזור לו, אך מאור הסתכל עלינו מרחוק וחייך.
"תודה!" אמרתי מצחקקת ומנשקת אותו בלחי.
"אתה בהחלט האח הכי טוב!" אמרתי בשמחה והוא בתגובה חייך חיוך מאוזן לאוזן.
YOU ARE READING
𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟
Fanfic𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟 - המושיע שלי חמישה בנים ואותו היא אוהבת, היא לא יכולה להדחיק את הרגשות שלה, כי זאת אהבה אסורה שלא יכולה להתקיים, כי אז זה יהרוס לו את כל הקריירה. היא באה מהרחוב, אך לא ידעה שזה מה שהיא רוצה בחיים שלה, ללכת איתו? או להישאר...
