𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟 - המושיע שלי
חמישה בנים ואותו היא אוהבת,
היא לא יכולה להדחיק את הרגשות שלה,
כי זאת אהבה אסורה שלא יכולה להתקיים,
כי אז זה יהרוס לו את כל הקריירה.
היא באה מהרחוב, אך לא ידעה שזה מה שהיא רוצה בחיים שלה, ללכת איתו?
או להישאר...
-למעלה לוס. לוס וגה בת 17.5 יותר קצת קטנה מחסמין. היא אוהבת לרקוד, לשיר, ובמיוחד להיות חברותית לכולם. יש לה חיים דיי טובים והיא לא כזאת מפונקת. היא מאוהבת במרקוס מה שאף אחד לא יודע.
°נ.מ חסמין° והינה עוד בוקר שאנחנו כבר בבית החם, שהתגעגעתי אתמול נחתנו והיום יום חדש ללימודים. נמאס לי. השעה 6:00 ואני צריכה להיות ב - שמונה ועשרים בתיכון. שחזרתי אתמול לוקאס היה בבית מה שגרם לי לשמוח לראות אותו אחריי חודשיים שלמים שהייתי עם הבנים. אתגעגע אליהם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לבשתי חולצה אדומה עם כיתוב, בעצם קפוצ׳ון ומכנס ג׳ינס ונעלתי נעליי סטן סמית . ענדתי את התכשיטים שלי, וסידרתי את שיערי, עשיתי לו קצת בייביליס בקצוות ולא הייתי צריכה להעביר מחליק. הטזתי כמה שפריצים מהבושם שלי ושמתי מסקרה, ומרחתי אודם בצבע ורוד בייבי, הסתכלתי במראה בוחנת את עצמי, כן זאת אני בייבי! לדרך! .
ירדתי למטה פוגשת את ג׳ואל וישראל "בוקר טוב" אמרתי בחיוך "הופה מי זאת?!" ישראל שאל/אמר ושלחתי לעברו חיוך קטן, "כן ריצ׳רד נתן לה כמה טיפים איך להתלבש" אמר ג׳ואל וישראל חייך חיוך צדדי, התקדמתי למטבח לוקחת מהארון שלמעלה קורנפלקס ומוציאה מהמקרר חלב מוזגת לקערה שהייתה במדיח כלים, הוספתי את הקורנפלקס מערבבת ומחזירה את החלב למקרר ועל הדרך גם את הקורנפלקס. "חסמין לא שחכת משהו?" התיישבתי על השולחן אוכלת מהאוכל שלי, "מה שחכתי?" שאלתי מנסה להיזכר "את התיק שלך!" ג׳ואל הזכיר לי "אוי!!" אמרתי מהר רצה לכיוון חדרי עולה מהר במדרגות, נכנסת לחדר ורואה את תיקי שוכב ליד מיטתי. הרמתי את התיק שמה על השידה ומכניסה כמה מחברות, מודעת לזה ששמתי את הכל בלוקר שלי. סגרתי את התיק מעבירה אותו לגבי וירדתי מהר למטה. "הינה הוא!" אמרתי עם חיוך "טוב תאכלי אנחנו כבר יוצאים" ישראל אמר והנהנתי לחיוב מניחה את התיק לידי ומתיישבת לאכול, "אני אסיע אותכם" אמר ג׳ואל "קול" אמרתי עם מבט של אוקיי... "יצאנו" אמר ישראל אומר לאימו ביי ואחר כך ג׳ואל "ביי אמא" אמרתי לאמו של ג׳ואל, כן אני דיי התרגלתי לקרוא לה כך והיא אוהבת את זה, אני שמחה לפחות שיש בעולם אמא כמוהה מדהימה.
"תחגרי" ישבתי מאחור חוגרת חגורת בטיחות "ישראל" קראתי לישראל "כן?" שאל שהוא עם העיינים למסך פלאפון שלו, "אני רוצה להתחיל לעבוד.. אתה יכול למצוא לי כמה עבודות?" שאלתי והוא הפסיק במעשיו, והסתובב לכיווני "כן אני יעזור לך אבל... איפה את רוצה לעבוד במה?" שאל "לא יודעת תמצא כמה מקומות ואני הלך להתראיין" אמרתי בחיוך "קיי" אמר וחייכתי. "הגענו" אמר ישראל, הרמתי את ראשי מסתכלת על התיכון הזה, הרבה זמן שלא הייתי פה... לא התגעגעתי.
