𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟

•פרק 8 - עבודה בזוגות•

3 שבועות עברו מאז תחילת הלימודים ואני מוצאת את עצמי דיי מתמאצתפה בלימודים לא התלמידה הכי טובה, אך מספיק תלמידה רצויה כאן.
התעוררתי לעוד בוקר מייאש, נכנסת לעשות את צרכיי, לאחר שמסיימת עושה את צעדיי לארון, בוחרת בגדים ופושטת את הפיג׳מה מתארגנת לקראת בית הספר, היום אמרו שיש עבודה בזוגות? אם אני לא טועה.
לבשתי מכנס ג׳ינס רגיל חולצה לבנה ארוכה, כן קר בימיים האחרונים, ונעליי סניקרס לבנות.
ירדתי למטה רואה את ישראל שותה קפה "יאללה בואי הכנתי לך נס" הוא אמר וקדתי קידה, שתיתי את הנס בזהירות רבה, כן זה חם מאוד.
לאחר מכן יצאנו מהבית "ביי!" ג׳ואל צעק וניפנפתי אם ידי לביי, סגרתי את דלת הבית מתקדמת ביחד עם ישראל למכונית של מרקוס.
"מה קורה אחי!" ישראל אמר למרקוס שנכנס לרכב ואני יושבת לי מאחור "פסדר מה איתך" ענה לו מרקוס "בסדר" אמר ישראל "מה איתך?" מרקוס הפנה את מבטו לעברי "אני בסדר" אמרתי וחייכתי "שמח לשמוע" מרקוס אמר "יאללה לחגור חגורות!!" מרקוס אמר, מה חגורות
"אני יסע מהר קדימה קדימה" הוא אמר וצחקתי "פחח אתה נוסע כמו צב היית מת שתיסע מהר" אמרתי מצחקקת "נחיה ונראה" הוא אמר וחייכתי חוגרת חגורה בטיחות, "מתחילים!" מרקוס אמר ומבלי ששמתי לב יצאה צרחה מפי צרחה בהלה, הוא פשוט כמו מטורף שם גז אלוהים ישמור!.

"מה אמרתי לך" מרקוס אמר לאחר שכולנו מתקדמים לכיוון השער "טוב צודק צודק" אמרתי מחייכת "חסמין" ישראל אמר הפנתי את מבטי אליו מחכה שידבר, "אני צריך לדבר איתך בעשר ליד הלוקרים" ישראל אמר והנהנתי לחיוב "סגור" אמרתי "תתפנקי" מרקוס אמר מושיט לי חמישים שקל, הם לא מבינים שזה הרבה!
(היא הומלסית יתומה איך שתרצו היא תמיד גרה ברחוב אז כל כסף קטן זה יקר בשבילה - הערת כתובת) .
"תודה" אמרתי מיואשת כבר להעיר לו על זה שלא צריך להביא לי הרבה כסף אבל אין צורך בכך, כי אני יודעת שזה לא מעניין אותו.
"סיס!!" שמעתי את קולה של רוז "היי באסט" אמרתי וחיבקתי אותה והיא החזירה חיבוק "את באה לשיעור אנגלית?" היא שאלה "כן אני באה רק אקח לי מהלוקר את הספרים ואבוא" אמרתי והיא הנהנה לחיוב צועדת לעבר הכיתה, התקדמתי ללוקר שלי פותחת אותו לוקחת כמה דברים.
לאחר שלקחתי את הספרים המבוקשים לשיעור, סגרתי את הלוקר מסתובבת ונבהלת!
"מטומטם הבלתה אותי!" אמרתי שמה יד על הלב "תרגעי ותגידי מה קרה אתמול?" הוא שאל אוי לי הברזתי לו כי הייתי עם ג׳ואל, יצאתי רעה, "כן אני מצטערת ישראל ניסה ללמד אותי כמה דברים אז לא יכולתי לבוא" אמרתי ממציאה תירוץ "מה את משקרת!" הוא אמר מתעצבן,חוצפן "אני אומרת אמת!" אמרתי מתעצבנת גם "חסמין אל תעצבנו אותי" הוא אמר והסתכלתי עליו בהבעה מבולבלת "מה אתה רוצה אלוהים?" שאלתי חסרת סבלנות "קודם כל דברי אליי יפה מה נראה לך שאת מדברת ככה!" הוא הגביר את אונו וקצת פחדתי מודה הדמעות ביצבצו בעיניי ולא עניתי "אני מצטער" הוא אמר אבל ישר רצתי לכיוון הכיתה.
"אז היום נחזור על חזרה לבגרות עוד מאט יש לכם בגרות גדול באנגלית ואני מבקשת שעכשיו כל ילד או ילדה שלא מבין משהו שאלות וכו'.. שיגש אליי" המורה לאנגלית אמרה, שדרך אגב שמה נינט אך לא אקרה בשמה.
פתחתי את המחברת ותאמת אני לא יודעת כלום!
אפילו תאיי בי סי, אין לי שמץ.
"המורה!" אמרתי מתקדמת למורה "אני לא כל כך יודעת אנגלית אני מאוד אשמח עם תשבצי לי משהו שיעזור לי אני בקושי יודעת להגיד שלום או מה או לא וכן" אמרתי נלחצת "אוקיי אני כבר אפתור את זה את יכולה ללכת לשבת" המורה אמר והודתי לה, הסתובבתי בחזרה חוזרת לשולחן שלי שאני יושבת ליד רוז ואני רואה את ג׳ק מסתכל עליי, הסתכלתי אליו במבט שנאה, לא סובלת אותו!
מהיום אני והוא לא מכירים!.
ישבתי בשולי מחכה שהצילום המושיע יצלצל כבר וכן הצילום הושמע, לאחר מכן מהר הכנסתי את הדברים לתיק ועושה את צעדיו ללוקרים לדבר עם ישראל.