𝑀𝑖 𝑠𝑎𝑙𝑣𝑎𝑑𝑜𝑟

•פרק 24 - להתראות•

(זו התמונה הכי טובה שיכולתי למצוא תסלחו לי🙃✨)

°נ.מ ג׳ואל°
"נו מה אכפת לך תשחק איתנו!!" התלונן ישראל "נו לא רוצה!" עניתי, ישראל שניסה לשכנע אותי לבוא לשחק איתם כדורעף.
חסמין שדיברה יחד עם חברתה לוס, ואני יושב עם גבריאל מביטים בנוף שלפנינו..
אלכס, מרקוס ומאור משחקים כדורעף אלכס מנסה לשכנע את אחותו להצטרף אך היא לא רוצה ומרקוס ששיכנע את לוס הצליח.
"ג׳ואל?" שאל גבריאל, "ממ" עניתי "אני יכול לשאול שאלה?" שאל בנימוס "בטח!" עניתי בלי לחשוב.
"חסמין היא... מוצאת חן בעינייך?" שאל בעודי מביט בחסמין "כן... " עניתי משפיל תראש "אממ היא יודעת את זה?" הסתקרן "כן.. " עניתי תשובה קצרה.
"אז למה אתם לא ביחד?" שאל לא מבין.
"גבריאל אני לא יכול להיות איתה! אני זמר!" אמרתי בעצבנות.
"תרגע אחינו" אמר "עזוב אתה לא מבין!" לעזאזל.
"תקשיב עם אתה כל כך רוצה אותה אל תוותר, עם תוותר אתה תפסיד!" יש משהו בדבריו "זה לא כל כך קל כמו שאתה חושב זה מסובך" אמרתי מעביר יד בשערי המתולתל.
"אני יודע. לכן קום ואל תוותר עם אתה תוותר יגנבו לך אותה, ומן הסתם שיהיו מכשולים ואתגרים בדרך אבל אתה גבר ואתה צריך לעשות את הצעד הזה לא האישה." הסכמתי עם כל מילה שלו, לא ידעתי שזה מה שנכנס בו "מאיפה אתה יודע הכל יקטין!" אמרתי מצחקק והוא אחריי "סתום!" אמרתי וצחקתי ביחד איתו, "אייי הרגשות האלה מה אני עושה איתן.." אמרתי ושמתי לב שישראל מרים את חסמין ו... "תעזוב אותי!!!" הצעקה של חסמין העירה את כולנו, "ישראל לא!!!" אלכס צרח מה שהיה מאוחר היא כבר זרוקה במים.
"היא לא יודעת לשחות!!!" צעק אלכס מהר רץ לכיוון הים. פאק.
בלי מחשבה רצתי הכי מהר שאני יכול.
וקפצתי למים, מהר נכנס לתוך המים המלוחים שהצליחו לצרוב לי בעיניים.
הינה היא! ניסתי לשחות הכי מהר שם לב שהיא מנסה לשחות אך היא טובעת בחזרה.
ו.... "תפסתי!" החזקתי בידה מושך אותה לכיוון מעלה שמתי אותה על גבי.
ולאחר מכן שהרגשתי קרוב יותר לחול הרמתי אותה על שתיי זרועותיי, ושמתי לב שהיא לאט מאבדת את ההכרה "חסמין!" אמרתי מנסה להעיר אותה "אל תדאגי את לא תמותי לי בכזאת קלות" אמרתי מחייך לכיוונה לפני שעצמה את עינייה לגמריי.

"תביא אותה!" צעק אליי אלכס מהר הנחתי אותה על המגבת "והינה המציל נזכר לבוא" אמר אלכס "תודה שבאתה" התרגז אלכס על המציל "תתרחקו קצת אני יעשה לה החיאה" אמר המציל מתקרב לפיה של חסמין "לא!" צעקתי "מה יש דביל?" שאל אלכס "אני יעשה לה" אמרתי מזיז את המציל שהסתכל בהלם "אתה בכלל יודע ילדון?" שאל המציל בואנה מי הוא?!
"למדתי את זה בתקופת התיכון, ורשה לי להציג את עצמי, ג׳ואל פינטל" אמרתי מושיט יד "אוו אוק- מה?!!!" אמר בהלם "ג׳ואל?!" המשיך "כן...?" עניתי מכווץ את שפתיי "אחותי מאוד אוהבת אותך ואת להקה שלך" אמר וחייל אליי "אוקיי תמסור לה בחזרה אני כרגע עסוק" אמרתי והוא חייך הודה, והלך.
"למה זרקתה אותה?!" אלכס צעק על ישראל ואני בטוח שכמה מהסובבים אותנו שמעו.
"אני מצטער אחי" אמר "מה לא יכולתה לשאול?!" שאל מעביר יד בשערו שהספיק להתרטב מהמים הקרים.
"עם כל הכבוד יש לנו פה אישה חסרת הכרה אתם בכלל פה?!" שאלתי ואלכס המשיך לריב עם השניים.
בנתיים אני מה שיכולתי לעשות הרמתי את חסמין ולוס ששמה לב סימנתי לה לבוא איתי.
התקדמנו למקום קצת רחוק מהם שימשיכו לריב כמי תינוקים.
"היא תהיה בסדר?" שאלה לוס בדאגה מנקה מימנה את המים מהפנים "היא תהיה בסדר" אמרתי, התקרבתי יותר לפיה פתחתי אותו קצת והכנסתי אוויר.
השפתיים האלה. שיכולות לשגע אותי כמו ילד קטן.
שמתי את אצבעותיי והתחלתי בפעולה של החיאה.....
"חסמין!" לוס ששמה לב שהיא חוזרת אלינו שמחה כל כך.
"מה- טבעתי?" שאלה כיאלו לא זוכרת כלום.
"טבעת טבעת" עניתי לה "ג׳ואל הציל אותך!" צעקה לוס וחיבקה את חסמין חזק "תודה" השומר שעלה על לחייה גרם לה להראות יותר יפה ויותר חמודה. לעזאזל עם המחשבות הכחולות שלי.
(אואו איזה מחשבות חביבי😌😂- הערת כתובת)
הרמתי אותה על ידי בלי שום מחשבה, "אני הולך איתה לבית תגידי להם שהיא בסדר ותחזרו עוד מאט" אמרתי והיא הנהנה לחיוב "שמור עלייה ביי חסמינוש ניפגש בבית מתוקית" אמרה ל חסמין מה שגרם ל חסמין לעלות חיוך.
היא הניחה את ראשה על חזהי מה שגרם לחמימות לעלות בגופי.