Between twins

פרק 10

"אמת או חובה!" קראה איזבלה מניפה את ידה שמחזיקה בבקבוק קולה שכמעט וריק . "אוי נו מה את ילדה קטנה?" שאל אותה ליאם והיא בתגובה הוציאה לו לשון . "נו תיזרמו , מה אכפת לכם?" אמר בן זורם עם איזבלה . "אנחנו בפנים" אמר תומאס בזמן שאנדראה יושבת בין רגליו על הספה .
הסתכלתי על קמיל ופפה שהנהנו בחיוב "גם אנחנו" אמרתי , הסתכלנו על סקוט , אשלי , אנבל , ג'ייסון ודילן מחכים לתשובה , "נוו טוב.." אמרה אנבל . הזזנו את השולחן הקטן שבסלון לצד הספה והתיישבנו במעגל "אני מסובבת!" קראה אשלי לוקחת את הבקבוק מאיזבלה ומסובבת , הבקבוק יצא על סקוט ותומאס "אמת או חובה" שאל סקוט את תומאס "חובה" ענה תומאס בקלילות . "חובה עליך לקפוץ עם הבגדים לבריכה" אמר סקוט , את האמת חובה קלילה . יצאנו למרפסת ותוך שניות תומאס מצא את עצמו במים החמים של הבריכה . צחקנו מכך שבמקום לקפוץ נדחף על ידי ליאם ובן . הוא יצא מהבריכה והפשיט את בגדיו מגופו חושף את השרירים שביידיו והקוביות שבביטנו . "קח!" קראתי זורקת לעברו מגבת לבנה ורכה כדי שיתנגב . הוא ניגב את עצמו ונכנסנו פנימה . איזבלה סובבה את הבקבוק הפעם דילן שואל את ליאם . " אמת או חובה" שאל דילן בחיוך ערמומי ומשועשע "חובה" ענה ליאם "חובה עלייך ללכת לבית השכן , לדפוק בדלת וכשפותחים לך לצעוק יש לי קקי" אמר דילן ואנחנו התפעקנו מצחוק . "חכה חכה" אמר ליאם מסמן עם ידו לדילן . ליאם יצא מהדלת ואנחנו אחריו עומדים בכניסה לבית , בזמן שאנבל ואשלי כבר הכינו מצלמה ליאם דפק בדלת , הדלת נפתחה והמצלמה התחילה לצלם . "יש לי קקי!" צעק ליאם עושה תנועות גוף שגרמו לנו למות מצחוק ולדלת להיתקע לו בפנים . הוא הסתכל עלינו עומד בכניסה לבית השכן "מרוצים?" שאל בציניות בזמן שאנו מנסים להירגע אך זה כל כך קשה .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

השעה הייתה כבר קרובה לשלוש בליילה , פיהקתי בעייפות . נכנסתי בין שמיכות הפוך שעל הספה בחדרי . אנדראה וקמיל ישנות אצלי בחדר , כשכל השאר התפצלו . כיביתי את הטלוויזיה הדלוקה וזזתי בספה עד שמצאתי את התנוחה הנוחה . נאנחתי , לא הצלחתי להירדם . קמתי מהספה נועלת את נעליי וירדתי במדרגות . נכנסתי למטבח פותחת את דלת המקרר ומוציאה שוקו קר ותבנית קןביות קרח . הוצאתי מין התבנית 8 קוביות קרח ומזגתי שוקו , השתדלתי להיות בשקט כי זכרתי שייש מישהו שיישן בסלון . הטלפון שלי צלצל "דאמט" מילמלתי בבהלה משתיקה את הצלצול ומנתקת את השיחה . "מה זה הרעש הזה?" נשמע קול מאחוריי . קפצתי בבהלה , דילן . "אוי , הערתי אותך..." אמרתי מצטערת . "בקטנה , למה את ערה?" שאל יושב על אחד מכסאות האי , "לא נרדמת" אמרתי והוא הננן בהבנה . שתיקה מביכה שררה בחדר והרגשתי לא בנוח . "למה אתה לא ישן עם אנבל?" שאלתי "עם אחותך? לישון? ממש... היא נוחרת כמו טרקטור" אמר גורם לי לצחקק . "כן... כשההינו קטנות אחרי שהיא נרדמה ההיתי הולכת לישון עם ההורים או בחדר המשחקים , ואז לפני שהתעוררה חזרתי למיטה" סיפרתי בחיוך משועשע . "לא נראה לי שנרדם הלילה" אמר והנהנתי מאשרת . "אתה יודע מה? אני יקח אותך למקום בבית , אבל אסור לך לספר לאף אחד , במיוחד לא לאנבל" אמרתי והוא הנהן מאשר שלא יגיד לאף אחד . "בוא" קראתי בשקט מחזיקה בידו . ירדנו במדרגות לקומה -1 והתהלכנו עד סוף המזדרון . פתחתי את אחת הדלתות חושפת עוד גרם מדרגות . הוא הסתכל עליי מבולבל אך המשיך לבוא אחריי . ירדנו את המדרגות ופתחתי את הדלת הראשונה מצד שמאל "וואוו" אמר פוער את פיו .
"זה תמיד היה פה?" שאל מסתכל על הכלי נגינה שבחדר . החדר שהראתי לו זה חדר מוזיקה ואולפן הקלטות כאשר קיר זכוכית מפריד בינהם . "את יודעת לנגן על כל זה?" שאל עוד בשוק ממקודם והנהנתי . בחדר נמצאים ; פסנתר , קלידים , שלוש גיטרות חשמליות , שבע גיטרות , תופים , חצוצרה , חליל צד , קלרינט ומשולש , וזה לא כולל את ציוד המוזיקה האלקטרוני . הוא הרים את הגיטרה החשמלית מפיק צלילים עם אצבעותיו על המיתרים . "הקלטת משהו?" שאל והנהנתי מסמנת לו לבוא אחריי . פתחתי את דלת הזכוכית של האולפן מתיישבת על הכיסא הצמוד לשולחן העבודה , פותחת את המגירה האחרונה . "כל זה זה שירים שכתבתי והלחנתי , חלקם רק כתבתי ואחד מהם רק הלחנתי" אמרתי הוא התיישב ישיבה שפופה והסתכל על הדיסקים עם שמות השירים . הוא הוציא דיסק אחד "אפשר?" שאל והנהנתי בזמן שהוא מכניס אותו לכונן המחשב . השיר החל להיתנגן וקולי נשמע עדין מתמיד , ולאט לאט קולי עלה ובפיזמון , קולי התפרץ לצלילי המוזיקה "וואוו" מילמל כשהשיר נגמר . "יש לך קול יפה" החמיא לי , שלחתי לו חיוך קטן . "עכשיו בוא נראה אותך , איזה שיר באלך לשיר?" שאלתי . "בואי דואט" אמר "יש הרבה דואטים , נגיד פופ יש את הדואט של שון מנדס וקמילה קביו , יש את לואיס פונסי ודמי לובאטו ויש את שאקירה ומאלומה ומשהו רגוע ומתפרץ יש את rewrite the stars" אמרתי , כמובן שייש עוד אבל אני פשוט מתה על השירים האלה . "בואי נשיר את rewrite the stars" אמר והנהנתי . הפעלתי את המחשב מדליקה את המקרופונים , עושה בדיקת בקרה ומדליקה את מנגינת השיר לאחר שדפי המילים יוצאים מהמדפסת שמחוברת לטלפון שלי . נכנסנו לאולפן כשהמנגינה מתנגנת והוא מתחיל לשיר , יש לו קול יפייפה .
"What if we rewrite the stars?
Say you were made to be mine
Nothing could keep us apart
You'll be the one I was meant to find
It's up to you, and it's up to me
No one can say what we get to be
So why don't we rewrite the stars?
And maybe the world could be ours tonight"

שר את הפזמון ואני הוקסמתי מקולו העדין .

"You think it's easy
You think I don't wanna run to you, yeah
But there are mountains
And there are doors that we can't walk through"

שרתי ממשיכה את השיר ובהמשך קולותינו השתלבו בצורה כמעט ומושלמת , הסתכלנו אחד על השני גומרים ביחד את השיר . המנגינה נפסקה וההינו קרובים אחד לשני , רציתי אותו , אך רק לרגע , וכששמתי לב מה אני עושה התרחקתי יוצאת מהחדר האקוסטי אל השולחן עבודה . "תישאר שם , צריך להקליט קול שני" אמרתי כאשר ראיתי שרוצה לצאת בעקבותיי והוא הנהן בהבנה . הקלטנו את הקול השני שלו , שלי כבר היה מוכן , הקלטתי את השיר פעם . חיברתי בין החלקים , מוחקת רעשי רקע ומסדרת את הקולות . דילן ישב על הספה ושיחק בטלפון בזמן שהתעסקתי במחשב "מוכן?" שאל מתקרב אליי , הוא התיישב בכיסא העבודה הצמוד לשלי ושוב שפתינו היו קרובות , שנינו חשבנו על זה , ואז זה פשוט קרה , שפתיו על שפתיי .

///חג שמח😇😊
מה אומרות על הפרק?🤩