/גמור/
/הושלם/
דניאלה ואנבל , תאומות שהכי שונות אחת מהשנייה , ביופי ובאופי . האחת עדינה , שקטה , ביישנית וחסרת ביטחון , והשנייה , חיית מסיבות , מקובלת מלאה בחברים ומלאה בביטחון עצמי . השתיים בנות להורים עשירים , כך שכסף לא חסר להן . מה יקרה שהוא יגי...
הצלצול נשמע ברחבי בית הספר והכיתה התרוקנה . כרגיל יצאתי אחרונה והלכתי אל הקפיטריה . בזמן האחרון התחברתי אל קבוצת בנות , הן דיי חמודות ומצחיקות , הן עושות הרבה שטויות ותהיו בטוחים שכשאתה בסביבתן לא תהיה משועמם לרגע .
נכנסתי אל הקפיטריה קונה סלט ירקות , חבילת מסטיקים וקולה זירו והתיישבתי עם הבנות . "היי" אמרתי בחיוך והבנות החזירו לשלום . הן חבורה של שלוש בנות , כל אחת שונה מהשנייה . אמילי היא האחראית מבינהן , המסודרת וזאת שתמיד מכינה סיכומים למבחן שבוע וחצי לפניי . וכמובן שייש את קייט , היא פלפלית חבל על הזמן , תשובתיה הציניות שהיא מגניבה מדיי פעם מצחיקות והיא שטותניקית ברמות . והאחרונה חביבה הינה אדיסון , אדיסון ילדה חכמה , ומוכשרת בטירוף , היא אוהבת לרקוד ולבשל , האוכל שלה זה ללקק את האצבעות .
"בנות יש היום מסיבה , זורם לכן?" שאלה קייט ואכלה מין הצ'יפס שלה . "נראה לי שכן , אין שום מבחן בשבוע הקרוב" אמרה אמילי וקייט נאנחה ביאוש כששמעה את המילה מבחן אך הניחה לנושא . "אדי? דני?" שאלה קייט , אני ואדיסון הסכלנו אחת על השנייה והנהנו כמסכימות .
"אוקיי , אז מי תורנית?" שאלה אדיסון "אני במילא לא אשתה הערב , אני אסוף אתכן תהיו מוכנות בתשע וחצי" אמרה אמילי . הצלצול לסיום ההפסקה נשמע ושוב התפזרנו כל אחת לשיעורה . **** סוף היום הגיע והתקדמתי למכונית של ג'ייסון שהודיע בבוקר שיאסוף אותי .
נכנסתי פנימה מתיישבת על ידו ומניחה נשיקה ללחיו . הוא חייך אליי והחל לנסוע . "לא דיברנו בזמן האחרון סיסטר" אמר והנהנתי מסכימה איתו . "כן , לא דיברנו הרבה זמן" עניתי מסתכלת דרך החלון על התמונות שעוברות אל מול עניי . "מה יש עם אנבל?" שאל גורם לי להסיט מבטי מין החלון . " היא שלחה אותך לדבר איתי?" שאלתי במבט חוקר . "ממש" אמר בזלזול "היא כבר יומיים יושבת ובוכה , דילן והיא נפרדו , את אחותה , נכון שרבתן אבל אוליי תדברי איתה?" שאל . שמעתי בקולו את הדאגה לאנבל , כנראה שזה ממש רציני . "טוב איפה היא?" שאלתי אותו "בבית" ענה עושה פרסה ונוסע לכיוון בית אימנו .
"נו תעלי" דחק בי ג'ייסון . "איך אתה יודע שהיא רוצה שאבוא?" שאלתי , אולי דילן סיפר לה על מה שקרה והיא שונאת אותי לגמרי .
"אני לא , אבל את אחותה , איתי היא לא מדברת על דברים כאלה" אמר בכנות . הסתכלתי בעיניו והנהנתי מטפסת במדרגות אל הקומה השנייה .
כאשר התקרבתי לדלת חדרה יבבות בכי קטנות נשמעו ולבי נסדק . התקדמתי אל דלת חדרה ודפקתי , "כן" אמרה לאחר כמה שניות ופתחתי את דלת החדר .
נכנסתי פנימה רואה את אנבל מתחת לשמיכת הפוך כאשר מסביב למיטתה המון ממחטות משומשות ושקיות של חטיפים ואריזות גלידה . "שמעת מה קרה אז באת לצחוק עליי?" שאלה גורמת לי להרים גבה בשאלה "למה שאני יעשה את זה?" שאלתי מתקדמת אל מיטתה לאחר שסגרתי את הדלת .
"לא יודעת , אולי כי את שונאת אותי?" ספק אמרה ספק שאלה . "אני לא שונאת אותך , אני אוהבת אותך" תיקנתי אותה והיא הרימה מבטה אליי מין הטלוויזיה שהייתה דלוקה .
"ולא, לא באתי לצחוק עלייך , באתי להגיד לך שאין לי מושג מה קרה בינכם ולמה נפרדתם אבל אף אבל אף אחד לא שווה את הדמעות שלך , את העצב ואת השמנת היתר שבקרוב תהיה לך עם תמשיכי ככה" אמרתי מביטה בשקיות הדוריטוס הריקות אשר זרוקות על ידה .
היא קמה ממקומה מתקדמת מספר צעדים אליי ופשוט מחבקת אותי , היא מחבקת אותי את החיבוק שהיא צריכה , חיבוק אוהב ומנחם .
זה היה חיבוק ארוך ונשמע שמספר דמעות יצאו מענייה . התנתקנו מין החיבוק והבטתי בפנייה כאשר ניגבה את דמעותייה . היא חייכה מהנהנת כשמילותיי מחלחלות אל מוחה "אף אחד לא שווה את הדמעות שלי" חזרה ואמרה והנהנתי מחייכת .
"תעזרי לי לסדר פה?" שאלה בחיוך והנהנתי מצחקקת מתחילה לעזור לה .
קייט :
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אמילי :
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אדיסון :
///ממחר הפרקים יעלו יום כן יום לא משום שאנו מתחילים ללמוד במתכונת של למידה מרחוק ואני יודעת שלא אספיק לעלות פרק כל יום .
