"אמא'לה הגעת לגמר סיסטר" קראה קמיל מנערת את גופי בהתלהבות .
זזתי ממנה מעט והלכתי אל אימי שהגישה לי כוס מים .
שתיתי את כוס המים הקרים בשקיקה , גרוני היה יבש והרגשתי חסרת אוויר .
הדפתי מעליי את כולם .
"אני יוצאת לנשום קצת" אמרתי ובלי לחכות לתשובה יצאתי החוצה .
התיישבתי על המדרגות שבכניסת האולפן נושמת אוויר בניסיון לעכל את כל מה שעברתי .
עצמתי את עיניי משעינה את מרפקיי על ברכיי מנסה לנשום , עברתי משהו חווייתי שאני אמורה לשמוח בגללו , אך במקום שמחה אני מרגישה לחץ ואת הלב שלי דופק במהירות .
אני מרגישה את הלחץ בתוך בית החזה שלי מאיים להתפוצץ . ראשי גם החל לכאוב ונשימותיי החלו להיות כבדות .
"הנה את!" נשמע קולו של דילן מאחוריי .
הסתובבתי אליו מעט וכאשר ראה את פניי רץ אליי במהירות .
הוא התיישב מולי על המדרגות מחזיק בידיי .
"ששש... תנשמי עמוק , תנשמי ביחד איתי" אמר מתחיל לנשום נשימות עמוקות בניסיון להרגיע אותי .
התחלתי לנשום לפי קצב הנשימה שלו לא מסיטה את עיניי מעיניו .
הנשימה שלי הסתדרה ודילן הכניס אותי לחיבוק תחת זרועותיו כאשר פניי קבורות בחזה שלו .
הרמתי את פניי מסתכלת על החיוך הקטן שנפרש על פניו . "מה זה היה? נלחצת מכל הסיטואציה?" אמר והנהנתי בחיוב .
יצאתי מתוך זרועותיו והוא התיישב ליידי מביט בעיניי .
"אני פתאום מעכלת את כל עיניין התחרות , אני מרגישה לחוצה , אני לא רוצה לאכזב אף אחד" אמרתי את היושב על ליבי .
"בואי לפה" אמר מכניס אותי לחיבוק תחת זרועותיו פעם נוספת .
הוא נשק לראשי שנח על כתפו והעביר את אחת מידיו בשערי ברכות .
"אל תילחצי , את הכי טובה שייש , וגם אם תנצחי וגם אם לא , לדעתי יש לך את הקול הכי יפה שייש בעולם" אמר מביט בעיניי "ואת לא מאכזבת אף אחד , כולם גאים בך , בין עם זה הבנות , ההורים שלך , האחים שלך , ויותר מכולם אני גאה בך" אמר גורם לחיוך להתנוסס על פניי וללחץ להיעלם מגופי .
"אני אוהב אותך" אמר ונשק לראשי פעם נוספת . "ואני אוהבת אותך" החזרתי מנשקת את שפתיו ברכות .
"מה הולך פה?!" נשמע קול מאחורינו . התנתקנו אחד מהשניה במהירות מסתובבים אחורה פוגשים במבטה המזועזע של אנבל , שיט .
קמתי במהירות מהמדרגות מתנתקת מגופו של דילן . "אנבל..." אמרתי מנסה להתקרב אליה אך היא רק צעדה לאחור ככל שהתקרבתי .
דמעות עמדו בעינייה והם לא איחרו לצאת . נשכתי את שפתיי בכאב . "בגללה נפרדת ממני?" שאלה את דילן מתקרבת אליו בדמעות . "בגללה נפרדת ממני?!" שאלה בשנית אך הפעם צעקה דורשת תשובה לשאלתה .
דילן התרומם במהרה והניד בראשו לשלילה "את יודעת למה נפרדנו , לא צריך לפתוח את זה עוד פעם" אמר בכעס .
"ואת , את חיכית שניפרד והלכת אליו? אה?! כמה זמן אתם ביחד?" אמרה בכעס מרימה אצבע מאשימה לכיווני .
הדמעות לא איחרו לצאת והרגשתי קושי בנשימה . שמעתי את אנבל ודילן מתווכחים במעומעם . "דילן.." מילמלתי אך הוא לא שמע , הוא היה עסוק בלריב עם אנבל . ניסיתי לאחוז במעקה המדרגות ללא הצלחה עיניי החלו לראות שחור וראשי הסתחרר , רגליי נפלו ועיניי נעצמו . בום!
///כאשר הסיפור יגיע לאלף קריאות ו-130 הצבעות יעלה החלק הבא .
מזכירה לאלה שרוצים לשאול שאלות , תרשמו בתגובות אם עוד לא רשמתם וכשהיו סך הכול שלושים שאלות יעלה פרק של שאלות תשובות
YOU ARE READING
Between twins
Roman pour Adolescents/גמור/ /הושלם/ דניאלה ואנבל , תאומות שהכי שונות אחת מהשנייה , ביופי ובאופי . האחת עדינה , שקטה , ביישנית וחסרת ביטחון , והשנייה , חיית מסיבות , מקובלת מלאה בחברים ומלאה בביטחון עצמי . השתיים בנות להורים עשירים , כך שכסף לא חסר להן . מה יקרה שהוא יגי...
