נ.מבט דילן :
"את לא יכולה..." קולי נקטע על יידי צליל נפילה . הסתובבנו מהר רואים את דניאלה מתעלפת וגופה מתגלגל במדרגות . "דניאלה!" קראתי רץ אליה ואנבל אחריי ."תקראו לאמבולנס!" צרחה בבכי והשומרים שעמדו בכניסה לאולפן רצו במהרה פנימה כדי לקרוא לאמבולנס . "דני.. דני תתעוררי , בבקשה" אמרתי מלטף את לחייה . צליל האמבולנס נשמע קרוב ומשפחתה וחברותיה יצאו החוצה מביטים בנו בהלם וכאשר עיכלו את מה שקורה התקדמו לכיווננו במהירות .
אנבל החזיקה בידיה לא מפסיקה לבכות , האמבולנס הגיע והפרמדיקים הניחו אותה על אלונקה והעלו אותה לאמבולנס במהירות בזמן שאנבל לא מוכנה לשחרר את ידה .
למרות מה שהיא ראתה עכשיו , עם כל הכעס והכאב שהיא מרגישה כלפיי וכלפיי אחותה , היא בכתה וכאבה , והיא לא הייתה מוכנה לשחרר את ידה .
היא באמת אוהבת אותה ודוטגת לה עד מאוד , גם אם היא לא מראה את זה .
עלינו על הרכבים נוסעים כולנו לבית החולים בלחץ .
הגענו אל בית החולים יוצאים מהמכוניות במהירות ורצים אל הקבלה . "דניאלה דילורנטיס" אמר ג'ייסון במהירות ובדאגה לאחותו הקטנה . "היא בטיפול נמרץ" אמרה הפקידה לאחר שטיקטקה את שמה במחשב .הלכנו כולנו במהרה אל הטיפול נמרץ רואים את אנבל עומדת מחוץ לדלת הגדולה . "איפה היא?" שאלה אמה בדאגה . "בפנים , אמרו שיודיעו לנו עוד מעט" אמרה קצת יותר רגועה ממה שהייתה לפני דקות ספורות .
"מה הלך שם? למה ההיתם שלושתכם בחוץ?" שאל ג'ייסון . אני ואנבל הבטנו אחד בשניה בשתיקה . "זה לא משנה כרגע , העיקר שהיא תהיה בסדר" אמר אביה טום .
אני ודניאלה עשינו הכל על מנת להסתיר את היחסים שלנו וזה היה הכי קשה לסתיר מאביה .
הם גרים ביחד , הוא אחד מהאנשים הכי קרובים אליה והיה לה קשה לשתוק בפניו . בנוסף גם היו פעמים שכמעט נתפסנו על ידו , ודניאלה בכל פעם החביאה אותי במקום אחר .
תמיד הייתה לי את התחושה שהוא יודע אך לא אומר כלום , יכול להיות שאני מדמיין? אבל אם כן , למה הוא כרגע חיפה עלינו?
המחשבות של נדדו אל דניאלה .
כשראיתי אותה שם , מוטלת על הריצפה , הרגשתי שהלב שלי יצא מהמקום ואם יקרה לה משהו אני לא אשרוד . אני כל כך אוהב אותה שאי אפשר להסביר במילים את מה שאני מרגיש כלפייה , איך אני מתפוצץ מבפנים בכל פעם שהיא מחייכת אליי , כשהיא צוחקת , כשהיא מחבקת אותי , אני מכור אליה .
דלת חדר המיון נפתחה ושני רופאים יצאו משם . "שלום , המשפחה של דניאלה דילורנטיס?" שאל הרופא והוריה הנהנו במהירות "היא בסדר?" שאלה אחת הבנות בלחץ .
"היא איבדה את ההכרה משום שהיא עברה התקף חרדה , מה גם שהיא לא אכלה או שתתה ביממה האחרונה . לאחר איבוד ההכרה היא התגלגלה במדרגות אך לא נגרם שום נזק מוחי . הוצאנו אותה מטיפול נמרץ , היא שוכבת בחדר 213 בקומה השלישית , יהיה אפשר לבקר אותה החל מבעוד חצי שעה . ואני מזכיר , אסור לה להלחץ , ואל תדחפו לה כמויות של אוכל , הבטן שלה הייתה ריקה ולכן עומס יגרום לה לכאבים נוספים" אמר הדוקטור . "תודה רבה" אמרו הוריה ואני שתקתי אומר תודה לאל בליבי על כך שהיא בסדר .
// העלתי פרק למרות שלא הגעתם לרף של 130 הצבעות סך הכל , אך ראיתי שייש כאל שרוצים לקרוא עוד ואני לא אמנע זאת , ולכן העלתי פרק נוסף .
רציתי להודיע שהסיפור יגמר עוד חמש עד עשר פרקים . אני רוצה לגמור אותו מהר על מנת להתחיל לשכתב את הסיפור הראשון שכתבתי והעלתי לוואטפד , "חיים של מפורסמת" .
אוליי אפילו יעלה לסיפור "between twins" עונה שנייה או ספר נוסף לאחר שאגמור לשכתב .
בקיצור חפרתי😅
תהנו🥵
YOU ARE READING
Between twins
Teen Fiction/גמור/ /הושלם/ דניאלה ואנבל , תאומות שהכי שונות אחת מהשנייה , ביופי ובאופי . האחת עדינה , שקטה , ביישנית וחסרת ביטחון , והשנייה , חיית מסיבות , מקובלת מלאה בחברים ומלאה בביטחון עצמי . השתיים בנות להורים עשירים , כך שכסף לא חסר להן . מה יקרה שהוא יגי...