הגבירה החלה לרחף מעל עדן החלון, לעוף להחזיר את הבנים הביתה. לראשונה מזה שנים היא הרגישה את הרוח עוברת דרך שיערה ומפזרת אותו. "אני כמעט שם.." אמרה לעצמה נהנית מקרני השמש על עורה. ארגמן לקחה את הזמן במעוף עד למחנה של הבנים. כשהגיעה היא נחתה ליד מונסטי שישן בשלווה מול מה שנשאר מהענפים. ארגמן לא יכלה לעמוד בפיתוי יותר, לא היה לה אכפת שכולם יצפו בהם כשיתעוררו. אפו של מונסטי דגדג לו מהריח של ארגמן, הוא פקח את עיניו להביט בה כלא מאמין "את.. באמת פה.." אמר כשדמעה זלגה מלחיו. "כן, אני באמת פה,". אמרה ארגמן וירדה על ברכיה, מונסטי במהירות הושיב אותה עליו וחיבק אותה חזק, הוא לא האמין שהיא באמת פה מולו. "חכי שנגיע לטירה.." הוא לחש לה באוזן ושחרר אותה מאחיזתו, ארגמן ידעה בדיוק למה הוא מתכוון. עננים התאספו מעל קרחת היער והמטירו גשם על שאר האחים שישנו. האחים קמו בהפתעה גמורה לא מודעים שהגבירה עומדת באמצע המעגל, מרחפת מעל מה שהיה המדורה ונתנה לגשם לרדת עליה ועליהם. כשהגשם הפסיק כולם היו ספוגים ולא הבינו מאיפה בא הגשם עד שהסתכלנו מעל המדורה וראו את גבירתם מרחפת ומחוייכת, כולם התעוררו על עצמם וכרעו ברך לפניה. מתעלמים מהעובדה שבגדיהם צמודים לגופם מהגשם שירד "אני רוצה שתחזרו,".אמרה בשקט והמשיכה להסתכל על השמים, היא לא יכלה להסתכל עליהם, להסביר להם למה שלחה אותם לחופשי. אף אחד מהמבנים לא התווכח איתה ועפו איתה חזרה לטירה. כשהם הגיעו לפתח הטירה הם עמדו מול שערי עץ ענקים וכבדים. "תחזרו לחדרים שלכם טוב? בלי כלובים יותר." היא אמרה עם חיוך, הבנים היו בהלם, לקח להם כמה רגעים להתעשת על עצמם ולדחוף את הדלתות ולעוף כל אחד לחדרו. היחיד שנשאר איתה היה מונסטי, "נשארנו רק שנינו" הוא לחש לה לוחץ את מפשעתו בישבנה "רק אני אתה והשפיות." היא אמרה, הוא הבין בדיוק למה היא מתכוונת. הוא הרים אותה בסגנון כלה והם עפו לחדר שלה כשהוא נועל את הדלת מאחוריה "לא השתנית בכלל.." הוא לחש לה באוזן, מניח אותה על המיטה ותוקף את צווארה בנשיקות ויניקות. ארגמן הייתה חלשה תחת מגעו וגנחה בשקט שלא ישמעו אותה. "הו לא.. כולם הולכים לשמוע שאת שייכת לי!" הוא אמר עם ניצוץ בעיניים, קורע מעליה עת השמלה שלבשה. לארגמן לא היו תלונות כלשהן היו לה מאות שמלות כאלה. קצות פטמותיה הזדקרו לנוכח המגע שלו עליהן, ידיו מעכו ועיסו את שדיה, היא הרגישה את זקפה הקשה לו נוגעת בשוק הימנית שלה, "לא תוריד את המכנס? חבל על הלחץ" היא צחקקה בין גניחה לגניחה שהפכו לקולניות מאוד. "את דואגת? רק התחלתי" אמר ונישק אותה, לשונו חקרה את פיה בזמן שידיו הפשילו את מכנסיו עם הבוקסר שלבש, משתדל לא לגעת בקמעות שתנדנדו מעליהם שלא יגרמו לו לכוויות. "אני רוצה אותך.. עכשיו!" אמרה בתקיפות בסיום הנשיקה הסוערת תוך כדי שהיא מנסה להשיג שליטה על המצב אבל מונסטי תפס את ידייה מעל ראשה והכיוון את איברו הקשה לפתח הרטוב שלה. הוא שוב הניח את אפו בשקע צווארה בשביל להריח אותה, וחדר עם כל איברו לתוכה, גניחה קולנית במיוחד בקעה מגרונה של ארגמן, כולם שמעו את הגניחות והחילופי מילים בניהם.
"לא ידעתי שמונסטי מזיין את הגבירה" אמר ג'נקי כשהוא מלטף את גבו של צ'ימי. צ'ימי שתק כדי לא לפלוט משהו שיתחרט עליו.
"תגנחי את שמי.." הוא אמר בלחש ממשיך להסניף את ריחה ולהחדיר את איברו בכוח לתוכה, ארגמן הרגישה את קירות איברה מתמתחים עד הסוף בשביל להכיל את כולו בתוכה. ארגמן גנחה את שמו ודירבנה אותו למהר עוד ועוד, להרגיש את השיא מתקרב, שניהם הרעישו את כל הטירה הענקית שהיו בה. חדריהם היו באותה קומה, בסוף המסדרון היה החדר של ארגמן מימינה לחדר שלה, יש מסדרון נוסף ובו שאר החדרים של האחרים.
מונסטי נישק את צאוורה נשיקות קטנות שגרמו לה לגנוח יותר חזק, עם כל חדירה שלו עיניה של ארגמן התגלגלו אחורה ואקסטזה שטפה את גופה, האופוריה תפסה מקום בחלל החדר. כל ההזיות שבעולם לא השתוו לרגע הזה."אתה כל כך יפה" אמר ג'נקי כשהוא עולה מעל צ'ימי ששכב בהנאה על המיטה המרחפת של ג'נקי. צ'ימי הסמיק והחביא את פניו בתוך הכרית. "לא הרשתי לך להתבא" אמר ג'נקי בחיוך והוריד באיטיות את המכנסים של שניהם, איברו הגדול של ג'נקי עמד זקוף ומוכן לחדור. "זה יכאב טיפה.. כי נגמר לי חומר הסיכה.." לחש ג'נקי לצ'ימי באוזן שהכין את עצמו לנשוך את הכרית אבל לג'נקי היו תוכניות אחרות הוא הפך את צ'ימי על הגב ופשט את שניהם לגמרי מבגדים. "אני רוצה שתצרח את שמי שכולם ישמעו" אמר ג'נקי עם חיוך ארנבי. צ'ימי פחד ממה שהולך לקרות כי הם תמיד עשו את זה עדין בלי צרחות וגניחות קולניות אבל אחרי שהם שמעו את מונסטי והגבירה לא הייתה לג'נקי סיבה להתחבא יותר. ג'נקי ירק על איברו בשביל לרכך את החדירה, הוא מיקם את איברו בפתח הישבן של צ'ימי. "תסתכל עלי ותתרכז בי ולא בכאב" אמר ג'נקי והכניס את איברו במכה. צ'ימי שממש ניסה אבל לא יכל שלא לשחרר גניחה קולנית. כולם שמעו את הגניחה הזאת. "אני לא הולך לישון הלילה.." נאנח ג'יני ושם אטמי אוזניים מכושפים שחוסמים רעש לחלוטין. לאט לאט ג'נקי החל לזוז ויד אחת שלו עטפה את איברו העומד של צ'ימי ועשה לו ביד תוך כדי חדירה. "פאק... עוד!!! כן!!!!" גנח צ'ימי. הגניחות של ג'נקי היו שקטות ולאוזניו של צ'ימי בלבד מה שגרם לגניחות של צ'ימי להיות רמות יותר. כששני הבנים ממשיכים לחדור במהירות בפרטנרים הקולניים שלהם, עמוק יותר ומהיר יותר לפי בקשתם. המגורים מעולם לא היו קולניים כל כך. "אני עומד/ת לגמור!!!" ארבעתם גנחו לגמרי היחד.
ג'נקי ומונסטי ניקו את הפרטנרים שלהם שנרדמו במהירות כמו שנגמרה הסאגה הלוהטת והצטרפו אליהם לשינה בידיעה שיצטרכו להסביר את עצמם בבוקר.