קולות נשמעו ברקע בזמן שהאחים כבר מתאמים מבצע הצלה לאחיהם שעוד לא חזרו. אור לבן שטף את הטירה וגופותיהם של האחים והגבירה נפלו בחבטה אדירה על המיטות כשצ'ימי וג'נקי היו ביחד באותה מיטה שלו. הגבירה ומונסטי היו ביחד במיטה שלה. "מה זה היה??" שאלו ירצו לחדרים של האחיהם והגבירה. דמותו של מגנוס התנוססה מעל שתי המיטות, הוא הוציא את המוט מגופו של מונסטי, צרחה של כאב נפלטה מפיו של מונסטי. האחים נעמדו מאחורי מגנוס המומים ומפוחדים, התאומים היו בחדר של הגבירה כשג'יני וויני היו בחדר של ג'נקי. "תתרחקו ילדים" אמר מגנוס. "מה הולך פה?" חשבו התאומים מביטים בפחד באחיהם המדממים על המיטה. "מה שהולך פה.. זה שאני הולך לרפא אותם" אמר מגנוס ועצם את עיניו. התאומים היו בהלם שהוא ענה להם כל שאלתם "הוא קורא מחשבות?!" חשבו שניהם והסתכלו אחד על השני במבט תמוהה. רוחות עזות השתוללו מחוץ לטירה, מאיימות להפיל אותה. הוא לחש מילים לא ברורות, מתעלם ממחשבותיהם הסוערות של התאומים. ויני וג'יני הסתכלו אחד על השני לא בטוחים מה קורה בעצם, ויני הרגיש בגופו איך גופו מאיים להתפרק ולהקרע מבפנים. מגנוס המשיך להגיד את הלחש. הרוחות הגבירו מהירות וכל הטירה שיקשקה, איימה להתפרק לחלוטין כמו כך גם גופו של ויני. הלחש התגבר להתגבר עד שלפתע מגנוס הפסיק. "מ..מה קרה??" שאל ויני מבובל מהמצב, מביט במגנוס ומחכה לתשובה. "אני צריך ללכת" אמר לפתע מגנוס, הפך לעורב ועף משם. "הייי!!!! תחזור הנה!!!" צעקו האחים, " מה עם האחים שלנו??" שאלו אבל לא הייתה תשובה. גופותיהם שכבו שם עד שג'נקי קירב אליו את צ'ימי והם שינו תנוחה. אבן ירדה מליבם של האחים, "הם רק ישנים..." חשבו התאומים לעצמם. "הוא ריפא אותם?" שאל ג'יני ההמום מביט על גופת אחיו וגבירתו מחובקים. "הפצעים שהיו עליהם נרפאו" אמר ויני מביט על חריטות שהופיעו על הרצפה במקום שעמד בו מגנוס. "מזהה את החריטות?" שאל ג'יני בדאגה, שולח יד לגבו של ויני לתמוך בו. "כן.. ואתה כזה צ'ארמר, תומך בי שלא אפול" צחק ויני לשניהם יצאו מהחדר. נותנים לאחיהם לנוח.
-כעבור כמה ימים-
ארגמן קמה בבהלה מנסה לזכור מה קרה לפני שהאור הלבן הקיף אותם. דמעות זרמו במורד לחיה כשהבזק של זיכרון פלש מהתת מודע שלה. "לא..." היא לחשה שרויה בזכרונה, גופו הרפוי של מונסטי היה תלוי על המוט ברזל כשהזקנה מחזיקה בו. ארגמן ניסתה להתקרב אל דמותו המתה של מונסטי שניצבת מולה. מונסטי ששכב לידה הרגיש הריקנות בין זרועותיו. כשפקח את עיניו הוא ראה את אהובתו מנסה להגיע לנקודה לא ברורה בעודה ממלמלת מילים חסרות היגיון. "אפרוח.. הכל בסדר.. אני כאן" הוא אמר לה, מחבק אותה מאחור בתקווה שהנוכחות שלו תחזיר אותה למציאות. "אתה..לא..מת." בכתה ארגמן מבינה שזה היה זיכרון ארור. " למה שאהיה מת?" שאל בפליאה, מנסה לגרום לה להסתכל לתוך עיניו, עיניה הכחולות היו גדושות בדמעות שאיימו לפרוץ החוצה. ארגמן לא הצליחה לדבר ופשוט הפילה אותו על גבו כשאפה בשקע צווארו, מריחה את ריחו ונותנת לעצמה עוגן למציאות. "ששש אפרוח, הכל בסדר, את לא תאבדי אותי כל כך מהר" אמר לה בנסיון להרגיע את הבכי שלה. ארגמן הרימה את פלג גופה העליון ממנו והתיישבה עליו. "אתה הולך רק כשאני אומר לך מובן?!" אמרה בעודה אוחזת בצווארו של מונסטי. חיוך עלה על פניו וגומות החן שלו הציצו שוב. "לעזאזל.. אני צריך לתת לך להיות יותר דומיננטית במיטה זה מדליק אותי" צחקק מונסטי מבעד לחניקה. ארגמן שקלטה מה עשתה נתקפה מבוכה והסתירה את פניה האדומות. "בלי להסתיר את עצמך יפהפייה" לחש לה באוזן להוריד את ידיה מפניה תוך שהוא החל לנשק את צווארה בעודו מחליק את איברו הקשה לתוך שלה. מוחה של ארגמן היה מסוחרר, המחשבה לאבד את מונסטי הוציאה אותה משיווי משקל ועם זאת החדירה לתוכה הייתה בדיוק במקום הנכון.
ג'נקי התעורר ראשון, בוהה באהובו בריא, בלי חתכים או כוויות. אבן ירדה מליבו, מאושר לראות חיוך על פניו של צ'ימי. ג'נקי נישק אותו על שפתיו בחטף והעיר את צ'ימי משנתו. "בוקר טוב יפהפיה נרדמת" אמר ג'נקי בקול נמוך כשהוא משאיר שובל של נשיקות קטנות על צווארו שגרם לזיקפה אצל צ'ימי. " אוי אלוהים.." גנח צ'ימי, גניחה שקטה פוקח את עיניו באיטיות מסתכל על בן זוגו מעליו מנשק את צווארו. ג'נקי הסיר את החולצות שלהם ובא להסיר גם את הבוקסרים. "לא כל כך מהר" אמר צ'ימי בקול רציני והפך את שניהם. "תורי" אמר בהחלטיות והסיר את הבוקסר של ג'נקי עד לקו הבסיס כשהוא לוחץ על הביצים שלו. ג'נקי השתנק, מההלם שבן זוגו החליט לתפוס שליטה מה שגרם לו גם להתחרמן עוד יותר וגם הלחיצה על הביצים עשתה את שלה. צ'ימי ליקק את את כיפת איברו של ג'נקי, גורם לו לגנוח. "ר..רק.." אמר צ'ימי כשזיכרון איים לפרוץ החוצה, להרגיש איך מלח קדוש נופל על כתפו. "פרינסס.. הכל טוב?" שאל ג'נקי מתנשף מפעולות הליקוק של צ'ימי שהפסיק לרגע. "כן..כן.." אמר בשקט והכניס את איברו של ג'נקי לפיו, מוצץ אותו.למעלה,למטה כשיד אחת מורידה את הבוקסר של ג'נקי לחלוטין ומעסה את אשכיו. "פאק.. זה מרגיש כל כך טוב!! עוד פרינסס.." אמר ג'נקי גונח בקולניות. צ'ימי המשיך עוד כמה מציצות עד שהפסיק. "למה הפסקת????" שאל ג'נקי בתמיהה, "למה שרק אתה תהנה?" אמר צ'ימי וחיוך מרושע צמח על פניו. הוא הוריד את הבוקסר של עצמו, הזקפה הייתה בשיאה. "הולי שיט.." אמר ג'נקי לא מאמין שכל זה הולך להיכנס אליו. "אני יכול?.." שאל צ'ימי נבוך מהסיטואציה, "כן פרינסס" אמר ג'נקי בחיוך ולאט לאט הרגיש איך איברו של צ'ימי נכנס לישבנו. ג'נקי גנח בקול רם "אלוהים אדירים!!!" הוא אמר, מחכה שצ'ימי יזוז בזמן שהוא נהנה לראות את אהובו מתפתל מהחדירה. אחרי כמה רגעים צ'ימי החל לזוז, בין חדירה לחדירה הוא נתן לג'נקי מציצה. צ'ימי התכוון להתקרב לג'נקי לנשק אותו אבל הרגיש עוד זיכרון מאיים לצאת, הפעם זאת הייתה סכין לוהטת שהתקרבה לבטנו. דמעות עלו בעיניו של צ'ימי מנסה להלחם בזיכרונות. אחרי כמה חדירות צ'ימי הרגיש שהוא לא יכול יותר, בדיוק כשג'נקי עמד לגמור אבל צ'ימי יצא ממנו, הצמיד את גבו לקיר, התכנס בעצמו והתחילו לבכות. ג'נקי שלא הבין מה קרה ניסה להתקרב אליו ולחבק אותו וזה העיף אותו מעליו וברח לחדרו כשהוא טורק אחריו את הדלת. הטריקה הרמה גרמה לארגמן ולמונסטי לקום בבהלה מהשינה שתפסו אחרי הסקס שלהם. "צ'ימי..." אמרו שניהם והתלבשו זריז בשביל ללכת לראות מה קרה.
